📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ב: מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים
#20

טו. הַנָּחָשׁ וְהַחֵטְא

פג "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם יָשָׁר"534 – יָשָׁר הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ"535 – כְּאֶחָד מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת536, וְכֵוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ שְׁנַיִם – "וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים"537 {ב"ר כ).

פד הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מֵסֵב בְּגַן־עֵדֶן הָיָה, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים לְפָנָיו וְצוֹלִים לוֹ בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים538 לוֹ יָיִן; הֵצִיץ בּוֹ נָחָשׁ וְרָאָה בִכְבוֹדוֹ וְנִתְקַנֵּא בוֹ (סנה' נט:; מדה"ג).

פה "וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם"539 – דָּן נָחָש דִּין540 בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאָמַר: אִם הוֹלֵךְ אֲנִי וְאוֹמֵר לְאָדָם – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לִי, שֶׁהָאִישׁ לְעוֹלָם קָשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִדַּעְתּוֹ541; אֶלָּא הוֹלֵךְ אֲנִי וְאוֹמֵר לְחַוָּה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת לִי, שֶׁהַנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה וְנִשְׁמָעוֹת לְכָל הַבְּרִיּוֹת.

"כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים"542 – רַ' יְהוּדָה דְסִיכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: הִתְחִיל אוֹמֵר דֵּילָטוֹרְיָא543 עַל בּוֹרְאוֹ. אָמַר לוֹ: מֵאִילָן זֶה אָכַל וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם וְהוּא אָמַר לָכֶם "לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ" – שֶׁלֹּא תִבְרְאוּ עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁכָּל אֻמָּן שׂוֹנֵא בֶן־אֻמָּנוּתוֹ. [וְעוֹד אָמַר]: כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא אַחַר חֲבֵרוֹ שַׁלִּיט בַּחֲבֵרוֹ, וְאָדָם נִבְרָא אַחַר הַכֹּל – לִשְׁלוֹט בַּכֹּל, קִדְמוּ וְאִכְלוּ עַד שֶׁלֹּא יִבְרָא עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים וְהֵם שׁוֹלְטִים בָּכֶם.

הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְנָגַע בָּאִילָן בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וְהִרְתִּיעוֹ544 עַד שֶׁנָּשְׁרוּ545 פֵרוֹתָיו לָאָרֶץ. הִתְחִיל הָאִילָן לִצְוֹחַ: רָשָׁע, אַל תִּגַּע בִּי – "אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי"546! הָלַךְ הַנָּחָשׁ וְאָמַר לָאִשָּׁה: הֲרֵי נָגַעְתִּי בָאִילָן וְלֹא מַתִּי, אַף אַת תִּגְּעִי וְלֹא תָמוּתִי. מִיָּד דְּחָפָהּ וְנָגְעָה בוֹ. רָאֲתָה מַלְאַךְ־הַמָּוֶת בָּא כְנֶגְדָּהּ, אָמְרָה: אוֹי לִי, עַכְשָׁיו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָהּ לְאָדָם. מִיָּד – וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם־לְאִישָׁהּ547 – אָמַר רַ' אַיְבוּ: סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ. רַ' שִׂמְלַאי אָמַר: בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת548 בָּאָה עָלָיו. אָמְרָה לוֹ: מָה אַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵתָה וְחַוָּה אַחֶרֶת נִבְרֵאת לָךְ – "אֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"549; אוֹ שֶׁמָּא אֲנִי מֵתָה וְאַתָּה יוֹשֵׁב לְךָ הַטְלִיס550 – "לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ"551. רַבָּנָן אָמְרוּ: הִתְחִילָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו בְקוֹלָהּ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן־הָעֵץ"552.

"גַּם553 – רִבּוּי: הֶאֱכִילָה אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹפוֹת. הַכֹּל שָׁמְעוּ לָהּ. חוּץ מֵעוֹף אֶחָד וּשְׁמוֹ "חוֹל"554, זֶהוּ שֶנֶּאֱמַר: "וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים"555. דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ: אֶלֶף שָׁנִים הוּא חַי וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצְאָה מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה556 וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֲבָרִים וָחָי. רַבִּי יוּדָן בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָלֶה וּכְנָפָיו מִתְמַרְטְטִין וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְבֵיצָה וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֲבָרִים וָחָי (ב"ר יט; שם כ; פדר"א יג; מדה"ג בראשית; אדר"נ א; ילק"ש ברא' ג).

