יא. שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים
קסז אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בָרָא דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה,
אֲפִלּוּ דְבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִים בָּעוֹלָם, כְּגוֹן נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, זְבוּבִים וּפַרְעוֹשִׁים וְיַתּוּשִׁים, אַף הֵם בִּכְלָל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל־עוֹלָם523 (שבת עז; בר' י': שמ"ר י).
קסח "נָחָשׁ עֲלֵי־דֶרֶךְ"524 – כָּל־הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת־זוּגוֹת, וְהַנָּחָשׁ אֵינוֹ מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ אֶלָּא יְחִידִי (ב"ר צט).
קסט "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ"525 – רַבִּי אַמִּי וְרַבִּי אַסִּי, אֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, טוֹעֵם בָּהֶם טַעַם עָפָר; וְאֶחָד אָמַר: אֲפִלּוּ אוֹכֵל כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, אֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל עָפָר (יומא עה.).
קע אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּרוֹמָא: שְׁלשָׁה מִינֵי אֶרֶס526 הֵם: שֶׁל בָּחוּר527 שׁוֹקֵעַ528, שֶׁל בֵּינוֹנִי מְפַעְפֵּעַ529 וְשֶׁל זָקֵן צָף530. (ע"ז ל:).
קעא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מִדְבַּר שׁוּר הָיָה שְׁמֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְהָיָה מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְחַיָּה רָעָה. אָמַר רַ' יוֹסֵי: הָיוּ שָׁם נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת בֵּית־הַבַּד531, וְעַקְרַבִּים כִּמְלֹא הַזֶּרֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַמּוֹלִיכְךָ בַמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב…"532.
מַעֲשֶׂה בְּשָׁבוֹר מַלְכָּא533 שֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם, וְעָבְרָה שַׁיָּרָה534 רִאשׁוֹנָה, וּבְלָעָהּ הַנָּחָשׁ, עָבְרָה שְׁנִיָּה – וּבְלָעָהּ, שְׁלִישִׁית – וּבְלָעָהּ. וְהָיָה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב וּמֵצֵר. הָיוּ עִמּוֹ שָׁם אַסְקוֹלַסְטִיקִין535, אָמְרוּ לוֹ: מָה אַתָּה עוֹמֵד? הָבֵא עֲשָׂרָה גִבּוֹרִים – וְהֵבִיא. אָמְרוּ לוֹ: יְמַלְאוּ סְרוּדוֹת536 שֶׁל תֶּבֶן. וְהָיוּ מְמַלְאִין אֶת הַסְּרוּדוֹת תֶּבֶן, וּמְגַלְגְּלִין לְפָנָיו וְהוּא בוֹלֵעַ, עַד שֶׁנִּתְפַּח537 כְּרֵסוֹ, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לָזוּז, וְעָמְדוּ וְהָרְגוּ אוֹתוֹ (תנה"ק בשלח; מכיל' בשלח – ויסע פ' א').
קעב אָמָרוּ: עֶכֶס538 זֶה רוֹאֶה צֵל עוֹף שֶׁהוּא פוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, מִיָּד מִתְחַבֵּר אֶל צִלּוֹ וְאֵבָרָיו נוֹשְׁרִין539 (מכיל' שם; תנח' בשלח).
קעג אָמַר רַב אַחָא: הֵסִיחַ לִי רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מְרוּטָה שְׁמוֹ. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מְרוּטָה? – אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת עָלָה לְהַר לְלַקֵּט עֵצִים וְרָאָה אֶת־הַנָּחָשׁ יָשֵׁן, וְהָיָה בוֹ כְּקוֹרַת בֵּית־הַבַּד, וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ. מִיָּד נָשְׁרוּ שַׂעֲרוֹתָיו וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ "מְרוּטָה". (מכיל' בשלח–ויסע פ' א'; תנה"ק בשלח; שמ"ר כד).
