📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ששי · א: עוֹלָם וּמְלֹאוֹ
#747

ה. אֵשׁ. רוּחַ

עז שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: [הָאוּר232] – עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לִבָּרְאוֹת בְּעֶרֶב־שַׁבָּת וְלֹא נִבְרָא עַד מוֹצָאֵי־שַׁבָּת, וּבְמוֹצָאֵי־שַׁבָּת נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דֵּעָה בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן מֵעֵין דֻּגְמָה שֶׁל מָעְלָה233, וְהֵבִיא שְׁתֵּי אֲבָנִים וּטְחָנָן זוֹ בְזוֹ וְיָצָא מֵהֶן אוּר (פסח' נד.).

עח שָׁנוּ, הָאֵשׁ וְהַכִּלְאַיִם לֹא נִבְרְאוּ בְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אֲבָל עָלוּ בְמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת (ב"ר פב.).

עט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁשׁ אִשּׁוֹת234 הֵן: יֵשׁ אוֹכֶלֶת235 וְאֵינָהּ שׁוֹתָה236, וְיֵשׁ שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת וֹשׁוֹתָה, וְיֵשׁ אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין, וְיֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ, וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ.

"יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׁוֹתָה" – זוֹ שֶׁלָּנוּ237; "שׁוֹתָה וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת" – שֶׁל חוֹלִים238; "אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה" – שֶׁל אֵלִיָּהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּתְּעָלָה לִחֵכָה"239; "אוֹכֶלֶת לַחִין כִּיבֵשִׁין" – שֶׁל מַעֲרָכָה240; "יֵשׁ אֵשׁ דּוֹחָה אֵשׁ" – שֶׁל גַּבְרִיאֵל241; "וְיֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ" – שֶׁל שְׁכִינָה, שֶׁאָמַר מָר: "הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ242 בֵּינֵיהֶם243 וּשְׂרָפָם" (יומא כא:).

פ "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל"244 – מִכָּאן אָמְרוּ: הָאֵשׁ שֶׁל מַעְלָה – מַעֲלָה לוּלָבִין245, וְשׂוֹרֶפֶת וְאֵינָהּ אוֹכֶלֶת246, וְהִיא שְׁחוֹרָה; הָאֵשׁ שֶׁל מַטָּה אֵינָהּ מַעֲלָה לוּלָבִין וְהִיא אֲדֻמָּה, וְאוֹכֶלֶת וְאֵינָהּ שׂוֹרָפֶת (שמ"ר ב).

פא הַרְבֵּה מְאוֹרוֹת247 יֵשׁ בָּאוּר (בר' נב:).

פב אֵשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים248 בְּגֵיהִנֹּם (שם נז:).

––––––––

פג "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל"249 – אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בַּר חֲנַנְיָא: הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַשְּׁלוֹ בֶהָרִים250 וּמְשַׁבְּרוֹ בַגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר שֶׁלֹּא תַזִּיק לִבְרִיּוֹתַי.

אָמַר רַב הוּנָא: שְׁלשָׁה רוּחוֹת עַל יְדֵי שֶׁיָּצְאוּ שֶׁלֹּא בְמִשְׁקָל הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵם: אֶחָד בִּימֵי יוֹנָה, וְאֶחָד בִּימֵי אִיּוֹב, וְאֶחָד בִּימֵי אֵלִיָּהוּ (ב"ר כד; ויק"ר טו).

פד רָב הוּנָא וְרָב חִסְדָּא הָיוּ יוֹשְׁבִים. עָבַר עֲלֵיהֶם גְּנִיבָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נַעֲמֹד לְפָנָיו, שֶׁבֶּן־תּוֹרָה הוּא. אָמַר הַשֵּׁנִי: לִפְנֵי קַנְתְּרָן251 נַעֲמֹד! בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הוּא אֶצְלָם, אָמַר לָהֶם: בַּמָּה אַתֶּם עוֹסְקִים? אָמְרוּ לוֹ: בְּרוּחוֹת. אָמַר לָהֶם: כָּךְ אָמַר רַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: אַרְבַּע רוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בְּכָל־יוֹם וְרוּחַ צְפוֹנִית252 מְנַשֶּׁבֶת עִם כֻּלָּן, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת; וְרוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה מִכֻּלָּן, וְאִלְמָלֵא בֶּן־נֵץ253 שֶׁמַּעֲמִידָהּ254 מַחֲרֶבֶת אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (גיט' לא:; ב"ב כה.).

פה רָבָא וְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק הָיוּ יוֹשְׁבִים. הָיָה עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ רַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב, שֶׁיָּשַׁב בְּשִׁדָּה255 שֶׁל זָהָב וּפָרוּשׂ עָלָיו סַרְבָּל שֶׁל כָּרֵתִּי256. רָבָא הָלַךְ אֶצְלוֹ, רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק לֹא הָלַךְ אֶצְלוֹ, אָמָר: שֶׁמָּא מִבְּנֵי בֵית רֵישׁ־גָּלוּתָא257 הֵם – רָבָא צָרִיךְ לָהֶם, אֲנִי אֵינִי צָרִיךְ לָהֶם. כֵּוָן שֶׁרָאָה שֶׁרַב נַחֲמָן בַּר יַעֲקֹב הוּא – הָלַךְ אֶצְלוֹ. גִּלָּה אֶת־זְרוֹעוֹ, אָמַר: שַׁדָה258 מְנַשָּׁבֶת. אָמַר רָבָא: כָּךְ אָמַר רַב: אִשָּׁה מַפֶּלֶת בּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִלּוּ מַרְגָּלִית שֶׁבַּיָּם מַרְקֶבֶת בּוֹ.

"כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים וגו' "259 – אָמַר רָבָא: אֲפִלּוּ קַת260 בְּקוֹפוֹ261 שֶׁל מַעְדֵּר רָפָה262. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִלּוּ יָתֵד בְּכֹתֶל רָפָה. רַב אַחָא בַר יַעֲקֹב אָמַר: אֲפִלּוּ קָנֶה בִּכְפִיפָה263 רָפֶה (גיט' לא, לב).

פו [רוּחַ] מִזְרָחִית לְעוֹלָם יָפָה, מַעֲרָבִית לְעוֹלָם קָשָׁה. רוּחַ צְפוֹנִית יָפָה לְחִטִּים בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שָׁלִישׁ וְקָשָׁה לְזֵיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵם חוֹנְטִים264. רוּחַ דְּרוֹמִית קָשָׁה לְחִטִּים בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ שָׁלִישׁ וְיָפָה לְזֵיתִים בִּזְמַן שֶׁהֵם חוֹנְטִים (יומא כא:).

פז אָמַר רַב יְהוּדָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי"265 – זוֹ רוּחַ מַעֲרָבִית, שֶׁבָּאָה מֵעָרְפּוֹ שֶׁל עוֹלָם266, "תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי"267 – זוֹ רוּחַ צְפוֹנִית, שֶׁמַּזֶּלֶת אֶת־הַזָּהָב268, "כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא"269 – זוֹ רוּחַ מִזְרָחִית, שֶׁמְּסָעֶרֶת אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כְּשָׂעִיר270, "וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב"271 – זוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית, שֶׁהִיא מַעֲלָה רְבִיבִים וּמְגַדֶּלֶת עֲשָׂבִים (ב"ב כה).

פח "וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית"272 – מַהוּ "חֲרִישִׁית"? אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת עוֹשָׂה תְלָמִים273 תְּלָמִים בַּיָּם. רַבָּה אָמַר: בְּשָׁעָה שֶׁמְּנַשֶּׁבֶת מְשַׁתֶּקֶת274 כָּל־הָרוּחוֹת מִפָּנֶיהָ (גיט' לא:).

פט שָׁנִינוּ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת275 בָּרוּר276 – סִמָּן יָפֶה לְכָל־הַשָּׁנָה.

אָמַר רַב זְבִיד: יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ־הַשָּׁנָה חַם – כָּל־הַשָּׁנָה חַמָּה; קַר – כָּל־הַשָּׁנָה קָרָה (ב"ב קמז.).

צ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימֵי: בְּמוֹצָאֵי־יוֹם־טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג הַכֹּל צוֹפִין לַעֲשַׁן־הַמַּעֲרָכָה: נָטָה כְּלַפֵּי צָפוֹן277 – עֲנִיִּים שְׂמֵחִים278 וּבַעֲלֵי־בָתִּים עֲצֵבִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מְרֻבִּים וּפֵרוֹתֵיהֶם מַרְקִיבִים; נָטָה כְּלַפֵּי דָרוֹם279 – עֲנִיִּים עֲצֵבִים וּבַעֲלֵי־בָתִּים שְׂמֵחִים, מִפְּנֵי שֶׁגִּשְׁמֵי שָׁנָה מֻעָטִים וּפֵרוֹתֵיהֶם מִשְׁתַּמְּרִים; נָטָה כְּלַפֵּי מִזְרָח – הַכֹּל שְׂמֵחִים280; כְּלַפֵּי מַעֲרָב – הַכֹּל עֲצֵבִים281 (יומא כא:).

צא אָמַר רַב נַחֲמָן: זָהֳמָה שֶׁל חַמָּה282 קָשָׁה מֵחַמָּה; וְסִמָּנָךְ: חָבִית שֶׁל חֹמֶץ283. שַׁבְרִירֵי חַמָּה284 קָשִׁים מֵחַמָּה; וְסִמָּנָךְ: דֶּלֶף285. סוֹף קַיִץ קָשֶׁה מִקָּיִץ; וְסִמָּנָךְ: תַּנּוּר מֻסָּק286 (יומא כח, כט.).

צב אָמַר רַ' לֵוִי: הֲרֵי שֶׁעָמַלְתָּ וְחָרַשְׁתָּ וְזָרַעְתָּ וְנִכַּשְׁתָּ וְכִסַּחְתָּ287 וְעָדַרְתָּ וְקָצַרְתָּ וְעִמַּרְתָּ וְדַשְׁתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָהּ עֲרֵמָה, – אִם אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ שֶׁתִּזְרֶה, מֵהֵיכָן אוֹתוֹ הָאִישׁ חָי? (פסיק'; ילק"ש אמור).

צג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בַּעַל־בָּשָׂר הָיָה. פַּעַם אַחַת גָּבַר עָלָיו הַחֹם, עָלָה וְיָשַׁב עַל שֶׁן־סֶלַע וְאָמַר לְבִתּוֹ: בִּתִּי, הָנִיפִי עָלַי בִּמְנִיפָה288, וַאֲנִי אֶתֵּן לָךְ כִּכְּרַיִם שֶׁל נֵרְדְּ289. בְּתוֹךְ־כָּךְ נָשַׁב רוּחַ. אָמַר: כַּמָּה כִכָּרִים שֶׁל נֵרְדְּ לִבְעָלָיו שֶׁל זֶה290?! (ב"מ פו.).

––––––––

צד מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ בָאִים בִּסְפִינָה. עָמַד רַ' עֲקִיבָא וְעָשָׂה סֻכָּה בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה. לְמָחָר נָשְׁבָה רוּחַ וַעֲקָרַתָּה. אָמַר לוֹ רַ' גַמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, הֵיכָן סֻכָּתֶךָ? (סוכה כג.).