הערות וביאורים · 961–1020
963שלשה שלומות הם – כלו' מי שרואה בחלום אחד משלשה אלו סימן שלום
הוא לו.
964הדור הוא – שהאתרוג נקרא "פרי עץ הדר".
965לתרביצה נאה וגילה – לגינה יפה ומשמחת לפני ביתו; ודרש
"תרנגלת" נוטריקון.
966תלויה בקשתו – תפלתו עדיין לא נעשתה, כביצים הללו, שעדיין לא
יצאו אפרוחיהן.
967נעשו לו חפציו – שנאמר: "וינחם אל מחוז חפצם" (תהל' ק"ז,
ל).
968לאגם – לחורשה של קנים.
969ליער – גדל מאגם, והוא סימן שיעשה ראש לבני כלה (לתלמידים
הגדולים, שמתאספים לשמוע את הדרשה לפני החג).
975בנדוי – נזוף לשמים לאחר החטא.
980ושומעים מאחורי הפרגוד – שומעים את הגזירות בשמים מאחורי המסך.
981כתל לאוגיה – כסוללה קטנה המקפת את הגמא שחופרין סביב הגפן
לאסוף שם מים.
982אלף משמאלו – אלף מזיקים.
983דוחק שבכלה – דוחק הצבור בשעת הדרשה.
984מהם – מחמת המזיקים שאינם נראים ומרבים הדוחק.
986שבלים – שנשחקים ונקרעים.
987מחפיפה שלהם – מן החיכוך של השדים.
988שנקפות – נגפות ורועדות.
990כעין כרעי התרנגול – רשומי פסיעת של המזיקים.
994שפכין – מים מאוסים וסרוחים.
998הוציא שופרות ונדה – שתוקעין בשעת נדוי.
999מפני מה עשית כך – שברת את החבית.
1000ששנית – שקבעת לך מקום ברשות־הרבים.
1001אגרת בת מחלת – שם שֵׁדה.
1002מלאכי חבלה – משחיתים.
1003סכנתיך – הייתי מביאתך בסכנה.
1004בנחמני – כך קראו לאביי.
1005שבילי הכרמים וכו' – שעוברים חיילותיה בשבילי הכרמים מחוץ
לישוב, מקום שיש להם רשות, וכשנשמטים סוסיהם מתחתם ובורחים לעיר הם
נכנסים להוציאם משם.
1006ששמועותיו אינן מחודדות – כלו' שלא הצליח בתורה.
1008שיעשה נס – על ידו, שילך בעל־כרחו ללון בביה"מ ויבריח את
המזיק, כמפורש להלן.
1010ובכל כריעה וכריעה – של ר' אחא בתפלתו.
1012לאחד – לאדם אחד ההולך יחידי בלילה.
1014אבוקה כשנים – מי שהולך לאור אבוקה (לפיד אש).
1015ירח – מי שהולך לאור הלבנה.
1018שמכחישים פמליא של מעלה – שכוחם מבטל כח פמליא של מעלה; ודרש
"כשפים" נוטריקון.
1020אפילו לדבר כשפים – שאין כח הכשפים עמד בפני כחו של מעלה.