קעד רַ' פִינְחָס בְּשֵׁם רַ' חָנָן אִישׁ צִפּוֹרֵי אָמַר: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹצֵר וּמְעַמֵּר בְּבִקְעַת בֵּית־תֹּפֶת, כֵּוָן שֶׁבָּא הַשָּׁרָב נָטַל עֵשֶׂב וַעֲשָׂאוֹ עֲטָרָה וּקְשָׁרוֹ בְרֹאשׁוֹ. בָּא עָלָיו נָחָשׁ גָּדוֹל, עָמַד וַהֲרָגוֹ. עָבַר עָלָיו חַבָּר540 אֶחָד, רָאָה אֶת־הַנָּחָשׁ הָרוּג, הֵצִיץ בּוֹ וְאָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי, מִי הָרַג נָחָשׁ זֶה! אָמַר אוֹתוֹ הָאִישׁ: אֲנִי הֲרַגְתִּיו. תָּלָה עֵינָיו וְרָאָה אוֹתוֹ עֵשֶׂב עָשׂוּי עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בֶּאֱמֶת אַתָּה הֲרַגְתּוֹ? אָמַר לוֹ: הֵן. אָמַר לוֹ: יָכוֹל אַתָּה לְהוֹרִיד עֵשֶׂב זֶה מֵרֹאשֶׁךָ? אָמַר לוֹ: הֵן. עָשָׂה כָּךְ. כֵּוָן שֶׁהוֹרִידוֹ אָמַר לוֹ הַחַבָּר: יָכוֹל אַתָּה לְהַגְבִּיהַּ אֶת־הַנָּחָשׁ בְּמַקֵּל זֶה? אָמַר לוֹ: הֵן. הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ נָחָשׁ, וְלֹא הִסְפִּיק לִגַּע בּוֹ עַד שֶׁנָּשְׁרוּ אֵבָרָיו541 (ב"ר י; במ"ר יח.).

קעה מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה וּבְיָדוֹ כַד שֶׁל חָלָב. פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, שֶׁהָיָה צוֹעֵק מֵרֹב צָמָא. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: מָה אַתָּה צוֹעֵק? אָמַר לוֹ: צָמֵא [אָנִי]; וּמַה בְּיָדֶךָ? – אָמַר לוֹ: חָלָב. אָמַר לוֹ: תֶּן־לִי אֶת־הֶחָלָב לִשְׁתּוֹת וְאַרְאֲךָ מָמוֹן [הַרְבֵּה] עַד שֶׁתִּתְעַשֵּׁר. נָתַן לוֹ וְשָׁתָה.
לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה הַנָּחָשׁ – אָמַר לוֹ הָאִישׁ: הַרְאֵנִי הַמָּמוֹן שֶׁאָמַרְתָּ לִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא אַחֲרָי. הָלַךְ אַחֲרָיו עַד שֶׁבָּאוּ לְאֶבֶן גְּדוֹלָה. אָמַר לוֹ: תַּחַת הָאֶבֶן הַזֹּאת [טָמוּן] הַמָּמוֹן. הֵרִים הָאִישׁ הָאֶבֶן וְחָפַר וּמָצָא הַמָּמוֹן. לְקָחוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ.
מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ? קָפַץ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל542 סְבִיב צַוָּארוֹ. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: [זוֹ] מַה הִיא? אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵמִית אוֹתְךָ עַל שֶׁלָּקַחְתָּ אֶת־כָּל־מָמוֹנִי. אָמַר לוֹ: בּוֹא עִמִּי לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וּבֵית־דִּינוֹ.
הָלְכוּ וּבָאוּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה וְעוֹד הַנָּחָשׁ עָלָיו. צָעַק הָאִישׁ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ לַנָּחָשׁ: מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אָמַר הַנָּחָשׁ: אֲנִי רוֹצֶה לְהָרְגוֹ. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: רֵד מֵעַל צַוָּארוֹ, שֶׁאֵין נָכוֹן שֶׁתְּהֵא מֻחְזָק בּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם בְּבֵית־דִּין. יָרַד מֵעַל צַוָּארוֹ לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ: מֵעַתָּה אֱמֹר דְּבָרֶיךָ.
