📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ראשון · ה: יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר
#94

כה. משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ

קלד "וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל־יְיָ לֵאמֹר יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל־בָּשָׂר"2543 — לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁכְּשֶׁנִּפְטָרִין מִן הָעוֹלָם מַנִּיחִין צָרְכֵי עַצְמָן וְעוֹסְקִין בְּצָרְכֵי צִבּוּר.

יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל־בָּשָׂר"2544 — כְּשֶׁרָאָה משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין בָּנָיו רְאוּיִם לַעֲמוֹד בִּנְשִׂיאוּת אַחֲרָיו, נִתְעַטֵּף וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי מִי יֵצֵא וּמִי יָבֹא לִפְנֵיהֶם: "יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל־בָּשָׂר"! — רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, גָּלוּי לְפָנֶיךָ דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, אֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמָה לְדַעְתּוֹ שֶׁל זֶה, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲנִי מִסְתַּלֵּק מֵהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אִם בִּקַּשְׁתָּ לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מַנְהִיג, מַנֵּה עֲלֵיהֶם אָדָם שֶׁיְהֵא סוֹבֵל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ.

"יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל־בָּשָׂר"! — אָמַר לוֹ: הָאִישׁ שֶׁאַתָּה מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם יֶשׁ בּוֹ רוּחַ שֶׁל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁיְהֵא מֵסִיחַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַעְתּוֹ? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: משֶׁה, וְכָךְ דִּבַּרְתָּ2545! הֲרֵינִי מַרְאֶה אוֹתְךָ כָּל־הַשּׁוֹפְטִים וְכָל־הַנְּבִיאִים שֶׁאֲנִי מַעֲמִיד עַל בָּנַי מֵעַכְשָׁו עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים.

אָמַר רַב סִימוֹן: "וַיַּרְאֵהוּ יְיָ אֶת־כָּל־הָאָרֶץ"2546 — הָיָה מַרְאֶה אוֹתוֹ יְהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד תַּחְתָּיו וּמוֹסֵר לְעָתְנִיאֵל, וְכֵן כֻּלָּם. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־אֵלּוּ שֶׁהֶרְאֵיתִי לְךָ דֵּעָה אַחַת וְרוּחַ אַחַת יֵשׁ בָּהֶם? אֲבָל מַה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ לִרְאוֹת מֵרֹאשׁ בְּסוֹף רוּחַ אַחַת יֶשׁ בּוֹ וְהִיא שׁוֹקֶלֶת כָּל הָרוּחוֹת2547 — זֶה מָשִׁיחַ.

"אִישׁ עַל־הָעֵדָה אֲשֶׁר־יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"2548 — שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁאֲחֵרִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מוֹצִיאִים אֶת־לִגְיוֹנָם2549 וְיוֹשְׁבִים לָהֶם בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. "וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם2550"2551 — שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָם רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָם אֲלָפִים, מוֹצִיאָם אֲלָפִים וּמַכְנִיסָם מֵאוֹת.

"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְיָ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה"2552 — לְמָה הָיָה משֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן שֶׁאָמַר בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי. אָמַר: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי אֶת־מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַחְתָּי.

"וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל־משֶׁה קַח־לְךָ"2553 — מַה שֶׁבְּלִבֶּךָ2554, "קַח־לְךָ" — מַה שֶׁבָּדוּק לָךְ2555, "אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן"2556 — אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהַרְבֵּה שֵׁרֶתְךָ יְהוֹשֻׁעַ וְהַרְבֵּה חָלַק לְךָ כָּבוֹד, שֶׁהוּא הָיָה מַשְׁכִּים וּמַעֲרִיב בְּבֵית־הַוַּעַד2557 שֶׁלָּךְ, מְסַדֵּר הַסַּפְסָלִין וּפוֹרֵס אֶת־הַמַּחְצָלאֹות2558; הוּא יִטּוֹל שְׂרָרוּת, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ"2559. "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"2560 — שֶׁיֵּדַע לַהֲלוֹךְ כְּנֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל־אֶחָד וְאֶחָד (ילק"ש פינחס עפ"י ספרי; ספרי זוטא; ילמדנו).

קלה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: עַם זֶה שֶׁאֲנִי מוֹסֵר לְךָ, אֵינִי מוֹסֵר לְךָ תְּיָשִׁים2561 אֶלָּא גְדָיִים2562, וּכְבָשִׂים אֵינִי מוֹסֵר לְךָ אֶלָּא טְלָאִים — "צְאִי־לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת־גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים"2563…(תנה"ק פינחס; אדר"נ י"ז).

קלו "וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו"2564 — מֵהוֹדְךָ, וְלֹא כָּל הוֹֹדֶךָ. זְקֵנִים2565 שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר אָמָרוּ: פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה. אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה2566! אוֹי לָהּ לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה! (ב"ב עה.).