📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 4201–4260

4201

מטפטף – נוטף.

↩ חזרה לטקסט
4202

לא ראיתם כלום – אלא אם כן ראיתם גוף מעשה ההריגה.

↩ חזרה לטקסט
4203

דברים י"ז, ו.

↩ חזרה לטקסט
4204

והכישו – ונשכו.

↩ חזרה לטקסט
4205

קורט – כגרגר קטן.

↩ חזרה לטקסט
4206

של לבונה – שמביא לידי טירוף הדעת.

↩ חזרה לטקסט
4207

משלי ל"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
4208

ויקרא י"ט, יח.

↩ חזרה לטקסט
4209

ברור לו מיתה יפה – כלו' אפילו כשאתה מוציא למיתה את הנידון השתדל שלא תהא מיתתו מנוולת.

↩ חזרה לטקסט
4210

דברים כ"א, כג.

↩ חזרה לטקסט
4211

ללסטיות – לגזלנות.

↩ חזרה לטקסט
4212

אומר המלך תלוי – שהם דומים זה לזה במראיהם; ואף כאן האדם נברא בדמות של מעלה ותליתו בזיון הוא כלפי כבוד של מעלה.

↩ חזרה לטקסט
4213

בשעה שאדם מצטער – כשיוצא למיתה.

↩ חזרה לטקסט
4214

כביכול – כאלו אפשר לומר כך על הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
4215

קלני וכו' – קל אני מראשי, קל אני מזרועי; כלו' ראשי וידי כבדים עלי, כאדם שמתאנח ואומר: כל אברי גופי כבדים עלי מצער, ומה שאמר "קלני" – כנוי הוא כלפי מעלה.

↩ חזרה לטקסט
4216

על דמם של רשעים – על חייבי מיתות בי"ד, שנהרגים על עבירות חמורות.

↩ חזרה לטקסט
4217

שאין טועמים כלום – לסימן צער.

↩ חזרה לטקסט
4218

ויקרא י"ט, כו.

↩ חזרה לטקסט
4219

אַחַת בשבוע – בשמיטה, בשבע שנים.

↩ חזרה לטקסט
4220

חובלנית – מחבלת.

↩ חזרה לטקסט
4221

מרבים שופכי דמים – שלא היתה אימת הדין מוטלת על הרצחנים.

↩ חזרה לטקסט
4222

בת דינא – לן הדין לילה אחד, כלו' פעמים שדחוי מועט של הדין מבטלו.

↩ חזרה לטקסט
4223

הפקר בי"ד הפקר – כשהפקיר בי"ד נכסי אדם הרי הם הפקר.

↩ חזרה לטקסט
4224

עזרא י', ח.

↩ חזרה לטקסט
4225

יהושע י"ט, נא.

↩ חזרה לטקסט
4226

וכי מה ענין וכו' – היה לו לכתוב: "וראשי מטות בני ישראל", שבהם מדבר הכתוב.

↩ חזרה לטקסט
4227

ובמנין – במנין חברים.

↩ חזרה לטקסט
4228

מי שיוצא וכו' – כלו' מי שנטלו ממנו טליתו בבי"ד להשיב גזילה לבעליה ישמח על כך, שניצל מעוון גזילה.

↩ חזרה לטקסט
4229

מתוכם – מתוך דבריך.

↩ חזרה לטקסט
4230

והדיינים – שבועת הדיינים שמשביעין את הנתבע שהודה במקצת.

↩ חזרה לטקסט
4231

בכל לשון – שהנשבע שומע.

↩ חזרה לטקסט
4232

שמות כ', ז.

↩ חזרה לטקסט
4233

שמות כ', ז.

↩ חזרה לטקסט
4234

דברים י"ט, טו.

↩ חזרה לטקסט
4235

כיון שהגיד וכו' – אין העד יכול לשנות את עדותו.

↩ חזרה לטקסט
4236

וקדש עליהם היום – נכנסה שבת קדש.

↩ חזרה לטקסט
4237

ירמיה כ"א, יב.

↩ חזרה לטקסט
4238

עומד בפרקו – בפרק שנות בחרותו.

↩ חזרה לטקסט
4239

ונשא בעצמו – למד בעצמו.

↩ חזרה לטקסט
4240

הולך על שפת קברי – הולך למות.

↩ חזרה לטקסט
4241

הרהר אחר הממון – נמשך במחשבתו אחר הממון.

↩ חזרה לטקסט
4242

וכפתוהו – אסרוהו.

↩ חזרה לטקסט
4243

מלכים א' ג', כח.

↩ חזרה לטקסט
4244

וגרפתיה – גרפתי ופניתי את אבני החורבה.

↩ חזרה לטקסט
4245

בהמה דקה – צאן.

↩ חזרה לטקסט
4246

תפח רוחו – לשון קללה.

↩ חזרה לטקסט
4247

בזכות בהמה וכו' – שאתם אינכם ראויים לכך.

↩ חזרה לטקסט
4248

מלאכי ג', ח.

↩ חזרה לטקסט
4249

בישא – הרע.

↩ חזרה לטקסט
4250

תקע – סטר והכה לו.

↩ חזרה לטקסט
4251

חצי זוז – קנס.

↩ חזרה לטקסט
4252

שחוק – פגום.

↩ חזרה לטקסט
4253

שיוציא לו חצי זוז – העודף.

↩ חזרה לטקסט
4254

ולא רצה – לקבל את הזוז השחוק.

↩ חזרה לטקסט
4255

במדבר ל"ה, יא.

↩ חזרה לטקסט
4256

פתח פרשה זו – כשהיה דורש לפני העם פרשת ערי־מקלט פתח בדרשה זו.

↩ חזרה לטקסט
4257

תהלים כ"ה, ח.

↩ חזרה לטקסט
4258

אם לחטאים יורה – דרך הצלה.

↩ חזרה לטקסט
4259

שמות כ"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
4260

שמואל א' כ"ד, יד.

↩ חזרה לטקסט