פו "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ"557 – וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה? אַבָּא בַר גּוּרְיָא אָמַר: יָשֵׁן לוֹ, חֲכָמִים אוֹמְרִים: נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ: כָּאן בֵּית נֶטַע558, כָּאן בֵּית זָרַע559 (ב"ר יח).

פז רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאִשְׁתּוֹ דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. הָלַךְ וְהֵבִיא אֶת הֶחָבִית וְהִנִּיחַ בָּהּ תְּאֵנִים בְּמִנְיָן וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, וְצָד אֶת הָעַקְרָב, וּנְתָנוֹ עַל פִּי הֶחָבִית, וְהִקִּיפָהּ בְּצָמִיד פָּתִיל, וְהִנִּיחָהּ בְּקֶרֶן־זָוִית. אָמַר לְאִשְׁתּוֹ: בִתִּי, כֹּל שֶׁיֶּשׁ־לִי בַּבַּיִת הַזֶּה מָסוּר בְּיָדֵךְ, חוּץ מֵחָבִית זוֹ, שֶׁלֹּא תִגְּעִי בָהּ כָּל עִקָּר560, שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עַקְרָב. כֵּוָן שֶׁיָּצָא בַעְלָהּ לַשּׁוּק נִכְנְסָה אֶצְלָהּ זְקֵנָה אַחַת כְּגוֹן561 שׁוֹאֶלֶת חֹמֶץ. אָמְרָה לָהּ: מַה בַּעְלֵךְ עוֹשֶׂה עִמָּךְ? אָמְרָה לָהּ: כָּל טוּב הוּא עוֹשֶׂה עִמִּי וְכֹל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לוֹ נָתַן לִי, חוּץ מֵחָבִית זוֹ שֶׁאֵינוֹ מַשְׁלִיטֵנִי עָלֶיהָ. אָמְרָה לָהּ: וַהֲלֹא כָל קוֹזְמִין562 שֶׁלּוֹ הֲרֵי הִיא בְחָבִית זוֹ, וְלֹא אָמַר לָךְ כָּךְ אֶלָּא שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִתְּנָם לָהּ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? עָמְדָה וּפָתְחָה אֶת הֶחָבִית וְהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹכָהּ וַעֲקָצָהּ563 עַקְרָב. הָלְכָה לָהּ וְנָפְלָה עַל הַמִּטָּה. כֵּוָן שֶׁבָּא בַּעְלָהּ מִן הַשּׁוּק, אָמַר לָהּ: מַה זֶּה? – אָמְרָה לוֹ: יָדִי הוֹשַׁטְתִּי אֶל הֶחָבִית וַעֲקָצַנִי עַקְרָב, וַהֲרֵינִי מֵתָה. אָמַר לָהּ: לֹא כָךְ אָמַרְתִּי לָךְ מִתְּחִלָּה: כֹּל מַה שֶּׁיֶּשׁ־לִי בְּבַיִת זֶה מָסוּר בְּיָדֵךְ, חוּץ מֵחָבִית זוֹ, שֶׁלֹּא תִגְּעִי בָהּ כָּל עִקָּר? מִיָּד כָּעַס עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָהּ (אדר"נ א; פדר"א יג; ב"ר יט).

פח "וַיִּשְמְעוּ אֶת־קוֹל יְיָ אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ564 בַּגָּן"565 – שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: הֲרֵי הַגַּנָּב, שֶׁגָּנַב דַּעַת בּוֹרְאוֹ; שָׁמְעוּ קוֹלָם שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: מִתְהַלֵּךְ – מֵת, הָלַךְ לוֹ (ב"ר יט).

פט "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ"566 – לָמָּה נִתְקַלֵּלָה? כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר: "יְהוֹן לִיטִין בִּזַּיָּא דְּהָדֵין מְנִיקָן" (אֲרוּרִים הַשָּׁדַיִם שֶׁהֵינִיקוּ אֶת זֶה) (שם ה).