הִתְחִיל הַנָּחָשׁ לְדַבֵּר וְאָמַר: אֶהֶרְגֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב"543. אָמַר לוֹ לָאִישׁ: וּלְךָ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ"544…
מִיָּד קָפַץ הָאִישׁ וְרָצַץ מֹחוֹ.
מִכָּאן אָמְרוּ: טוֹב שֶׁבַּנְּחָשִׁים רְצֹץ אֶת־מֹחוֹ (מבוא תנה"ק).
קעו "בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ"545 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: זֶה הַנָּחָשׁ.
אָדָם אֶחָד עָשָׂה שׁוּם שָׁחוּק בְּבֵיתוֹ, וּבָא נְחַשׁ הַבָּר546 וְאָכַל מִמֶּנּוּ547, וְהָיָה נְחַשׁ הַבַּיִת מִסְתַּכֵּל בּוֹ. בָּאוּ בְנֵי הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, הִתְחִיל הַנָּחָשׁ לִזְרֹק עֲלֵיהֶם עָפָר548 וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ – וְהִפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹכוֹ549 (ירוש' תרומ' פ"ח, ה"ג).
קעז "גַּם־תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן"550 – אֵלּוּ הַיָּרוֹדוֹת551 כְּמִין מַסְוֶה פָּרוּשׂ עַל פְּנֵיהֶן, כְּשֶׁהֵן מֵינִיקוֹת אֶת־בְּנֵיהֶן, שֶׁלֹּא יְהוּ רוֹאוֹת אוֹתָם אֲדֻמִּים וְאוֹכְלוֹת אוֹתָם (איכ"ר ד).
קעח אָמַר רַב מוּנָא בַר תּוֹרְתָא: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּעַד552 וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָרוּך עַל הַצָּב. לְיָמִים יָצָא עָרוֹד553 מִבֵּינֵיהֶם. וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַ' שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד אָמַר לִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: הֵם הֵבִיאוּ554 בִרְיָה שֶׁלֹּא בָרָאתִי בְּעוֹלָמִי, אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם555 בִּרְיָה שֶׁלֹּא בָרָאתִי בְעוֹלָמִי (חול' קכז.).

קעט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: מַעֲשֶׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה בוֹ עָרוֹד וְהָיָה מַזִּיק אֶת־הַבְּרִיּוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּנִי אֶת־חוֹרוֹ. הָלְכוּ וְהֶרְאוּהוּ אֶת־חוֹרוֹ. נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר. יָצָא וּנְשָׁכוֹ – וּמֵת אוֹתוֹ עָרוֹד. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ, בָּנַי, אֵין עָרוֹד מֵמִית אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: אוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עָרוֹד; וְאוֹי לוֹ לֶעָרוֹד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא! (בר' לג.; ע"י).
קפ חֲבַרְבָּר556 זֶה, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁךְ לְאָדָם, אִם הָאָדָם קָדַם לַמַּיִם557– הַחֲבַרְבָּר מֵת, וְאִם הַחֲבַרְבָּר קָדַם לַמַּיִם – הָאָדָם מֵת.
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ558 וְלֹא הִפְסִיק אֶת־תְּפִלָּתוֹ. וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר מֵת מוּטָל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, לֹא הִרְגַּשְׁתָּ? אָמַר לָהֶם: יָבוֹא עָלָי559, מִמַּה שֶׁהָיָה560 לִבִּי מִתְכַּוֵּן בִּתְפִלָּה, אִם הִרְגַּשְׁתִּי.
אָמַר רַ' יִצְחָק בְּרַ' אֶלְעָזָר: בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעְיָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו561, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשׁיעֵם"562 (ירוש' שם פ"ה, ה"א).
