כד. אֶלְדָּד וּמֵידָד
קלב "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי־אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה"2535 — יֵשׁ אוֹמְרִים בְּקַלְפֵּי2536 נִשְׁתַּיָּרוּ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: "אֶסְפָה־לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל"2537 — אָמַר משֶׁה: כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט — נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵרִים2538; אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט — נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִים; אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה — הֲרֵינִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים. מֶה עָשָׂה? בֵּרַר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פְּתָקִים2539, עַל שִׁבְעִים כָּתַב "זָקֵן" וּשְׁנַיִם הִנִּיחַ חָלָק. בְּלָלָם וּנְתָנָם בְּקַלְפֵּי, אָמַר לָהֶם: בֹּאוּ וּטְלוּ פִתְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ "זָקֵן" אָמָר: כְּבָר קִדֶּשְׁךָ שָׁמָיִם; מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק, אָמָר: הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בָּךְ — אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ?
רַ' שִׁמְעוֹן אָמָר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיָּרוּ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: "אֶסְפָה־לִּי שִׁבְעִים אִישׁ"2540, אָמְרוּ אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִם לְאוֹתָהּ גְּדֻלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם עַצְמְכֶם הֲרֵינִי מוֹסִיף גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם. וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁהַנְּבִיאִים כֻּלָּם נִתְנַבְּאוּ וּפָסָקוּ2541, וְהֵם נִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסָקוּ.
וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבָּאוּ? משֶׁה מֵת, יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת־יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ (סנה' יז.).
קלג "וַיֹּאמֶר לוֹ משֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי?"2542 — אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּךָ אֲנִי מְקַנֵּא? לְוַאי אַתָּה כַּיּוֹצֵא בִי! וּלְוַאי כָּל־יִשְׂרָאֵל כַּיּוֹצֵא בָךְ! (ספרי בהעלותך).