הערות וביאורים · 4081–4140
4082וכי אלישע וכו' – והרי לא כהן היה.
4084שקרובו הוא – ולפיכך לא דנהו בעצמו, מפני שקרוב פסול לדין.
4085זה עשה – דין הוא מצות עשה: "ושפטתם צדק".
4087בעל דינו – בעל דברו של זה ששלחהו רב ענן לרב נחמן.
4088כיון שעשה רב ענן כך – וגרם שיסתתמו טענותיו של בעל־דין שני.
4090אחד רך ואחד קשה – אחד מבעלי־הדין אדם רך ואחד בעל מריבה.
4091אין אני נזקק לכם – אין אני נטפל ומתחבר לכם לדון דינכם.
4092ונמצא… רודפו – את הדיין.
4093לא תכניס דבריך – לא תאסוף ותכבוש את דבריך; ודרש "תגורו" מלשון אגירה וכנוס.
4094את מי הם מעידים – כאלו הם מעידים בהקב"ה.
4097דברי הימים ב' י"ט, ו.
4098מה לי בצער הזה – שמא אטעה בדין ואעָנש, ומוטב לי שאשתמט מן הדין.
4099דברי הימים ב' י"ט, ו.
4100אלא מה שעיניו רואות – ולפי מראה עיניו יתכוון להוציא דין לאמתו, ואם יטעה לא יענש.
4101שהוא מרומה – שדברי העדים שקר הם.
4104אל תעש עצמך וכו' – אזהרה לדיין שלא יסדר
לבעל־הדין את טענותיו לפני הדין כדרך שעושים עורכי הדיינים שמלאכתם
בכך.
4106שיהא חביב עליך וכו' – דרש "כקטן כגדול" על הדין.
4107שמוע בין אחיכם – כשיהיו שני בעלי־הדין יחד.
4110יסתתמו טענותיו וכו' – כשיראה שהדיין מכבד אותה כל כך יתירא מלטעון נגדה כל טענותיו.
4111אשת חבר וכו' – כלו' אשת ת"ח צריכין לכבדה.
4112צא והפרח וכו' – כדי שיחשוב בעל דינה שעמד מפני בן־האוז הפורח ובא עליו.
4113סמרטוטין – סחבות, בגדים קרועים ובלואים.
4115מדבר שקר תרחק – וע"י הִדור בגדים של אחד יסתתמו טענותיו של השני ויבואו לידי הטיית דין.
4119פגעו זו בזו – ואין מקום לשתיהן לעבור.
4121תדחה – חוזרת ונותנת מקום לחברתה.
4123ומעלות שכר – שכר הטורח של הנדחית.
4125יקוב הדין את ההר – כלו' דנין לפי כל חומר הדין.
4127תורת אמת וגו' – מוסב על אהרן, שנאמר קודם: "שפתי כהן ישמרו דעת".
4132אתה יכול לנטשו – ולרדוף אחר השלום.
4134לפנים משורת הדין – דרך היושר, שלא לפי חומר הדין.
4135בדרך טובים – לפנים משורת הדין.
4138בא אליו אחיו מבי חוזאה – ולא ראו זה את זה זמן רב.