📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 121–180

121

שמלומדים – שרגילים.

↩ חזרה לטקסט
122

לסופר – למלמד תינוקות.

↩ חזרה לטקסט
123

מונים – חדשי השנה.

↩ חזרה לטקסט
124

שמות י"ב, יב.

↩ חזרה לטקסט
125

ירמיה י', ב.

↩ חזרה לטקסט
126

לחשב בתקופות ומזלות – חשבון הזמנים של הילוך המזלות.

↩ חזרה לטקסט
127

ישעיה ה', יב.

↩ חזרה לטקסט
128

דברים ד', ו.

↩ חזרה לטקסט
129

מתבלת – כמו שהתבלין מתבלים את המאכל.

↩ חזרה לטקסט
130

בולין – חתיכות, גושים.

↩ חזרה לטקסט
131

מורקת – את פני הפירות.

↩ חזרה לטקסט
132

תדע – סימן וראיה לדבר.

↩ חזרה לטקסט
133

ירמיה ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
134

שלא גזר עליה וכו' – "ולא ישב אדם שם" כלומר שלא גזר עליה ישוב.

↩ חזרה לטקסט
135

רחוק – יותר.

↩ חזרה לטקסט
136

אין הכל מסתכלין בה – מפני שהיא קרובה ביותר.

↩ חזרה לטקסט
137

בגלוי – מכוונת כלפי הצופה.

↩ חזרה לטקסט
138

שפופרת – קנה.

↩ חזרה לטקסט
139

קומתו וצלו – של עצמו, כדי שידע כמה בין זה לזה.

↩ חזרה לטקסט
140

וצל קומתו – של הדקל, ומתוך זה ידע כמה שיעורו של גוף הדקל.

↩ חזרה לטקסט
141

הזיקין – כוכבי שבט (קאמעטען).

↩ חזרה לטקסט
142

הזועות – רעש הארץ.

↩ חזרה לטקסט
143

לפרקים – לעתים.

↩ חזרה לטקסט
144

מבהיק – מזריח.

↩ חזרה לטקסט
145

והארץ לוה – ויש לחוש שיזיקו.

↩ חזרה לטקסט
146

עננים בגלגל – עננים מתחככים ונשמע קול.

↩ חזרה לטקסט
147

תהלים ע"ז, יט.

↩ חזרה לטקסט
148

מחולחלים – עשוים חללים ונקבים.

↩ חזרה לטקסט
149

ומסתבר – הדעת נוטה לומר.

↩ חזרה לטקסט
150

איוב ל"ח, כה.

↩ חזרה לטקסט
151

שביל – דרך.

↩ חזרה לטקסט
152

שם כ"ו, יד.

↩ חזרה לטקסט
153

לפשט עקמומית שבלב – כלו' להטיל על האדם אימת שמים ויתיישר לבו.

↩ חזרה לטקסט
154

קהלת ג', יד.

↩ חזרה לטקסט
155

אין עננים אלא מלמעלה – כלו' העננים באים משמים.

↩ חזרה לטקסט
156

דניאל ז', יג.

↩ חזרה לטקסט
157

מלמטה – מן הארץ.

↩ חזרה לטקסט
158

תהלים קל"ה, ז.

↩ חזרה לטקסט
159

חבית של יין וקנקנה – יין עם הכלי.

↩ חזרה לטקסט
160

הלוני – השאילני.

↩ חזרה לטקסט
161

קופתך – סלך.

↩ חזרה לטקסט
162

מפני בעלי זרוע – שלא יגרשו את החלשים מן הבורות והבארות.

↩ חזרה לטקסט
163

כלפי מעלה – להתפלל על הגשמים.

↩ חזרה לטקסט
164

בראשית ב', ו.

↩ חזרה לטקסט
165

מתמתקים – נעשים מתוקים.

↩ חזרה לטקסט
166

דברים י"א, יא.

↩ חזרה לטקסט
167

יזוקו – דרש "יזוקו" מלשון זֵק (נֹאד בארמית).

↩ חזרה לטקסט
168

איוב ל"ו, כז.

↩ חזרה לטקסט
169

ומחשרים – כוברים ומעריפים.

↩ חזרה לטקסט
170

שמואל ב' כ"ב, יב.

↩ חזרה לטקסט
171

בין טפה לטפה – ריוח.

↩ חזרה לטקסט
172

כמלא נימא – כמלא השערה.

↩ חזרה לטקסט
173

איוב ל"ח, כה.

↩ חזרה לטקסט
174

דפוס – מקום מושב.

↩ חזרה לטקסט
175

מטשטשות – מוחקות ושוטפות.

↩ חזרה לטקסט
176

והיא מזעת – הכיפה.

↩ חזרה לטקסט
177

אין לך טפח וכו' – כלו' כנגד כל טפח של גשמים שיורד מלמעלה התהום מעלה מלמטה שני טפחים.

↩ חזרה לטקסט
178

העליונים – של גשמי העבים.

↩ חזרה לטקסט
179

והתחתונים – של התהום.

↩ חזרה לטקסט
180

ישעיה מ"ה, ח.

↩ חזרה לטקסט