י. גְּדֻלַּת הָמָן
כ אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל"3582 – אָמַר ַר' לֵוִי: לֹא נִתְגַּדֵּל הָמָן אֶלָּא לְרָעָתוֹ. וְלָמָּה גִּדְּלוֹ? מָשָׁל לְגוֹלְיָר3583 שֶׁקִּלֵּל לִבְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ, הַכָּל אוֹמְרִים גּוֹלְיָר הָרָג, אֶלָּא אֲגַדְּלֶנּוּ וְאַחַר־כָּךְ אֶהֶרְגֶנּוּ. עָשָׂה אוֹתוֹ טְרִיבוּנוֹס, וְאַחַר־כָּךְ עָשָׂה אוֹתוֹ הֶגְמוֹן3584 וְאַחַר־כָּךְ הֵתֵז3585 אֶת־רֹאשׁוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אִלּוּ נֶהֱרָג הָמָן כְּשֶׁיָּרַד וְיָעַץ לַאֲחַשְׁוִרוֹשׁ לְבַטֵּל בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ לֹא הָיָה מִי יוֹדְעוֹ, אֶלָּא יִתְגַּדֵּל וְאַחַר־כָּךְ יִתָּלֶה. לְפִיכָךְ "וַיָּשֶּׂם אֶת־כִּסְּאוֹ מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים"3586 – וְאַחַר־כָּךְ "וַיִּתְלוּ אֶת־הָמָּן"3587. הֲרֵי אוֹיְבֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַפַּלְתָּם הֵם מִתְגַּדְלִים, זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "בִּפְרֹחַ רְשָׁעִים כְּמוֹ־עֵשֶׂב וַיָּצִיצוּ כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן"3588. מַה כָּתוּב בְּסוֹף הַמִּקְרָא? – "לְהִשָּׁמְדָם עֲדֵי־עַד"; וְנֶאֱמַר: "מַשְׂגִּיא לַגּוֹיִם וַיְאַבְּדֵם"3589 (אס"ר ח'; אב"ג).
כא גִּדַּל הַמֶּלֶךְ… אֶת הָמָּן… וַיָּשֶּׂם אֶת־כִּסְּאוֹ מֵעַל כָּל־הַשָּׂרִים"3590 – מָשָׁל לָאָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ סְיָחָה3591 וַחֲמוֹרָה וַחֲזִירָהּ, וְהָיָה נוֹתֵן לַחֲמוֹרָה וְלַסְּיָחָה בְּמִדָּה וְלַחֲזִירָהּ שֶׁלֹּא בְּמִדָּהּ. אָמְרָה סְיָחָה לַחֲמוֹרָה: אָנוּ, שֶׁאָנוּ עוֹשׂוֹת מְלֶאכֶת בַּעַל־הַבַּיִת, נוֹתְנִים לָנוּ בְּמִדָּה – וְלַחֲזִירָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה כְּלוּם נוֹתְנִים שֶׁלֹּא בְמִדָּה! אָמְרָה לָהּ חֲמוֹרָה לִסְיָחָה: תָּבוֹא הַשָּׁעָה וְתִרְאִי. כֵּוָן שֶׁבָּאָה קָלֶנְדָּא שֶׁלָּהֶם3592 נָטְלוּ הַחֲזִירָה וּנְחָרוּהָ.3593 כָּךְ נֶאֱמַר בַּתְּחִלָּה "גִּדַּל" וּלְבַסּוֹף – "וַיִּתְלוּ אֶת־הָמָּן עַל־הָעֵץ"3594 (אב"ג; אס"ר ז').