קפא בַּכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁלִיחוּתוֹ: אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי נָחָשׁ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי עַקְרָב, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי צְפַרְדֵּעַ, אֲפִלּוּ עַל־יְדֵי יַתּוּשׁ.
אָמַר רַ' חָנָן אִישׁ צִפּוֹרֵי: מַעֲשֶׂה בְּעַקְרָב אֶחָד שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צְפַרְדֵּעַ אַחַת וְעָבַר עָלֶיהָ, וְהָלַךְ וְעָקַץ563 אָדָם וָמֵת, וְכֵוָן שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ הֶחֱזִירַתּוּ הַצְפַרְדֵּעַ לִמְקוֹמוֹ (ב"ר י; במ"ר יח).
קפב רַ' יַנַּאי הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפֶתַח עִירוֹ, רָאָה נָחָשׁ מַרְתִּיעַ564 וּבָא לָעִיר. הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה. חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה; הִבְרִיחוּהוּ מִצַּד זֶה, חָזַר וּבָא מִצַּד זֶה, אָמַר רַ' יַנָּאי: זֶה הוֹלֵךְ לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ. מִיָּד נָפְלָה הֲבָרָה565 בָּעִיר: פְּלוֹנִי בֶן־פְלוֹנִי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת (ב"ר י; תנה"ק חוקת).
קפג שְׁמוּאֵל רָאָה עַקְרָב שֶׁיָּשַׁב עַל צְפַרְדֵּעַ וְעָבַר אֶת־הַנָּהָר וְנָשַׁךְ אָדָם וָמֵת – קְרָא עָלָיו: "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ566"567 (נדר' מא.).
קפד אָמְרוּ עָלָיו עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: בְּשָׁעָה שֶׁסִּיֵּם סֵפֶר תְּהִלִּים זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו568. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאָמַר שִׁירָה כְּמוֹתִי? נִזְדַּמְּנָה לוֹ צְפַרְדֵּעַ אֶחָת, אָמְרָה לוֹ: אַל תָּזוּחַ דַּעְתְּךָ עָלֶיךָ, שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת שִׁירָה יוֹתֵר מִמֶּךָּ (פר"ש).
––––––––
קפה שָׁלשׁ בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת מִשְּׁאָר בְּרִיּוֹת: הָאֵישׁוּת569 וְנָחָשׁ וּצְפַרְדֵּעַ. הָאֵישׁוּת, אִלְמָלֵי רוֹאָה אוֹר אֵין כָּל־בִּרְיָה יְכוֹלָה לַעֲמֹד לְפָנֶיהָ570; הַנָּחָשׁ, אִלְמָלֵי הָיוּ לוֹ רַגְלַיִם הָיָה רָץ אַחַר הַסּוּס בִּמְרוּצָה וְהוֹרְגוֹ; הַצְּפַרְדֵּעַ, אִלְמָלֵי יֶשׁ לָהּ שִׁנַּיִם אֵין כָּל־בִּרְיָה נִכְנֶסֶת בַּמַּיִם לְפָנֶיהָ (שו"ט נח).
קפו מַהִי אֵישׁוּת? אָמַר רַ' יְהוּדָה: בִּרְיָה שֶׁאֵין לָהּ עֵינָיִם.
אֵישׁוּת זוֹ חֻלְדָּה: אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר – זֵכֶר לְדָבָר: "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ נֵפֶל אֵשֶׁת571 בַּל־חָזוּ שָׁמֶשׁ"572. (מו"ק י:; ירוש' שם פ"א, ה"ד).
קפז הָאֵישׁוֹת הַלָּלוּ אֵינָן רוֹאוֹת אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא חוֹלְדוֹת573 בְּקַרְקַע וְיוֹשְׁבוֹת שָׁם (שו"ט נח).
