📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ששי · א: עוֹלָם וּמְלֹאוֹ
#752

י. עוֹפוֹת.

קנא תַּרְנְגֹלֶת זוֹ כְּשֶׁאֶפְרוֹחֶיהָ דַקִּים – הִיא מַכְנַסְתָּם וְנוֹתַנְתָּם תַּחַת כְּנָפֶיהָ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתָם וְעוֹדֶרֶת488 לִפְנֵיהֶם, וּכְשֶׁהֵם גְּדֵלִים – אִם אֶחָד מֵהֶם מְבַקֵּשׁ לָבוֹא אֶצְלָהּ הִיא מְנַקֶּרֶת לוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְאוֹמֶרֶת: "לֵךְ עֲדֹר בְּאַשְׁפָּתֶךָ" (ויק"ר כה).

קנב תַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁנִּשְׁמְטָה יָרֵךְ שֶׁלָּהּ, וְעָשׂוּ לָהּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה489 וְחָיָתָה.

אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁעַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה490, וְהָיָה עוֹשֶׂה דָבָר לְהוֹצִיא מִלִּבּוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה, שֶׁהָיָה רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם נִטְּלָה הַנּוֹצָה491 פְּסוּלָה492, וְתַרְנְגֹלֶת הָיְתָה לוֹ לְרַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, שֶׁנִּטְּלָה נוֹצָה שֶׁלָּהּ, וְהִנִּיחָהּ בַּתַּנּוּר, וְטָלָה עָלֶיהָ בְּמַטְלִית שֶׁל טַרְסִיִּים493, וְגִדְּלָה כְנָפַיִם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹנִים (חול' נז:).

קנג "עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים"494 – כָּל־הָעוֹפוֹת כֻּלָּם נוֹתְנִים אֶת־בְּנֵיהֶם בֵּין רַגְלֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִתְיָרְאִים מְעוֹף אַחֵר שֶׁהוּא פוֹרֵחַ עַל גַבֵּיהֶם, אֲבָל הַנֶּשֶׁר הַזֶּה אֵינוֹ מִתְיָרֵא495 אֶלָּא מִן הָאָדָם בִּלְבָד, שֶׁמָּא יִזְרֹק בּוֹ חֵץ; אוֹמֵר: מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס בִּי הַחֵץ וְלֹא בְּבָנָי (מכיל' יתרו – בחדש פ"ב; ילק"ש שם יט).

קנד הַנֶּשֶׁר אֵין נִכְנָס לְקִנּוֹ מִיָּד עַד שֶׁהוּא מְטָרֵף496 בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן וּבֵין סוֹכָה497 לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (פסיק' ז'; ילק"ש דב' לב).

קנה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא עַסְקָן בִּדְבָרִים הָיָה, הָיָה לוֹ סַדָּן498 אֶחָד בְּפַרְדֵּס, רָאָה דּוּכִיפַת אֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ קֵן בְּתוֹכוֹ. אָמַר לוֹ: מַה מְּבַקֵּשׁ עוֹף טָמֵא זֶה בְּפַרְדֵּס שֶׁלִּי? הָלַךְ רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְסָתַר499 אֶת־הַקֵּן. הָלַךְ אוֹתוֹ הַדּוּכִיפַת וְתִקְּנוֹ. מֶה־עָשָׂה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא? הֵבִיא לוּחַ אֶחָד וּנְתָנוֹ לִפְנֵי הַקֵּן וְקָבַע בּוֹ מַסְמֵר500. מֶה עָשָׂה הַדּוּכִיפַת? הָלַךְ וְהֵבִיא עֵשֶׂב אֶחָד וּנְתָנוֹ עַל הַמַּסְמֵר וּשְׁלָפוֹ501. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא: מוּטָב שֶׁאֶגְנֹז עֵשֶׂב זֶה, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ הַגַּנָּבִים502 לַעֲשׂוֹת כֵּן וְיַחֲרִיבוּ אֶת־הַבְּרִיּוֹת. (ויק"ר כב; קה"ר ה).

