📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 481–540

481

שם שם, ט.

↩ חזרה לטקסט
482

לדיר – לרפת.

↩ חזרה לטקסט
483

שם שם, י.

↩ חזרה לטקסט
484

) עקלים של זיתים – כפיפות של בית הבד שנותנין לתוכן זיתים לכבישה.

↩ חזרה לטקסט
485

מקטעים – מדלגים ויוצאים; ואולי צ"ל: "מקרטעים", והענין אחד.

↩ חזרה לטקסט
486

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
487

קהלת ג', יא.

↩ חזרה לטקסט
488

בעונתו – בזמנו הנכון.

↩ חזרה לטקסט
489

מכאן – מזה משמע.

↩ חזרה לטקסט
490

ערבים עלי – נאים וטובים בעיני.

↩ חזרה לטקסט
491

בראשית א', לא.

↩ חזרה לטקסט
492

בראשית ב', ב.

↩ חזרה לטקסט
493

אתמהא – הרי המלאכה נגמרה בסוף יום ששי ולא בשביעי.

↩ חזרה לטקסט
494

צירה וכירה – עשה בה ציורים ופִתוחים לקשוט ולנוי.

↩ חזרה לטקסט
495

כלה – דרש "ויכל" ל' כלה ול' גמר שכלול.

↩ חזרה לטקסט
496

שם שם, ח.

↩ חזרה לטקסט
497

הקב"ה מתגאה וכו' – המלים "אשר יצר" שהן מיותרות באות לרמז שהקב"ה כביכול מתגאה ביצור כפיו ונהנה ממנו.

↩ חזרה לטקסט
498

שם שם, ד.

↩ חזרה לטקסט
499

מגנם – מבזה אותם.

↩ חזרה לטקסט
500

מקלסם – מהללם.

↩ חזרה לטקסט
501

דפי – גנאי, בזיון.

↩ חזרה לטקסט
502

בראשית ב', כ.

↩ חזרה לטקסט
503

לקרוא עליה תגר – לקבול ולהתלונן על ברייתה, שהיא השיאתו לחטא.

↩ חזרה לטקסט
504

שתבעה – שאל ודרש אותה.

↩ חזרה לטקסט
505

שם שם, כא.

↩ חזרה לטקסט
506

ויבן – דרש מל' בינה כמו "ויָבן".

↩ חזרה לטקסט
507

שם שם, כב.

↩ חזרה לטקסט
508

מיקרת – זוקפת ראשה דרך יְקר וגאוה.

↩ חזרה לטקסט
509

סקרנית – להוטה להסתכל בכל דבר.

↩ חזרה לטקסט
510

ציתנית – להוטה לשמוע הכל.

↩ חזרה לטקסט
511

פטפטנית – מרבה שיחה.

↩ חזרה לטקסט
512

קנאתנית – בעלת קנאה יתרה.

↩ חזרה לטקסט
513

משמשנית – ממששת בכל דבר.

↩ חזרה לטקסט
514

פרסנית – יצאנית, מרבה בטיול.

↩ חזרה לטקסט
515

משלי א', כה.

↩ חזרה לטקסט
516

שכולן יש בה – כל החסרונות המנויים למעלה.

↩ חזרה לטקסט
517

שם שם, כא.

↩ חזרה לטקסט
518

דוכס – שר ושופט, לעשות לי דין.

↩ חזרה לטקסט
519

לסטים – גזלנים, חמסנים.

↩ חזרה לטקסט
520

ולואי – מי יתן.

↩ חזרה לטקסט
521

לשמשו – לשרת לפניו.

↩ חזרה לטקסט
522

שם שם, ד.

↩ חזרה לטקסט
523

בניתא – שער, ודרש "ויבן" מל' זו, שתקן את שערה, כדי ליפות אותה על אדם ולחבבה עליו.

↩ חזרה לטקסט
524

בראשית ב', כב.

↩ חזרה לטקסט
525

שעשה וכו' – כלו' נהג בה מנהג שושבינים, הם החברים והרעים שמכניסים את הזוג לחופה.

↩ חזרה לטקסט
526

שמתחת חרוב וכו' – כלו' כמות שהיא בנוולה בבגדי יום־יום, כדרך העובדים בשדה.

↩ חזרה לטקסט
527

בעשרים וארבעה וכו' – המנויים בישעיה ג', שהן כ"ד קישוטי כלה.

↩ חזרה לטקסט
528

יחזקאל כ"ח, יג.

↩ חזרה לטקסט
529

בראשית ב', כג. הפעם – דרש "הפעם" מל' פעמון, זוג בלשון חכמים.

↩ חזרה לטקסט
530

להקיש עלי – לקשקש עלי בלשונה ובריב שפתיה, שהאשה דמעתה מצויה.

↩ חזרה לטקסט
531

שמות כ"ח, לד.

↩ חזרה לטקסט
532

מפעמתני – דרש "הפעם" מל' "ותחל רוח ה' לפעמו" (שופטים י"ג, כה), שנתעוררה עליה רוחו בחלומותיו כל הלילה.

↩ חזרה לטקסט
533

בחלום – שנבראה בכח חלום האדם.

↩ חזרה לטקסט
534

קהלת ז', כט.

↩ חזרה לטקסט
535

בראשית ג', כב.

↩ חזרה לטקסט
536

כאחד ממלאכי השרת – שנאמר בהם "ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א', ז)

↩ חזרה לטקסט
537

קהלת ז', כט

↩ חזרה לטקסט
538

ומסננים − ומזקקים.

↩ חזרה לטקסט
539

בראשית ג', א.

↩ חזרה לטקסט
540

דן נחש דין – שפט בלבו.

↩ חזרה לטקסט