כה. מִיתָתוֹ שֶׁל דָּוִד
קא "הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי3015 וּמִדַּת יָמַי3016 מַה־הִיא, אֵדְעָה מֶה־חָדֵל אָנִי"3017 – אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, "הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי"3018; אָמַר לוֹ: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנֵי, שֶׁאֵין מוֹדִיעִין קִצּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. – "וּמִדַּת יָמַי מַה־הִיא"3019? – גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי, שֶׁאֵין מוֹדִיעִין מִדַּת יָמָיו שֶׁל אָדָם. – "אֵדְעָה מֶה־חָדֵל אָנִי"3020 – אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת תָּמוּת! – "אָמוּת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת3021…" אָמַר לוֹ: כְּבָר הִגִּיעָה מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בְּנֶךָ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִמְלֹא נִימָא3022. – "אָמוּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת…" אָמַר לוֹ: "כִּי טוֹב־יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאֶלֶף"3023 – טוֹב לִי יוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה בִנְךָ לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
בְּכָל יוֹם שַׁבָּת הָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל־הַיּוֹם. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתּוֹ לָמוּת, עָמַד מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְפָנָיו וְלֹא יָכֹל לוֹ, שֶׁלֹּא פָסַק פִּיו מִמִּשְׁנָתוֹ. אָמָר: מָה אֶעֱשֶׂה לוֹ? הָיָה שָׁם גַּן מֵאֲחוֹרֵי הַבָּיִת, בָּא מַלְאַךְ־הַמָּוֶת וְעָלָה וְנִעֵר בְּאִילָנוֹת. יָצָא דָּוִד לִרְאוֹת, הָיָה עוֹלָה בְּמַדְרֵגָה, נִשְׁבְּרָה הַמַּדְרֵגָה תַּחְתָּיו וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ וָמֵת (שבת ל.; קה"ר ה').
קב הָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ מֻטַּל בְּחַמָּה, קָרָא שְׁלֹמֹה בְּנוֹ לַנְּשָׁרִים וּפָרְשׂוּ עָלָיו אֲגַפֵּיהֶם, שֶׁלֹּא תֵרֵד עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ (רו"ר ג').
––––––––
קג "וַיֵּצֵא שֵׁם־דָּוִיד בְּכָל־הָאֲרָצוֹת"3024 – יָצָא לוֹ מוֹנֵיטוֹן3025 בָּעוֹלָם. וּמַהוּ מוֹנֵיטוֹן שֶׁלּוֹ? מַקֵּל וְתַרְמִיל3026 מִכָּאן וּמִגְדָּל3027 מִכָּאן. (ב"ר לט).
קד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד וְכֻלָּם בְּנֵי יְפַת־תֹּאַר3028 הָיוּ. וְכֻלָּם מִסְתַּפְּרִים קוֹמֵי3029 וּמְגַדְּלִים בְּלוֹרִית הָיוּ, וְכֻלָּם יוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנִיּוֹת3030 שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּרָאשֵׁי גְיָסוֹת3031. וְהֵם הֵם בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים3032 שֶׁל בֵּית דָּוִד, שֶׁהָלְכוּ לְהַבְעִית אֶת־הָעוֹלָם (קיד' עו:)