קנו "אֵבֶר כַּיּוֹנָה"503 – רַ' עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַ' יוּדָן אָמַר: כָּל־הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים הֵם נָחִים עַל גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פוֹרַחַת וִיגֵעָה – הִיא קוֹפֶצֶת504 בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ וּפוֹרַחַת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ (ב"ר לט).

קנז יוֹנָה בָּרְחָה מִפְּנֵי הַנֵּץ וְנִכְנְסָה לִנְקִיק הַסֶּלַע וּמָצְאָה שָׁם הַנָּחָשׁ מְקַנֵּן; אִם תִּכָּנֵס לִפְנִים – הֲרֵי הַנָּחָשׁ נוֹשׁף505 בָּהּ; תַּחֲזֹר לַאֲחוֹרֶיהָ – הֲרֵי הַנֵּץ עוֹמֵד בַּחוּץ. מֶה עָשְׂתָה הַיּוֹנָה? הִתְחִילָה צֹוַחַת וּמְטַפַּחַת506 בַּאֲגַפֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמַע לָהּ בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ507 וְיָבוֹא וַיַּצִּילֶהָ (מכיל' בשלח – ויהי פ"ב; שהש"ר ב).

קנח אָמְרוּ: הָעוֹרֵב הַזֶּה אַכְזָרִי, וּכְשֶׁהוּא מוֹלִיד אֶת־בָּנָיו וְרוֹאֶה אוֹתָם שֶׁהֵם לְבָנִים וְהוּא שָׁחוֹר, הוּא מַנִּיחָם וְהוֹלֵךְ, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לָהֶם מְזוֹנוֹתֵיהֶם.

רַ' אַסִּי עַסְקָן [בִּדְבָרִים] הָיָה. רָאָה עוֹרֵב אֶחָד שֶׁעָשָׂה קֵן, הֵטִיל בֵּיצִים וְיָצְאוּ אֶפְרוֹחִים. נְטָלָם508 וּנְתָנָם בִּקְדֵרָה חֲדָשָׁה509 וְטָח בִּפְנֵיהֶם שְׁלשָׁה יָמִים. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים פָּתַח לִפְנֵיהֶם לֵידַע מָה הֵם עוֹשִׂים. מְצָאָם שֶׁעָשׂוּ צוֹאָה וְהַצּוֹאָה עָשְׂתָה יַתּוּשִׁים510, וְהָיוּ פוֹרְחִים לְמַעְלָה וְהָאֶפְרוֹחִים אוֹכְלִים אוֹתָם. קָרָא עֲלֵיהֶם מִקְרָא זֶה: "מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ"511 (ויק"ר יט; מח"נ).

קנט בִּימֵי רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל עָלָה זַרְזִיר512 אֶחָד לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאוּ וֶהֱבִיאוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ?513 אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּתְנוּהוּ עַל הַגָּג, וְכָל־עוֹף שֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלוֹ מִמִּינוֹ הוּא. הָלְכוּ וּנְתָנוּהוּ עַל הַגָּג. בָּא עוֹרֵב מִצְרִי וְשָׁכַן אֶצְלוֹ. אָמָר: טָמֵא הוּא, שֶׁהוּא מִמִּינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת כָּל־עֹרֵב לְמִינוֹ"514.

אָמְרוּ: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ (ב"ר סה; ב"ק צב:).

קס הַקּוֹרֵא הַזֶּה מֵבִיא בֵיצִים מִשְּׁאָר עוֹפוֹת וְיוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן עַד שֶׁיּוֹצְאִים מִקְּלִפָּתָם וְנַעֲשִׂים אֶפְרוֹחִים, וְעוֹלִים עָלָיו וּמוֹרְטִים אֶת־כְּנָפָיו וְאוֹכְלִים אוֹתָן; כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְרֹחַ אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁנִּמְרְטוּ כְנָפָיו, וּמוֹצֵא אוֹתוֹ שֶׁרֶץ אוֹ חַיָּה וְאוֹכְלוֹ. מִי גָרַם לוֹ? עַל שֶׁגִּדֵּל בֵּיצִים שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ (תנח'; ילק"ש ירמיהו יז).

