ח. סְעֻדַּת אֲחַשְׁוִרוֹשׁ
יד שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו שֶׁל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל3557 שֶׁבְּאוֹתוֹ הָדוֹר כְּלָיָה? אָמַר לָהֶם: אִמְרוּ אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע.3558 אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, שֶׁבְּשׁוּשָׁן יֵהָרְגוּ, שֶׁבְּכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אַל יֵהָרְגוּ. אָמְרוּ לוֹ: אֱמֹר אָתָּה. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַשּׂוֹא־פָנִים יֵשׁ בַּדָּבָר?3559 – אָמַר לָהֶם: הֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא לְפָנִים,3560 אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא3561 לֹא עָשָׂה עִמָּהֶם אֶלָּא לְפָנִים (מג' יב.).
טו "מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף"3562 – תַּנְיָא, רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרָאוּי לְכֶסֶף – לְכֶסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב – לְזָהָב. אָמַר לוֹ רַ' נְחֶמְיָה: אִם כֵּן אַתָּה מֵטִיל קִנְאָה בִּסְעֻדָּה! אֶלָּא הֵן3563 שֶׁל כֶּסֶף וְרַגְלֵיהֶן שֶׁל זָהָב.
"וְדַר וְסֹחָרֶת"3564 – אָמַר שְׁמוּאֵל: אֶבֶן טוֹבָה יֵשׁ בִּכְרַכִּי הַיָּם וְדָרָה שְׁמָהּ, הוֹשִׁיבָה בְּאֶמְצַע סְעֻדָּה וּמְאִירָה לָהֶם כַּצָּהֳרָיִם (שם).
טז "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס"3565 – מְלַמֵּד, שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד הִשְׁקוּהוּ יֵין־מְדִינָתוֹ. אָמַר רַ' לֵוִי: כָּךְ הָיָה טַכְסִיס3566 שֶׁל אַנְשֵׁי פָרָס: הָיָה לָהֶם כּוֹס גָּדוֹל מַחֲזִיק חָמֵשׁ שְׁמִינִיּוֹת וְהָיוּ מַשְׁקִים בּוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד – אֲפִילוּ הוּא מֵת, אֲפִילוּ הוּא מִשְׁתַּגֵּעַ, אֵין מֵחֲזִירוֹ עַד שֶׁשּׁוֹתֵהוּ כֻלּוֹ. וְשַׂר־הַמַּשְׁקִים הָיָה מִתְעַשֵּׁר מֵאוֹתָם הַמְסֻבִּים שֶׁהָיוּ רוֹמְזִים לוֹ וְנוֹתְנִיםלוֹ כַמָּה דֵינָרִים3567 שֶׁל זָהָב, שֶׁלֹּא לְהַשְׁקוֹתָם בּוֹ. אֲבָל אֲחַשְׁוִרוֹשׁ לֹא הִכְנִיס אוֹתוֹ הַכּוֹס בִּסְעֻדָּתוֹ; אָמַר: מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת יִשְׁתֶּה (אב"ג; ילק"ש).
יז "לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ־וָאִישׁ" 3568 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רָשָׁע, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְנֵי אָדָם מְבַקְּשִׁים לִשָּׂא אִשָּׁה אֶחָת – שֶׁמָּא יְכוֹלָה הִיא לְהִנָּשֵׂא לִשְׁנֵיהֶם? וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת מְפָרְשׁוֹת3569 בְּיָם הַגָּדוֹל, אַחַת מְבַקֶּשֶׁת רוּחַ דְּרוֹמִית וְאַחַת מְבַקֶּשֶׁת רוּחַ צְפוֹנִית – שֶׁמָּא יְכוֹלָה רוּחַ אַחַת לְהַנְהִיג אֶת־שְׁתֵּיהֶן כְּאֶחָת? לְמָחָר שְׁנֵי בְנֵי־אָדָם בָּאִים אֶצְלְךָ – מָרְדְּכַי וְהָמָן – שֶׁמָּא תוּכַל לָצֵאת יְדֵי־שְׁנֵיהֶם3570 כְּאֶחָד? אֶלָּא לְרוֹמֵם אֶחָד וְלִצְלוֹב3571 אֶחָד… אֵין יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן" (אב"ג; אס"ר ב).