ג. מַזִּיקִים
לא הַמַּזִּיקִין973 נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת (עפ"י אבות ה).
לב "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה"974 – רַבִּי אוֹמֵר: אֵלּוּ הַשֵּׁדִים, שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת־נִשְׁמָתָם וּבָא לִבְרוֹא אֶת־גּוּפָם – וְקָדֵשׁ הַשַּׁבָּת וְלֹא בְרָאָם (ב"ר ז).
לג אָמַר רַ' יִרְמְיָה בֶן אֶלְעָזָר: כָּל־אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִדּוּי975 הוֹלִיד רוּחִין976 וְשֵׁדִין וְלִילִין977, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ"978 – מִכָּאן שֶׁעַד עַכְשָׁו לֹא כְצַלְמוֹ הוֹלִיד (עיר' יח:).
לד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שִׁשָּׁה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בַשֵּׁדִים, שְׁלשָׁה כְּמַלְאֳכֵי־הַשָּׁרֵת וּשְׁלשָׁה כִּבְנֵי־אָדָם. שְׁלשָׁה כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת: יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְטָסִים979 מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְשׁוֹמְעִים מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד980 כְּמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת; וּשְׁלשָׁה כִּבְנֵי־אָדָם: אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כִּבְנֵי־אָדָם, וּפָרִים־וְרָבִים כִּבְנֵי־אָדָם, וּמֵתִים כִּבְנֵי־אָדָם (חג' טז.; ע"י).
לה שָׁנִינוּ, אַבָּא בִנְיָמִין אוֹמֵר: אִלְמָלֵי נִתְּנָה רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת – אֵין כָּל בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַמַּזִּיקִים. אָמַר אַבַּיֵּי: הֵם מְרֻבִּים מִמֶּנּוּ וְעוֹמְדִים עָלֵינוּ כְּתֵל לְאוּגְיָה981. אָמַר רַב הוּנָא: כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ – אֶלֶף מִשְּׂמֹאלוֹ982 וּרְבָבָה מִימִינוֹ.
אָמַר רָבָא: דֹּחַק שֶׁבְּכַלָּה983 – מֵהֶם984; בִּרְכַּיִם עֲיֵפוֹת – מֵהֶם; כְּלֵיהֶם985 שֶׁל תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים שֶׁבָּלִים986 – מֵחֲפִיפָה שֶׁלָּהֶם987; רַגְלַיִם שֶׁנִּקָּפוֹת988 – מֵהֶם.
מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכִּירָם – יָבִיא אֵפֶר מְנֻפֶּה989 וִיפַזֵּר אֵצֶל מִטָּתוֹ וּבַבֹּקֶר יִרְאֶה כְּעֵין כַּרְעֵי הַתַּרְנְגוֹל990. וְהָרוֹצֶה לִרְאוֹתָם – יָבִיא שִׁלְיָה שֶׁל חֲתוּלָה שְׁחוֹרָה בַּת שְׁחוֹרָה, בְּכוֹרָה בַּת בְּכוֹרָה, וְיִשְׂרְפֶנָּה בְּאוּר991 וְיִשְׁחָקֶנָּה וִימַלֵּא עֵינָיו מִמֶּנָּה, וְיִרְאֶה אוֹתָם; וְיִתְּנֶנּוּ992 בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בַּרְזֶל וְיַחְתְּמֶנָּה בְּחוֹתָם שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגְנְבוּ מִמֶּנּוּ, וְיִסְתֹּם פִּיו993 כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִזּוֹק.
רַב בֵּיבַי בַר אַבָּא עָשָׂה כָךְ, רָאָה וְנִזּוֹק, בִּקְשׁוּ עָלָיו חֲכָמִים רַחֲמִים וְנִתְרַפֵּא (בר' ו.).
לו אָמַר אַבַּיֵּי: מִתְּחִלָּה הָיִיתִי אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אֵין יוֹשְׁבִים תַּחַת הַמַּרְזֵב – מִשּׁוּם שְׁפָכִין994, אָמַר לִי מָר: מִפְּנֵי שֶׁמְּצוּיִם מַזִּיקִין.
