הערות וביאורים · 541–600
541עד שנשרו אבריו – ומתחלה היה העשב מצילו.
547ואכל ממנו – והטיל בו ארס, ובני הבית לא ראו.
548לזרוק עליהם עפר – כדי שלא יאכלו.
549לתוכו – לתוך השום, כדי שלא יאכלו ממנו.
551הירודות – מיני תַנים, ואכזרים הם.
552לועד – למקום מועד וכנוס של אנשים עסקנים בדברים והיו מזווגי
כלאים.
553ערוד – מין שרץ מזיק וממית בנשיכתו.
554הם הביאו וכו' – גרמו לתולדות כלאים.
555אף אני אביא עליהם וכו' – להזיקם.
557אם האדם קדם למים – קדם לבוא למים תחלה לפני החברבר.
559יבוא עלי – לשון שבועה.
560ממה שהיה וכו' – כלו', מתוך שהייתי שקוע בכוונת התפלה לא
הרגשתי.
561מעין תחת רגליו – של ר' חנינא בן דוסא, כדי שיקדים הוא למים.
566הכל עבדיך – עושה אתה שליחותך ע"י הכל.
568זחה דעתו עליו – נתגאה.
569האישות – מעין בריה חופרת בקרקע, ואין לה עינים.
570אין… לעמוד לפניה – שהיתה נושכת.
571נפל אשת – דרש אשת מלשון אישות; ואף נפל מין שרץ בלשון חכמים.
ולפי דרשה זו סוף הפסוק מקביל לראשו: "כמו שבלול (מין שרץ) תמס יהלך,
[כמו] נפל ואישות בל חזו שמש".
574כיצד – נבראת הסלמנדרא מן האש.
575שסורם – סור שלהם, מלשון סאור – שאור שבעיסה; כנוי למזג רע.
576כוססים – אוכלים אע"פ שאין בהם הנאה.
579גבע – שיש לו כעין חטוטרת קטנה.
581חלזון – שבלול (שנעקע).
583וסממיות – שממיות ארסיות.
584חלזון… דומה לים – החלזון שצובעין מדמו תכלת לציצית דומה
במראהו לים.
586המספר "קצה" לא מופיעה במקור המודפס – הערת פב"י.
591נתן בה סימן – כדי שיכירנה אחר־כך.
592והרגוה – על ששקרה להן.
593לא היו נוטלות ממנו רשות? – לדון את הנמלה למיתה.
595נאמן עלינו שלמה – לסמוך על דבריו ואין לבדוק אחריהם.
596שלשה בתים יש לה – זה על גבי זה.
598מפני הדלף – שלא יכנסו מי הגשמים וישטפו את אוצרה.
599מפני הטינא – החומר שמלמטה, שיקלקל את תבואתה.