📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 601–660

601

משלי ו', – ח.

↩ חזרה לטקסט
602

מחריבין חורי נמלים – שמקלקלות את התבואה בשדה.

↩ חזרה לטקסט
603

והן חונקות זו את זו – שאין מכירות בריח העפר שלהן וחושבות שהתנפלו עליהן נמלים אחרות.

↩ חזרה לטקסט
604

גמל – גשר של נסר אחד מונח לרוחב הנהר.

↩ חזרה לטקסט
605

מצר – חבל מתוח לרוחב הנהר לעבור בו.

↩ חזרה לטקסט
606

עד כמה – יהא המרחק בין שני החורים, שלא יכירו זו את זו.

↩ חזרה לטקסט
607

מפסדת – שאוכלת ואינה עושה.

↩ חזרה לטקסט
608

תהלים כ"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
609

דברים ג', כד.

↩ חזרה לטקסט
610

שם ל"ג, יז.

↩ חזרה לטקסט
611

בשעה שעולה מן האגם – והוא שבע ויצרו פוחז עליו.

↩ חזרה לטקסט
612

ראשו… בדיקולא – בסל של ענפי תמרים, כלו' בשעה שהוא אוכל.

↩ חזרה לטקסט
613

עלה לעליה וכו' – כלו' ברח מפניו שלא יזיקך.

↩ חזרה לטקסט
614

אילים ממואב – כלו', האילים הטובים באים ממואב.

↩ חזרה לטקסט
615

גוזלות – יונים.

↩ חזרה לטקסט
616

מביאים כבשים – לקרבן.

↩ חזרה לטקסט
617

שגבהם כרחבם – כלו', רחבים ביותר מרוב שמנונית.

↩ חזרה לטקסט
618

ויקרא י"א, ד.

↩ חזרה לטקסט
619

שליט בעולמו – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
620

פרט בו… הוא – ולא אחר.

↩ חזרה לטקסט
621

שם שם, ז.

↩ חזרה לטקסט
622

שפרסותיה חתוכות – כרותות ונטולות ואינו יכול לבדוק אם מפרסת פרסה היא.

↩ חזרה לטקסט
623

בידוע שהיא טהורה – וודאי שטהורה היא, שכל בהמה שאין לה שינים למעלה מעלת גרה היא וטהורה.

↩ חזרה לטקסט
624

ובלבד שיכיר בן גמל – שידע להבחין שאין זה גמל צעיר, שאף הוא אין לו שינים וטמא הוא.

↩ חזרה לטקסט
625

שפיה גמום – חתוך ועקור, ואינו יכול לבדוק בשיניה.

↩ חזרה לטקסט
626

סדוקות – שסועות.

↩ חזרה לטקסט
627

ובלבד שיכיר חזיר – שפרסותיו סדוקות וטמא הוא.

↩ חזרה לטקסט
628

אם מהלך שתי וערב – כלו' ינסה לקרוע חתיכת בשר תחת העוקץ של האליה, אם הבשר נקרע שתי וערב (לאורך ולרוחב) טהורה היא, ואם לאו טמאה.

↩ חזרה לטקסט
629

ובלבד שיכיר ערוד – מין חמור פרא שאף בשרו נקרע שתי וערב והוא טמא.

↩ חזרה לטקסט
630

דברים י"ד, ז.

↩ חזרה לטקסט
631

קיניגי… בליסטרי – צייד ורובה, שהוא בקי בכל מיני חיות.

↩ חזרה לטקסט
632

מכאן תשובה וכו' – שבודאי הקב"ה גלה לו למשה.

↩ חזרה לטקסט
633

ששים נשימות – כלומר רגעים קלים.

↩ חזרה לטקסט
634

אפילו בתקופת תמוז וכו' – שהוא רועד תמיד.

↩ חזרה לטקסט
635

הפרד – תולדות כלאים של סוס וחמור.

↩ חזרה לטקסט
636

בן חמורה – ואביו סוס.

↩ חזרה לטקסט
637

צנוף – צלול.

↩ חזרה לטקסט
638

אין הרחלים יוצאות – בשבת.

↩ חזרה לטקסט
639

חנונות – מפורש למטה בענין.

↩ חזרה לטקסט
640

טומנין לה עזק – מוך וכל דבר רך שכורכין בו לחמום; "וחנונות" מלשון חנינה שנוהגין בה רחמים.

↩ חזרה לטקסט
641

על פדחתה – על מצחה.

↩ חזרה לטקסט
642

עשיתה מר עוקבא – אתה נוהג בה חשיבות של מר עוקבא, שהיה עשיר ואב בית־דין.

↩ חזרה לטקסט
643

ילתא – אשתו של רב נחמן חתן ראש־הגולה.

↩ חזרה לטקסט
644

שתתעטש – תזורר.

↩ חזרה לטקסט
645

דרני – תולעים.

↩ חזרה לטקסט
646

שנקדר קנה שלה – ניקבה הגרגרת שלה.

↩ חזרה לטקסט
647

ועשו לה קרומית של קנה – סתמו את הנקב בשפופרת של קנה.

↩ חזרה לטקסט
648

שתי שוקיו – עצם השוק חלולה.

↩ חזרה לטקסט
649

בני מעיו לכנורות – הדקים והגידים שבבני־מעיו נימים (מיתרים) לכנורות.

↩ חזרה לטקסט
650

איל הבר – איל פרא.

↩ חזרה לטקסט
651

בית דושאי – שם משפחה.

↩ חזרה לטקסט
652

כל חללו של עולם – כל מיני שאלות.

↩ חזרה לטקסט
653

מתחלה חשכה וכו' – סתם עזים שחורות ורחלים לבנות.

↩ חזרה לטקסט
654

מתכסים מהן – מצמרן.

↩ חזרה לטקסט
655

שאוכל כיסין – עשבים שיש בהם קוצים, ולפיכך זנבו קצר שלא ידבקו בו הקוצים.

↩ חזרה לטקסט
656

בחלפים – מיני צמחים של קנה וסוף.

↩ חזרה לטקסט
657

תעקר – הקרן.

↩ חזרה לטקסט
658

ויסתמא – יתעוור.

↩ חזרה לטקסט
659

עפעף של תרנגולת וכו' – הריס התחתון של העין, וכשהיא עוצמת את עיניה הריס התחתון עולה ומכסה את העליון, ובשאר הבריות להיפך.

↩ חזרה לטקסט
660

דפים – קרשים.

↩ חזרה לטקסט