מַעֲשֶׂה בְּכַתָּפִים995 שֶׁהָיוּ טְעוּנִים חָבִית יָיִן. בִּקְשׁוּ לָפוּשׁ996, וְהִנִּיחוּהָ תַּחַת הַמַּרְזֵב וּפָקָעָה997. בָּאוּ לִפְנֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי, הוֹצִיא שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּה998 אֶת־הַמַּזִּיק. בָּא הַשֵּׁד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה עָשִׂיתָ כָּךְ999? אָמַר לוֹ: וּמָה אֶעֱשֶׂה, הֲרֵי הִנִּיחוּהָ בְּאָזְנִי, אָמַר לוֹ: בַּמָּקוֹם שֶׁרַבִּים מְצוּיִם מַה לָּךְ? אַתָּה שֶׁשִּׁנִּיתָ1000, לֵךְ וְשַׁלֵּם לָהֶם. אָמַר לוֹ: אַף עַכְשָׁו יִקְבַּע לִי מָר זְמַן וְאֶפְרָע. קָבַע לוֹ זְמָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן נִתְעַכֵּב הַשֵּׁד. כְּשֶׁבָּא, אָמַר לוֹ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה לֹא בָאתָ בִזְמַנֶּךָ? אָמַר לוֹ: כָּל־דָּבָר צָרוּר וְחָתוּם וּמָדוּד וּמָנוּי אֵין לָנוּ רְשׁוּת לִטּוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים דָּבָר שֶׁל הֶפְקֵר (חול' קה:).
לז מַעֲשֶׂה הָיָה בְּרוּחַ אֶחָד, שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל הַמַּעְיָן, בָּא רוּחַ אַחֵר וּבִקֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם. הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה שָׁם עַל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן חָסִיד אֶחָד, וְרַ' יוֹסֵי אִישׁ צַיְתוֹר שְׁמוֹ, נִגְלָה לוֹ אוֹתוֹ הָרוּחַ, אָמַר לוֹ: רַבִּי! הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים אֲנִי שָׁרוּי כָּאן, וְאַתֶּם וּנְשֵׁיכֶם עוֹבְרִים וְשָׁבִים בַּצָּהֳרַיִם וּבַלַּיְלָה וְלֹא הִזַּקְתִּי לְשׁוּם בִּרְיָה; וְעַכְשָׁו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם מֵרִיב עִמִּי רוּחַ אַחֵר וְהוּא רוֹצֶה לְטָרְדֵנִי מִן הַמָּקוֹם, וְהוּא רַע וּמַר מְאֹד וְלֹא יַנִּיחַ חַיִּים לְכָל־בִּרְיָה. אָמַר לוֹ: מַה נַּעֲשֶׂה? אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶאֱמֹר לִבְנֵי הָעִיר: טְלוּ מַקְלוֹתֵיכֶם וּמַגָּלֵיכֶם וּצְאוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַצָּהֳרַיִם, וְאִמְרוּ: "שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ, שֶׁלָּנוּ נוֹצֵחַ!" – וְהוּא יִבְרָח. עָשׂוּ כָךְ וְהִבְרִיחוּהוּ מִשָּׁם. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁרָאוּ כְּמִין טִפַּת דָּם צָפָה עַל הַמָּיִם (תנה"ק קדושים; ויק"ר כד; שו"ט כ).
לח שָׁנִינוּ, לֹא יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה לֹא בְלֵילֵי־רְבִיעִיּוֹת וְלֹא בְלֵילֵי־שַׁבָּתוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאַגְרַת בַּת מָחֳלַת1001, הִיא וּשְׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי־חַבָּלָה1002, יוֹצְאִים, וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד יֶשׁ־לוֹ רְשׁוּת לְחַבֵּל בִּפְנֵי־עַצְמוֹ. מִתְּחִלָּה הָיוּ מְצוּיִם בְּכָל־הַיָּמִים, פַּעַם אַחַת פָּגְעָה בְּרַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, אָמְרָה לוֹ: אִלְמָלֵא הִכְרִיזוּ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: "הִזָּהֲרוּ בַחֲנִינָא וּבְתוֹרָתוֹ!" סִכַּנְתִּיךָ1003. אָמַר לָהּ: אִם חָשׁוּב אֲנִי בָּרָקִיעַ גּוֹזֵר אֲנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעַבְרִי בְּיִשּׁוּב לְעוֹלָם. אָמְרָה לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַנַּח לִי רֶוַח מֻעָט. הִנִּיחַ לָהּ לֵילֵי־שַׁבָּתוֹת וְלֵילֵי רְבִיעִיּוֹת.