קפח יֶשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת שֶׁהֵן גְּדֵלוֹת בְּאוּר וְאֵינָן גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. וְאֵיזוֹהִי? זוֹ סַלְמַנְדְּרָא. כֵּיצַד574? הַזַּגָּגִין הָעוֹשִׂים אֶת־הַזְּכוּכִית, כְּשֶׁהֵם מַסִּיקִים אֶת־הַכִּבְשָׁן שִׁבְעָה יָמִים וְשִׁבְעָה לֵילוֹת רְצוּפִים, מִכֹּבֶד הָאוּר יוֹצֵאת מִשָּׁם בִּרְיָה הַדּוֹמָה לְעַכְבָּר, וְהַבְּרִיּוֹת קוֹרִין אוֹתָהּ – סַלְמַנְדְּרָא. אָדָם סָךְ יָדוֹ מִדָּמָהּ, אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו, אֵין הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. לָמָּה? עַל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיאָתָהּ מִן הָאוּר (תנח' וישב ג; חג' כז.).
קפט שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל מוֹשְׁלִין בָּעַכְבָּרִים? – מִפְּנֵי שֶׁסּוֹרָם575 רָע. מַה הִיא? רָבָא אָמַר: אֲפִלּוּ בְגָדִים כּוֹסְסִים576. רַב פַּפָּא אָמַר: אֲפִלּוּ קַתּוֹ577 שֶׁל מַעְדֵּר כּוֹסְסִים. (הור' יג.:).
קצ הָעַכְבָּרִים הַלָּלוּ רְשָׁעִים הֵם: כְּשֶׁרוֹאִים הַרְבֵּה תְבוּאָה – קוֹרְאִים לְחַבְרֵיהֶם וְאוֹכְלִים עִמָּם (ירוש', ב"מ פ"ג, ה"ה).
קצא מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ סִרְקִיָּא שֶׁנָּפְלָה מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ וּבְלָעָהּ עַכְבָּר. בָּא אֵצֶל רַ' פִנְחָס בֶּן יָאִיר. אָמַר לוֹ: וְכִי חַבָּר578 אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: לְשִׁמְךָ הַטּוֹב בָּאתִי. גָּזַר רַ' פִנְחָס עַל הָעַכְבָּרִים וְכִנְּסָם, וְרָאָה אֶחָד מֵהֶם שֶׁהוּא גִבֵּעַ579. אָמַר: הֲרֵי הִיא אֵצֶל זֶה. גָּזַר עַל הָעַכְבָּר – וּפְלָטָהּ580 (ירוש', דמאי פ"א, ה"ג).
קצב צֵא לְבִקְעָה וּרְאֵה עַכְבָּר, שֶׁהַיּוֹם חֶצְיוֹ בָשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה – לְמָחָר הִשְׁרִיץ וְנַעֲשָׂה כֻלּוֹ בָּשָׂר.
עֲלֵה לְהַר וּרְאֵה שֶׁהַיּוֹם אֵין בּוֹ אֶלָּא חִלָּזוֹן581 אֶחָד. לְמָחָר יָרְדוּ גְּשָׁמִים וְנִתְמַלֵּא כֻלּוֹ חֶלְזוֹנוֹת (סנה' צא.).
קצג אָמַר רַ' יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ מִכְּזִיב לְצוֹר וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּשְׁאִלְתִּיו בְּשָׁלוֹם, אָמַרְתִּי לוֹ: פַּרְנָסָתְךָ בַמֵּה הִיא? אָמַר לִי: מֵחִלָּזוֹן. אָמַרְתִּי לוֹ: וּמִי מָצוּי? אָמַר לִי: הַשָּׁמַיִם582, מָקוֹם יֵשׁ שֶׁמּוּטָל בֵּין הָרִים וּסְמָמִיּוֹת583 מַכִּישׁוֹת אוֹתוֹ וּמֵת וְנִמּוֹק בִּמְקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי: הַשָּׁמַיִם, נִזְכָּר הוּא שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא (ספרי וזה"ב).
