כא. סִפּוּק צָרְכֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר
קכא שָׁאַל רַ' אֱלִיעֶזֶר אֶת־רַ' שִׁמְעוֹן וְאָמַר לוֹ: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי קוּרְיַס2488 יָצְאוּ עִמָּהֶם? אָמַר לוֹ: לָאו. — וּמֵהֵיכָן הָיוּ לוֹבְשִׁים כָּל־אַרְבָּעִים שָׁנָה? אָמַר לוֹ:2489 מִמַּה שֶׁהִלְבִּישׁוּם מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. — וְלֹא הָיוּ בָלִים? אָמַר לוֹ: וְלֹא קָרִיתָ: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ"2490 — וְלֹא הָיוּ הַקְּטַנִּים גְּדֵלִים? אָמַר לוֹ: צֵא וּלְמַד מִן הַחִלָּזוֹן2491 הַזֶּה, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהוּא גָדֵל, נַרְתִּיקוֹ2492 גָּדֵל עִמּוֹ. — וְלֹא הָיוּ צְרִיכִים תִּכְבֹּסֶת2493? אָמַר לוֹ: הֶעָנָן הָיָה שָׁף2494 בָּהֶם וּמַגְהִיצָם2495. — וְלֹא הָיוּ נִשְׂרָפִים? אָמַר לוֹ: צֵא וּלְמַד מִן הָאַמְיַנְטוֹן2496 הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מִתְגַּהֵץ2497 אֶלָּא בָאוּר. — וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים כְּנִימִיּוֹת2498? אָמַר לוֹ: בְּמוֹתָם לֹא שָׁלְטוּ בָהֶם רִמָּה וְתוֹלֵעָה, בְּחַיֵּיהֶם לֹא כָל־שֶׁכֵּן! — וְלֹא הָיָה רֵיחָם קָשֶׁה מֵרֵיחַ הַזֵּעָה2499? אָמַר לוֹ: הַבְּאֵר הָיָה מַעֲלֶה לָהֶם מִינֵי דְשָׁאִים וּמִינֵי בְשָׂמִים, וְהָיוּ מִתְעַגְעֲגִים2500 בָּהֶם וְהָיָה רֵיחָם נוֹדֵף מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
כֵּוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל הֵיאַךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיגָם, מְגַהֲצָם וּמְעַדְּנָם בַּמִּדְבָּר, הִתְחִילוּ מְקַלְּסִים2501 וְאוֹמְרִים: "יְיָ רֹעִי לֹא אֶחְסָר בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי" וְגוֹ'2502 (דב"ר ז'; שו"ט כ"ג; פסיק' דר"כ).
קכב "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר"2503 — אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל"2504? שֶׁמָּא כַמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אִתְּכֶם? בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁיּוֹצֵא לַמִּדְבָּר — שֶׁמָּא מוֹצֵא שָׁם שַׁלְוָה אוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מוֹצֵא בְּפַלְטִין שֶׁלּוֹ? וְאַתֶּם הֱיִיתֶם עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם, וְהִרְבַּצְתִּי אֶתְכֶם תַּחַת עַנְנֵי כָבוֹד, וְהֶעֱמַדְתִּי לָכֶם שְׁלשָׁה גוֹאֲלִים מְשַׁמְּשִׁים אֶתְכֶם, משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, שִׁבְעָה עֲנָנִים הָיוּ מִלְמַעְלָה וּמִלְמַטָּה וּמֵאַרְבָּע רוּחוֹת הָעוֹלָם, וְאֶחָד לִפְנֵיכֶם, וּמַכֶּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וּמַשְׁוֶה לָכֶם אֶת־הֶהָרִים וְאֶת־הָעֲמָקִים, וְשׂוֹרֵף אֶת־הַקּוֹצִים וְאֶת־הַבַּרְקָנִים וּמַעֲלֶה עָשָׁן, וְרוֹאִים אֶתְכֶם כָּל־מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב וְאוֹמְרִים: "מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר כְּתִימְרוֹת עָשָׁן"2505; הוֹרַדְתִּי לָכֶם אֶת־הַמָּן, הֶעֱלֵיתִי לָכֶם אֶת־הַבְּאֵר, וְאַחַר־כָּךְ הֵבֵאתִי לָכֶם שַׂלְוִים — "הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל"2506. שֶׁמָּא כַּמִּדְבָּר נָהַגְתִּי אִתְּכֶם? "אִם־אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה"2507 —לֹא אֲנִי בְעַצְמִי הָיִיתִי מֵאִיר לָכֶם מַאֲפֶלְכֶם?
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם מְקַבֵּל אוֹרֵחַ — יוֹם רִאשׁוֹן שׁוֹחֵט לוֹ עֵגֶל, יוֹם שֵׁנִי — תַּרְנְגוֹלִים, יוֹם שְׁלִישִׁי — קִטְנִיּוֹת2508, יוֹם רְבִיעִי — מְמַעֵט וְהוֹלֵךְ; לֹא דוֹמֶה יוֹם רִאשׁוֹן כְּיוֹם אַחֲרוֹן. יָכוֹל אַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ"2509 — יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם רִאשׁוֹן (תנח'; ילק"ש).