ט. בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ
יח בַּיָּמִים הָהֵם וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ3572 – לָמָּה קָצְפוּ? – אָמַר רַ' לֵוִי: בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שֵׁנִי טַרְסִיִּים3573 הָיוּ, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. הֶעֱבִירָם הַמֶּלֶךְ וְהוֹשִׁיב אֶת־מָרְדְּכַי בִּמְקוֹמָם – וְקָצָפוּ. מֶה עָשׂוּ? אָמְרוּ: נֵלֵךְ וְנָטִיל אֶרֶס בַּסֵּפֶל,3574 כְּדֵי שֶׁיָּמוּת הַמֶּלֶךְ, וְהָיוּ הַכָּל אוֹמְרִים: כְּשֶׁהָיוּ בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ מְשַׁמְּרִים אֶת־הַמֶּלֶךְ – הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתוֹ יָפֶה; עַכְשָׁו שֶׁהוֹשִׁיב שָׁם יְהוּדִי – נֶהֱרָג. וְהָיוּ עוֹמְדִים וּמְסִיחִים3575 בִּלְשׁוֹן טַרְסִיִּים, וְהֵם לֹא הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁמָּרְדְּכַי מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית3576 הָיָה, וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן (פנ"א; מג' יג).
יט "וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל־עֵץ3577… אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוִרוֹשׁ אֶת־הָמָּן"3578 – רַ' פִּנְחָס הָיָה מְסַפֵּר: הָאֲרִי עָשָׂה סְעֻדָּה לַבְּהֵמָה וְלַחַיָּה, וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן עוֹרוֹת שֶׁל אֲרָיוֹת וּזְאֵבִים וְחַיּוֹת רָעוֹת. כֵּוָן שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ אָמָרוּ: מִי יָשִׁיר לָנוּ? תָּלוּ עֵינֵיהֶן בַּשּׁוּעָל. אָמַר לָהֶן: עוֹנוֹת3579 אַתֶּן לִי עַל מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶן? אָמְרוּ: הֵן. הִגְבִּיהַּ עֵינָיו כְּלַפֵּי עוֹרוֹת שֶׁלְּמַעְלָה וְאָמַר: מִי שֶׁהֶרְאָנוּ3580 בָעֶלְיוֹנִים הוּא יַרְאֵנוּ בַתַּחְתּוֹנִים. כָּךְ מִי שֶׁהֶרְאָנוּ בִצְלוּבָם3581 שֶׁל בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ הוּא יַרְאֵנוּ בְמַפַּלְתּוֹ שֶׁל הָמָן (אס"ר ז'; ילק"ש אסתר ג').