קצד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חִלָּזוֹן זֶה גוּפוֹ דוֹמֶה לְיָם584, וּבְרִיָּתוֹ דּוֹמָה לְדָג, וְעוֹלֶה אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה, וּבְדָמוֹ צוֹבְעִין תְּכֵלֶת – לְפִיכָךְ דָּמָיו585 יְקָרִים (מנח' מד.).
קצה586 הַחִלָּזוֹן הַזֶּה, כָּל־שֶׁהוּא גָדֵל – נַרְתֵּיקוֹ587 גָּדֵל עִמּוֹ (פסיק').
קצו אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה. מַהוּ עַסְקָן בִּדְבָרִים? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: נֶאֱמַר: "לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין־לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמשֵׁל, תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ"588 – אָמַר: אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה אִם אֱמֶת הוּא שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ. הָלַךְ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, פָּרַשׂ טַלִּית589 עַל קֵן שֶׁל נְמָלִים. יָצְאָה אַחַת מֵהֶן590 וְנָתַן בָּהּ סִמָּן591. נִכְנְסָה וְאָמְרָה לָהֶן: נָפַל צֵל. יָצְאוּ – הִגְבִּיהַּ אֶת־הַטַּלִּית וְנָפְלָה חַמָּה. נָפְלוּ עָלֶיהָ וַהֲרָגוּהָ592. אָמַר: מִכָּאן, שֶׁאֵין לָהֶן מֶלֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיָה לָהֶן מֶלֶךְ – לֹא הָיוּ נוֹטְלוֹת מִמֶּנּוּ רְשׁוּת?593
אָמַר לוֹ רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רָבָא לְרַב אָשֵׁי: ושׁמָּא הַמֶּלֶךְ הָיָה עִמָּהֶן, אוֹ רְשׁוּת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה בְיָדָן, אוֹ בֵין מֶלֶךְ לְמֶלֶךְ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה"594? אֶלָּא נֶאֱמָן עָלֵינוּ שְׁלֹמֹה595 (חול' נז:).
קצז הַנְּמָלָה הַזּוֹ שְׁלשָׁה בָתִּים יֶשׁ־לָהּ596, וְאֵינָהּ כּוֹנֶסֶת597 בָּעֶלְיוֹן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף598, וְלֹא בַתַּחְתּוֹן מִפְּנֵי הַטִּינָא599, אֶלָּא בָאֶמְצָעִי; וְאֵינָהּ חַיָּה אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. לָמָּה? שֶׁמִּי שֶׁאֵין לוֹ גִידִים וַעֲצָמוֹת אֵינוֹ חַי אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וְכָל־מַאֲכָלָהּ אֵינוֹ אֶלָּא חִטָּה וּמֶחֱצָה – וְהִיא הוֹלֶכֶת וּמְכַנֶּסֶת בַּקַּיִץ כָּל־מַה שֶׁמּוֹצֵאת: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וַעֲדָשִׁים. אָמַר רַ' תַנְחוּמָא: וְלָמָה הִיא עוֹשָׂה כֵן? שֶׁאוֹמֶרֶת: שֶׁמָּא יִגְזֹר עָלַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חַיִּים וִיהֵא לִי מֵהֵיכָן לֶאֱכֹל.
אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: מַעֲשֶׂה הָיָה וּמָצְאוּ בַּחוֹר שֶׁלָּהּ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּר, מַה שֶּׁמְּכַנֶּסֶת מִן הַקַּיִץ לַחֹרֶף לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: "לֵךְ אֶל־נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם"600.
