📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק ששי · א: עוֹלָם וּמְלֹאוֹ
#745

ג. הָאָרֶץ

מה אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָאָרֶץ כְּנֶגֶד אַרְבַּע תְּקוּפוֹתֶיהָ: אֶרֶץ, תֵּבֵל, אֲדָמָה, אַרְקָא. אֶרֶץ – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת נִיסָן, שֶׁהִיא מְרִיצָה אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; תֵּבֵל – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תַּמּוּז, שֶׁהִיא מְתַבֶּלֶת129 אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ; אֲדָמָה – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת תִּשְׁרִי, שֶׁהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בּוּלִין־בּוּלִין130 שֶׁל אֲדָמָה; אַרְקָא – כְּנֶגֶד תְּקוּפַת טֵבֵת, שֶׁהִיא מוֹרֶקֶת131 אֶת־פֵּרוֹתֶיהָ (ב"ר יג).

מו כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שְׁלִישׁ יַמִּים, שְׁלִישׁ מִדְבָּרוֹת, שְׁלִישׁ יַבָּשָׁה. (תוס' פסח' צד, עפ"י מד').

מז מִצְרַיִם הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה, וּמִצְרַיִם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ, וְכוּשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם, וְעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן, וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעֵדֶן, וְעֵדֶן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּגֵיהִנֹּם; נִמְצָא, כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּכִסּוּי קְדֵרָה לְגֵיהִנֹּם (פסח' צד.)

מח רַ' נָתָן אוֹמֵר: כָּל־הַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב; תֵּדַע132, שֶׁהָרֵי אָדָם נוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹכָב אֶחָד, הוֹלֵךְ לְמִזְרָח – עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם – עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ (שם).

מט אָמַר רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּאֶרֶץ לֹא־עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא־יָשַׁב אָדָם שָׁם"133 – וְכִי מֵאַחַר שֶׁלֹּא עָבַר הֵיכָן יָשָׁב? אֶלָּא, אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב – נִתְיַשֵּׁבָה, אֶרֶץ שֶׁלֹּא גָזַר עָלֶיהָ134 אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב – לֹא נִתְיַשֵּׁבָה. (סוטה מו:; ע"י).

נ שָׁאַל אֲלֶכְסַנְדִּרוֹס מֻקְדּוֹן אֶת־זִקְנֵי הַנֶּגֶב, אָמַר לָהֶם: מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ רָחוֹק135 אוֹ מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב? אָמְרוּ לוֹ: מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב; תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי חַמָּה בְּמִזְרָח הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בְּמַעֲרָב הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ, חַמָּה בְּאֶמְצַע רָקִיעַ – אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ136. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאֶחָד שָׁוִים; אֶלָּא חַמָּה בְאֶמְצַע רָקִיעַ מַה טַּעַם אֵין הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהּ? מִשּׁוּם שֶׁעוֹמֶדֶת בְּגָלוּי137 וְאֵין דָּבָר מְכַסֶּה אוֹתָהּ (תמיד לא, לב).

נא שָׁנִינוּ, שְׁפוֹפֶרֶת138 הָיְתָה לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיָה מַבִּיט וְצוֹפֶה בָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּהּ אַלְפַּיִם בַּיָּם. הָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָּה עָמְקוֹ שֶׁל גַּיְא – מֵבִיא שְׁפוֹפֶרֶת וּמַבִּיט בָּהּ וְיֵדַע כַּמָּה עָמְקוֹ שֶׁל גָּיְא; וְהָרוֹצֶה לֵידַע כַּמָּה גָבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל – מוֹדֵד קוֹמָתוֹ וְצִלּוֹ139 וְצֵל קוֹמָתוֹ140 וְיֵדַע כַּמָּה גָבְהוֹ שֶׁל דֶּקֶל (עיר' מג:).