וְשׁוּב פַּעַם אַחַת פָּגְעָה בְאַבַּיֵּי, אָמְרָה לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: "הִזָּהֲרוּ בְּנַחֲמָנִי1004 וּבְתוֹרָתוֹ!" סִכַּנְתִּיךָ. אָמַר לָהּ: אִם חָשׁוּב אֲנִי בָרָקִיעַ, גּוֹזֵרְנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא תַעַבְרִי בְּיִשּׁוּב לְעוֹלָם.
– וַהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים שֶׁעוֹבֶרֶת?
– אֵלּוּ שְׁבִילִי הַכְּרָמִים1005 הֵם, שֶׁנִּשְׁמָטִים סוּסֵיהֶם וּבָאִים וּמוֹלִיכִים אוֹתָם (פס' קיב, קיג).
לט רַב יַעֲקֹב בְּנוֹ שֶׁל רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב שִׁגְּרוֹ אָבִיו אֵצֶל אַבַּיֵּי. כְּשֶׁחָזַר רָאָהוּ שֶׁשְּׁמוּעוֹתָיו אֵינָן מְחֻדָּדוֹת1006, אָמַר לוֹ: אֲנִי עָדִיף מִמֶּךָּ, שֵׁב אַתָּה וַאֲנִי אֵלֵךְ. שָׁמַע אַבַּיֵּי שֶׁהוּא בָא, וְהָיָה מַזִּיק אֶחָד בְּבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי, וּכְשֶׁהָיוּ נִכְנָסִין לְשָׁם בִּשְׁנַיִם אֲפִלּוּ בַיּוֹם הָיוּ נִזּוֹקִין. אָמַר לָהֶם אַבַּיֵּי: לֹא יִתֶּן לוֹ אָדָם אַכְסַנְיָא1007, אֶפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה נֵס1008 [עַל יָדוֹ]. נִכְנַס וְלָן בְּאוֹתוֹ בֵית־הַמִּדְרָשׁ; נִדְמָה לוֹ1009 כְּתַנִּין שֶׁל שִׁבְעָה רָאשִׁים, וּבְכָל־כְּרִיעָה וּכְרִיעָה1010 נָשַׁר רֹאשׁ אֶחָד. אָמַר לָהֶם לְמָחָר: אִלְמָלֵא נַעֲשָׂה נֵס – סִכַּנְתּוּנִי. (קיד' כט:).
מ אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי: קֶטֶב־מְרִירִי1011 עָשׂוּי קְלִפִּים־קְלִפִּים, שְׂעָרוֹת־שְׂעָרוֹת, וְעַיִן אַחַת קְבוּעָהּ לוֹ בְּלִבּוֹ, וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט לֹא בַצֵּל וְלֹא בַחַמָּה אֶלָּא בֵּין צֵל לְחַמָּה, מִתְגַּלְגֵּל כְּכַדּוּר, וְשׁוֹלֵט מֵאַרְבַּע שָׁעוֹת וְעַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת, מִשִּׁבְעָה־עָשָׂר בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְאָב, וְכָל־מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹפֵל עַל פָּנָיו וָמֵת (שו"ט צא; במ"ר יב).
מא שֵׁד זֶה מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְוָנִים (יומא עה.).
מב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בַּלָּיְלָה, חוֹשְׁשִׁין אָנוּ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא (מג' ג.).
מג אָמַר רַ' חֲנִינָא: אָסוּר לִישׁוֹן בַּבַּיִת יְחִידִי; וְכָל־הַיָּשֵׁן בַּבַּיִת יְחִידִי אֲחָזַתּוּ לִילִית (שבת קנא:).
מד לְאֶחָד1012 נִרְאֶה1013 וּמַזִּיק, לִשְׁנַיִם נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק, לִשְׁלשָׁה אֵינוֹ נִרְאֶה כָּל־עִקָּר.
אָמַר רַב זוּטְרָא בַר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם1014, יָרֵחַ1015 כִּשְׁלשָׁה (בר' מג:).
מה אָמַר רַ' חֲנִינָא: אָמַר לִי יוֹנָתָן שַׁדָא: בָּבוּאָה1016 יֵשׁ לָהֶם [לַשֵּׁדִים], בָּבוּאָה שֶׁל בָּבוּאָה אֵין לָהֶם (יבמ' קכב.).