מַהוּ "רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם"601 – רְאֵה דֶרֶךְ־אֶרֶץ שֶׁיֶּשׁ בָּהּ, שֶׁבּוֹרַחַת מִן הַגָּזֵל. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מַעֲשֶׂה בִּנְמָלָה אַחַת, שֶׁהִפִּילָה חִטָּה אֶחָת, וְהָיוּ כֻלָּן בְּאוֹת וּמְרִיחוֹת בָּהּ וְלֹא הָיְתָה אַחַת מֵהֶן נוֹטֶלֶת אוֹתָהּ; בָּאָה אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה שֶׁלָּהּ וְנָטְלָה אוֹתָהּ, רְאֵה חָכְמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ! (דב"ר ה; ילק"ש משלי ו).
קצח כֵּיצַד מַחֲרִיבִין חוֹרֵי נְמָלִים602? רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מֵבִיא עָפָר מֵחוֹר זֶה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ חוֹר זֶה וְהֵן חוֹנְקוֹת זוֹ אֶת־זוֹ603.
אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל אַבַּיֵּי: וְהוּא – שֶׁמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם נָהָר; וְהוּא – שֶׁאֵין גֶּשֶׁר; וְהוּא – שֶׁאֵין גָּמָל604; וְהוּא – שֶׁאֵין מֵצֶר605. עַד כַּמָּה606? עַד פַּרְסָה (מו"ק ו, ז).

קצט פַּעַם אַחַת הָיָה דָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב בְּגַנּוֹ וְרָאָה צִרְעָה אוֹכֶלֶת עַכָּבִישׁ. אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מָה הֲנָאָה בְּאֵלּוּ שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמֶךָ? צִרְעָה מַפְסֶדֶת607 דְּבַשׁ וְאֵין בָּהּ הֲנָאָה; עַכָּבִישׁ אוֹרֵג כָּל־הַשָּׁנָה וְאֵין לְבוּשׁ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: דָּוִד, אַתָּה מַלְעִיג עַל בְּרִיּוֹתָי – תָּבֹא שָׁעָה וְתִצְטָרֵךְ לָהֶן.
וּכְשֶׁנֶּחְבָּא דָּוִד בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, שָׁלַח הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַכָּבִישׁ וְאָרַג עַל פִּי הַמְּעָרָה וְסָגַר אוֹתָהּ. בָּא שָׁאוּל וְרָאָה פִי הַמְּעָרָה אָרוּג, אָמַר: וַדַּאי לֹא נִכְנַס אָדָם לְכָאן, שֶׁאִם נִכְנַס הָיָה קוֹרֵעַ אֶת־הָאָרִיג – וְהָלַךְ לוֹ וְלֹא נִכְנַס לְשָׁם. וּכְשֶׁיָּצָא דָוִד וְרָאָה אֶת־הָעַכָּבִישׁ – נְשָׁקוֹ וְאָמַר לוֹ: בָּרוּךְ בּוֹרַאֲךָ וּבָרוּךְ אָתָּה!
וּבְשָׁעָה שֶׁמְּצָאוֹ דָוִד לְשָׁאוּל שׁוֹכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל – וְהָיָה אַבְנֵר שׁוֹכֵב בְּפֶתַח הָאֹהֶל, רֹאשׁוֹ בְּפֶתַח אֶחָד וְרַגְלָיו בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְהָיוּ רַגְלָיו זְקוּפוֹת; בָּא דָוִד וְנִכְנַס בֵּין רַגְלָיו וְנָטַל צַפַּחַת הַמָּיִם. וּכְשֶׁבָּא לָצֵאת מִבֵּין רַגְלָיו, פָּשַׁט אַבְנֵר אֶת־רַגְלָיו – וְכִסָּהוּ, וְהָיוּ עָלָיו כִּשְׁנֵי עַמּוּדִים גְּדוֹלִים. בִּקֵּשׁ דָּוִד רַחֲמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: "אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?"608 – עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נֵס ושׁלַח צִרְעָה וְעָקְצָה בְּרַגְלֵי אַבְנֵר וּזְקָפָן – וְיָצָא דָוִד.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שִׁבַּח דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, "מִי… יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ"609 – שֶׁכָּל־מַעֲשֶׂיךָ נָאִים (א"ב דב"ס).