קסא רַב עִילִישׁ נִשְׁבָּה. הָיָה שָׁם עִמּוֹ אָדָם אֶחָד שֶׁיּוֹדֵעַ שִׂיחַת עוֹפוֹת. בָּא עוֹרֵב וְקָרָא. אָמַר רַב עִילִישׁ לְאוֹתוֹ הָאִישׁ: מַהוּ אוֹמֵר? אָמַר לוֹ: "עִילִישׁ בְּרַח, עִילִישׁ בְּרָח!" אָמַר רַב עִילִישׁ: הָעוֹרֵב שַׁקְרָן הוּא וְאֵין סוֹמְכִין עָלָיו. בְּתוֹךְ־כָּךְ בָּאָה יוֹנָה וְקָרָאָה. אָמַר רַב עִילִישׁ: מַה הִיא אוֹמֶרֶת? אָמַר לוֹ: "עִילִישׁ בְּרַח, עִילִישׁ בְּרָח!" אָמַר רַב עִילִישׁ: כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לְיוֹנָה – מַשְׁמָע, יֵעָשֶׂה לִי נֵס. עָמְדוּ וּבָרְחוּ שְׁנֵיהֶם. לְרַב עִילִישׁ נַעֲשָׂה נֵס וְעָבַר הַגֶּשֶׁר בְּשָׁלוֹם, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ נִתְפַּס וְנֶהֱרָג. (גיט' מה.).

קסב אָמַר רַב יְהוּדָה: "הַחֲסִידָה" – זוֹ דַיָּה לְבָנָה. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חֲסִידָה? שֶׁעוֹשָׂה חֲסִידוּת515 עִם חַבְרוֹתֶיהָ (חול' סג.).

קסג וְאָמַר רַב יְהוּדָה: קָאַת – זוֹ הַקּוּק, רָחָם – זוֹ שְׁרַקְרָק516. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רָחָם? כֵּוָן שֶׁבָּא רָחָם בָּאוּ רַחֲמִים לְעוֹלָם. אָמַר רַב בֵּיבַי בַּר אַבַּיֵּי: וְהוּא שֶׁיוֹשֵׁב עַל דָּבָר וְעוֹשֶׂה שְׁרַקְרַק. וּמְקֻבָּלִים אָנוּ שֶׁאִם יֵשֵׁב עַל הַקַּרְקַע517 וְיִשְׁרֹק – יָבוֹא מָשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם"518.

– וַהֲלֹא הָיָה אֶחָד519 שֶׁיָּשַׁב עַל גַּבֵּי הַמַּעֲנָה וְשָׁרָק, וְיָרְדָה אֶבֶן־שַׁיִשׁ וּפָצְעָה אֶת מֹחוֹ? אָמַר לוֹ: זֶה בַּדַּאי520 הָיָה (שם).

קסד עוֹף אֶחָד יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וּכְרוּם שְׁמוֹ – וְכֵוָן שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת מִתְהַפֵּך לְכַמָּה גְוָנִים521 (בר' ו:).

קסה הַצָּבוֹעַ הַזֶּה – יֵשׁ לוֹ שְׁלשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה מִינֵי צִבְעוֹנִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַשָּׁנָה שֶׁל חַמָּה (ב"ר ז).

קסו "וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים"522 – דְּבֵי רַ' יַנַּאי אָמְרוּ: [הָעוֹף חוֹל] אֶלֶף שָׁנָה הוּא חָי, וּבְסוֹף אֶלֶף שָׁנָה אֵשׁ יוֹצֵאת מִקִּנּוֹ וְשׂוֹרַפְתּוֹ וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה, וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים – וָחָי. רַ' יוּדָן בְּרַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסוֹף אֶלֶף שָׁנִים גּוּפוֹ כָלֶה וּכְנָפָיו מִתְמָרְטִין וּמִשְׁתַּיֵּר בּוֹ כְּבֵיצָה, וְחוֹזֵר וּמְגַדֵּל אֵבָרִים – וָחָי. (שם יט: מד"ש יב).