הערות וביאורים · 241–300
241של גבריאל – שהציל חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש, שצנן את
הכבשן מבפנים והקדיחו מבחוץ לשרוף את אלו שזרקום לתוכו.
243ביניהם וכו' – בין המלאכים שהם של אש ושרפם על שאמרו "מה אנוש
כי תזכרנו"(סנה' לח:).
245מעלה לולבין – כעין ענפים יוצאים ממנה.
246ושורפת ואינה אוכלת – כלו' שורפת מבפנים.
247הרבה מאורות – גווני אור שונים.
248אחד מששים – חלק אחד מששים.
250מרשלו בהרים – מחליש את כחו של הרוח ע"י ההרים שבדרכו.
252רוח צפונית – נוחה היא, לא חמה ולא צוננת.
253בן נץ – מלאך פורח כנץ.
255בשדה – מין כסא שנושאים בו חשובים.
256סרבל של כרתי – מין בגד ירוק, דומה לכרתי (חציר).
257ריש גלותא – ראש הגולה, ובני ביתו לא היו חביבים על הצבור,
שנהגו שררה ברמה.
258שדה – רוח הקדים קרוי כך; כלו' חם לי ביותר מפני הרוח.
261בקופו – בחורו, מקום שבית־היד תקוע בו.
262רפה – ודרש "בין אחים יפריא", שמרפה ומפריד בין הדבקים.
263קנה בכפיפה – קנה הארוג בסל.
264בזמן שהם חונטים – בזמן נִצָּה שלהם.
266מערפו של עולם – מאחורי עולם, שהמערב קרוי אחור.
268שמזלת את הזהב – שמחממת ומביאה שרב ורעבון וע"י זה נעשה הזהב
בזול.
273עושה תלמים – דרש חרישית מלשון חרישה.
274משתקת – דרש חרישית מלשון מחריש ושותק.
275יו"ט של עצרת – חג השבועות.
277כלפי צפון – רוח דרומית מנשבת בו ומטה אותו כלפי צפון.
278עניים שמחים – שהפירות אינם יכולים להשתמר ונמכרים בזול.
279כלפי דרום – רוח צפונית מנשבת בו.
280הכל שמחים – שרוח מערבית ממטרת במדה הראויה ופירות אינם ביוקר.
281הכל עצבים – שרוח מזרחית מונעת מטר ומביאה בצורת ויוקר גדול;
וסמנים אלו נאמרו על א"י בלבד.
282זהמה של חמה – חום של יום המעונן.
283חבית של חומץ – כשהיא סתומה וריח החומץ מפעפע דרך סדק הוא חריף
ביותר.
284שברירי חמה – זוהר החמה שנוקב בכח דרך הרבה קרעים של עננים.
285דלף – היורד על אדם קשה לו מכניסת כל גופו במים.
286תנור מוסק – תנור שכבר הוסק פעם אחת ממהר להתחמם בו ביום פעם
שניה בעצים מועטים; וכן האויר שכבר נתחמם כל הקיץ מתחמם ביותר בסוף
הקיץ.
287ונכשת וכסחת – עקירת עשבים רעים קרויה נכוש, וכריתת הקוצים
קרויה כסוח.
288במניפה – כלי עשוי להַשיב בו רוח על האדם לצננו.
289ככרים של נרד – אגודות של נרד.
290לבעליו של זה – של הרוח; כלו' להקב"ה.
291ובלע כל מימות – כדי שתראה היבשה.
292דיי שאעמוד בשלי – די לי לסבול את המים שלי.
293רגע – לשון רקע ברגל ושבירה.
294מחץ רהב – הרג את שר של ים ששמו רהב.