📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ו: שׁוֹפְטִים, מְלָכִים וּנְבִיאִים
#121

כד. דָּוִד וְיִשְׁבִּי בְנֹב

ק "וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה וּמִשְׁקַל קֵינוֹ… וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת אֶת דָּוִד"3000 – מַהוּ "וְיִשְׁבִּי בְנֹב"? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִישׁ שֶׁבָּא עַל עִסְקֵי נֹב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְדָוִד: עַד מָתַי יִהְיֶה עֲוֹן זֶה טָמוּן בְּיָדֶיךָ? עַל־יָדְךָ נֶהֶרְגָה נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים וְעַל־יָדְךָ נִטְרָד דּוֹאֵג הָאֲדוֹמֵי וְעַל־יָדְךָ נֶהֶרְגוּ שָׁאוּל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו, רְצוֹנְךָ יִכְלֶה זַרְעֲךָ אוֹ תִּמָּסֵר בְּיַד אוֹיֵב? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מוּטָב אֶמָּסֵר בְּיַד אוֹיֵב וְלֹא יִכְלֶה זַרְעִי. פַּעַם אַחַת יָצָא לָצוּד צַיִד, בָּא שָׂטָן וְנִדְמָה לוֹ כִּצְבִי, זָרַק בּוֹ חֵץ וְלֹא הִגִּיעוֹ3001, נִמְשַׁךְ דָּוִד אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. כְּשֶׁרָאָהוּ יִשְׁבִּי־בְנֹב אָמָר: זֶה שֶׁהָרַג אֶת־גָּלְיַת אָחִי. הֱנִיפוֹ בְמָגִנּוֹ, וְקָפַץ דָּוִד לַאֲחוֹרָיו שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, זֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה וְזֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה. זֶה נִתְיָרֵא וְאָמַר: אִם לַאֲחוֹרָיו קָפַץ כָּךְ, לְפָנָיו מָה? וְזֶה נִתְיָרֵא וְאָמַר: אִם בְּמָגִנּוֹ הֱנִיפַנִי כָךְ, הֵיאַךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנָיו? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד: הַלְוַאי הָיָה לִי אֶחָד מִבְּנֵי אֲחוֹתִי וִיסַיְּעֵנִי. תְּפָסוֹ וּכְפָתוֹ3002 וּכְבָשׁוֹ וְהִנִּיחוֹ תַּחַת קוֹרַת בֵּית הַבַּד3003 וְשָׁכַב עָלֶיהָ. אָמָר: אֹכַל וְאֶשְׁתֶּה וְאֶתְעַלֶּל בּוֹ כִּרְצוֹנִי. נַעֲשָׂה לוֹ נֵס לְדָוִד וְשָׁקְעָה לוֹ הָאָרֶץ תַּחְתָּיו.

אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב־שַׁבָּת הָיָה. וַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה הָיָה חוֹפֵף3004 רֹאשׁוֹ בְּאַרְבַּע סְאִים שֶׁל מָיִם3005. רָאָה בָהֶם כִּתְמֵי דָם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בָּאָה פִּרְדָּתוֹ שֶׁל דָּוִד וּבָכְתָה לְפָנָיו; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יוֹנָה בָּאָה וְטָרְפָה3006 לְפָנָיו, אָמָר: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף"3007 – מִכָּאן שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּצָעַר. בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל דָּוִד וְלֹא מְצָאוֹ, שָׁלַח לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְלֹא מְצָאוֹ. אָמָר: דָּוִד הֵיכָן הוּא? אָמְרוּ לוֹ: מִן הַבֹּקֶר יָצָא וְלֹא בָא. אָמָר: שָׁנִינוּ: "אֵין רוֹכְבִין עַל סוּסוֹ3008 וְאֵין יוֹשְׁבִין עַל כִּסְּאוֹ וְאֵין מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּשַׁרְבִיטוֹ" – בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מַהוּ? בָּא וְשָׁאַל בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אָמְרוּ לוֹ: בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מֻתָּר. רָכַב עַל פִּרְדּוֹ וְהָלָךְ. מִיָּד קָפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֶת־עָרְפָּה אִמּוֹ שֶׁל יִשְׁבִּי־בְנֹב, שֶׁהָיְתָה טֹוָה שִׁירָאִים3009. כְּשֶׁרָאַתְהוּ, נָטְלָה פִלְכָּה וְזָרְקָה בוֹ; סְבוּרָה הָיְתָה לְהָרְגוֹ. אָמְרָה לוֹ: בָּחוּר, הָבֵא לִי הַפֶּלֶךְ! זְרָקוֹ בְקָדְקֳדָהּ וַהֲרָגָהּ. כְּשֶׁרָאָהוּ יִשְׁבִּי־בְנֹב אָמָר: עַכְשָׁו שְׁנַיִם הֵם וְיַהַרְגוּנִי. זָרַק אֶת־דָּוִד לְמַעְלָה וְנָעַץ רָמְחוֹ בַּקַּרְקַע, אָמָר: יִפּוֹל דָּוִד עָלָיו וְיֵהָרֵג. אָמַר אֲבִישַׁי שֵׁם3010 – הֶעֱמִידוֹ לְדָוִד בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: לָמָּה בָאתָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: כָּךְ וָכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְכָךְ וָכָךְ הֵשַׁבְתִּי. אָמַר לוֹ: הֲפוֹךְ תְּפִלָּתֶךָ3011 – "בֶּן בִּנְךָ יִמְכֹּר שַׁעֲוָה3012 וְאַתָּה לֹא תִצְטַעֵר". אָמַר לוֹ: אִם כָּךְ עָזְרֵנִי בִתְפִלָּתֶךָ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲזֶר־לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן־צְרוּיָה"3013 – אָמַר אֲבִישַׁי שֵׁם וְהוֹרִידוֹ. אָמַר לָהֶם יִשְׁבִּי: שְׁנַיִם עַל אֶחָד! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ הוֹרְגִים אוֹתְךָ וְאַתָּה בּוֹא וֶאֱמֹר בָּעִיר: עֲשָׂרָה הֲרָגוּךָ. הָיָה יִשְׁבִּי־בְנֹב רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְתִמְצָא אִמְּךָ בְּקִבְרָהּ. כְּשֶׁהִזְכִּירוּ לוֹ שְׁמָהּ שֶׁל אִמּוֹ – תָּשַׁשׁ3014 כֹּחוֹ וַהֲרָגוּהוּ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז נִשְׁבְּעוּ אַנְשֵׁי־דָוִד לוֹ לֵאמֹר: לֹא־תֵצֵא עוֹד אִתָּנוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא תְכַבֶּה אֶת־נֵר יִשְׂרָאֵל" (סנה' צה; ב"ר נ"ט; ילק"ש חיי שרה ק"ז, שם ש"ב קנ"ה, קנ"ו).