הערות וביאורים · 601–660
602מחריבין חורי נמלים – שמקלקלות את התבואה בשדה.
603והן חונקות זו את זו – שאין מכירות בריח העפר שלהן וחושבות
שהתנפלו עליהן נמלים אחרות.
604גמל – גשר של נסר אחד מונח לרוחב הנהר.
605מצר – חבל מתוח לרוחב הנהר לעבור בו.
606עד כמה – יהא המרחק בין שני החורים, שלא יכירו זו את זו.
607מפסדת – שאוכלת ואינה עושה.
611בשעה שעולה מן האגם – והוא שבע ויצרו פוחז עליו.
612ראשו… בדיקולא – בסל של ענפי תמרים, כלו' בשעה שהוא אוכל.
613עלה לעליה וכו' – כלו' ברח מפניו שלא יזיקך.
614אילים ממואב – כלו', האילים הטובים באים ממואב.
617שגבהם כרחבם – כלו', רחבים ביותר מרוב שמנונית.
620פרט בו… הוא – ולא אחר.
622שפרסותיה חתוכות – כרותות ונטולות ואינו יכול לבדוק אם מפרסת
פרסה היא.
623בידוע שהיא טהורה – וודאי שטהורה היא, שכל בהמה שאין לה שינים
למעלה מעלת גרה היא וטהורה.
624ובלבד שיכיר בן גמל – שידע להבחין שאין זה גמל צעיר, שאף הוא
אין לו שינים וטמא הוא.
625שפיה גמום – חתוך ועקור, ואינו יכול לבדוק בשיניה.
627ובלבד שיכיר חזיר – שפרסותיו סדוקות וטמא הוא.
628אם מהלך שתי וערב – כלו' ינסה לקרוע חתיכת בשר תחת העוקץ של
האליה, אם הבשר נקרע שתי וערב (לאורך ולרוחב) טהורה היא, ואם לאו טמאה.
629ובלבד שיכיר ערוד – מין חמור פרא שאף בשרו נקרע שתי וערב והוא
טמא.
631קיניגי… בליסטרי – צייד ורובה, שהוא בקי בכל מיני חיות.
632מכאן תשובה וכו' – שבודאי הקב"ה גלה לו למשה.
633ששים נשימות – כלומר רגעים קלים.
634אפילו בתקופת תמוז וכו' – שהוא רועד תמיד.
635הפרד – תולדות כלאים של סוס וחמור.
638אין הרחלים יוצאות – בשבת.
639חנונות – מפורש למטה בענין.
640טומנין לה עזק – מוך וכל דבר רך שכורכין בו לחמום; "וחנונות"
מלשון חנינה שנוהגין בה רחמים.
642עשיתה מר עוקבא – אתה נוהג בה חשיבות של מר עוקבא, שהיה עשיר
ואב בית־דין.
643ילתא – אשתו של רב נחמן חתן ראש־הגולה.
646שנקדר קנה שלה – ניקבה הגרגרת שלה.
647ועשו לה קרומית של קנה – סתמו את הנקב בשפופרת של קנה.
648שתי שוקיו – עצם השוק חלולה.
649בני מעיו לכנורות – הדקים והגידים שבבני־מעיו נימים (מיתרים)
לכנורות.
652כל חללו של עולם – כל מיני שאלות.
653מתחלה חשכה וכו' – סתם עזים שחורות ורחלים לבנות.
655שאוכל כיסין – עשבים שיש בהם קוצים, ולפיכך זנבו קצר שלא ידבקו
בו הקוצים.
656בחלפים – מיני צמחים של קנה וסוף.
659עפעף של תרנגולת וכו' – הריס התחתון של העין, וכשהיא עוצמת את
עיניה הריס התחתון עולה ומכסה את העליון, ובשאר הבריות להיפך.