📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 181–240

181

דברים ל"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
182

שברו הבריות ערפן – כפפו קומתם ונצטערו.

↩ חזרה לטקסט
183

בראשית ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
184

והפרגמטוטין – הסוחרים.

↩ חזרה לטקסט
185

החולים מרויחים – ירווח להם ממחלתם.

↩ חזרה לטקסט
186

רפים – קלים ונוחים.

↩ חזרה לטקסט
187

חבריא – שם מקום.

↩ חזרה לטקסט
188

רביעה – גשם.

↩ חזרה לטקסט
189

מה הם עושים – מה שלומם.

↩ חזרה לטקסט
190

נינוחו – באה להם מנוחה.

↩ חזרה לטקסט
191

אבן טובה מרגשת – שמבהקת ביותר אחר הגשם.

↩ חזרה לטקסט
192

שמוהו – אמדו את משקלו קודם שנתנוהו במאזנים.

↩ חזרה לטקסט
193

שלא ירדה הרביעה – והוא כחוש וקל בגופו.

↩ חזרה לטקסט
194

תפקידה – פקידתה, עונתה.

↩ חזרה לטקסט
195

ומזבל – מדשן את הארץ.

↩ חזרה לטקסט
196

ומעדן – נותן עדון וזיו בפירות.

↩ חזרה לטקסט
197

וממשיך – נותן טעם טוב בפירות להמשיך את הלב.

↩ חזרה לטקסט
198

חזיז – למה נקרא הענן בשם חזיז.

↩ חזרה לטקסט
199

עושה חזיונות ברקיע – משתנה לכמה גוונים.

↩ חזרה לטקסט
200

יורה – למה נקרא הענן בשם יורה?

↩ חזרה לטקסט
201

דברים י"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
202

שמורה את הבריות – דרש "יורה" מלשון הוראה.

↩ חזרה לטקסט
203

להטיח גגותיהם – מפני הדלף.

↩ חזרה לטקסט
204

להכניס את פירותיהם – מן השדות שלא ירקבו.

↩ חזרה לטקסט
205

ולעשות כל צרכיהם – לימות הגשמים.

↩ חזרה לטקסט
206

שמרוה את הארץ – דרש יורה מלשון רוויה והשקאה.

↩ חזרה לטקסט
207

תהלים ס"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
208

או אינו – שמא אינו כך.

↩ חזרה לטקסט
209

אלא יורה שמשיר וכו' – ויורה לשון קללה מלשון יריית חצים

↩ חזרה לטקסט
210

שמשיר – מפיל את הפירות מאילנות.

↩ חזרה לטקסט
211

מה מלקוש לברכה – שהרי פירות אינם מצוים בזמנו והוא יורד על המלילות וממלא את התבואה בקשיה.

↩ חזרה לטקסט
212

הסקאין – מיני רמשים קשים לתבואה.

↩ חזרה לטקסט
213

יואל ב', כג.

↩ חזרה לטקסט
214

המורה לצדקה – היורה לברכה.

↩ חזרה לטקסט
215

יקלוט – יקבל.

↩ חזרה לטקסט
216

מאוירו של סדום – שהוא מלא אדים רעים מים המלח

↩ חזרה לטקסט
217

כגשמים – יפה לעולם כגשמים.

↩ חזרה לטקסט
218

כשני גשמים – כאלו ירד גשם שתי פעמים.

↩ חזרה לטקסט
219

שלג להרים – שאינם מחזיקים מימי גשמים והשלג שוהה עליהם ומרוה אותם

↩ חזרה לטקסט
220

שלג להרים – שלג יפה להרים.

↩ חזרה לטקסט
221

ערפל – גשמים דקים ביותר שנראים כערפל.

↩ חזרה לטקסט
222

קלושים – דקים.

↩ חזרה לטקסט
223

זרזיף – גשם דק ביותר.

↩ חזרה לטקסט
224

ירדו גשמים – סימן שירדו אחריו גשמים מרובים.

↩ חזרה לטקסט
225

וסמנך נפה – שבתחלת ניפוי הקמח מוציאה דק דק, ואח"כ מוציאה בשפע.

↩ חזרה לטקסט
226

חריונים של עזים – צפיעי עזים, שהדקים יוצאים לבסוף.

↩ חזרה לטקסט
227

מתורגמנו – מתרגם דרשותיו לפני הצבור.

↩ חזרה לטקסט
228

יחזקאל א', כח.

↩ חזרה לטקסט
229

רעש – רעידת הארץ.

↩ חזרה לטקסט
230

של בית אוב – קוסם.

↩ חזרה לטקסט
231

שלו – דעת עצמו.

↩ חזרה לטקסט
232

אור – אש.

↩ חזרה לטקסט
233

מעין דוגמה של מעלה – כדמיון דעתו וחכמתו של הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
234

שש אשות – ששה מיני אש.

↩ חזרה לטקסט
235

יש אוכלת וכו' – כולן מפורשות למטה בענין.

↩ חזרה לטקסט
236

ואינה שותה – מים.

↩ חזרה לטקסט
237

זו שלנו – כלו' סתם אש.

↩ חזרה לטקסט
238

של חולים – אש הקדחת שותה לחלוחיתו וכחו של הגוף.

↩ חזרה לטקסט
239

מלכים א' י"ח, לח.

↩ חזרה לטקסט
240

של מערכה – על המזבח.

↩ חזרה לטקסט