📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3601–3660

3601

כהנים – בשעת נשיאת כפים לברכה.

↩ חזרה לטקסט
3602

ויקם דוד – הרי שעמד לפני העם.

↩ חזרה לטקסט
3603

דברי הימים א' כ"ח, ב.

↩ חזרה לטקסט
3604

אל תפרוש וכו' – אל תוציא עצמך מן הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3605

שזכות אבותם מסיעתם – זכות אבות של הצבור עומדת להם שתהא תועלת בעמלם לטובת הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3606

ואתם מעלה וכו' – מוסב על העמלים לשם שמים; שהקב"ה מחשב להם שכר טוב, כאלו נעשה הכל בכחם ובעמלם לבד.

↩ חזרה לטקסט
3607

משלי כ"ט, ד.

↩ חזרה לטקסט
3608

ועל כל מדות – מלבד כל המדות.

↩ חזרה לטקסט
3609

על שהייתי יכול לעשות – ולא עשיתי.

↩ חזרה לטקסט
3610

פרנס – מנהיג ועוסק בצרכי צבור.

↩ חזרה לטקסט
3611

לא היתה תקומה לשונאי ישראל – כנוי הוא כלפי ישראל; שהרי יש הרבה שאינם יודעי תורה.

↩ חזרה לטקסט
3612

דברים כ"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
3613

למחזיקים בה – התומכים את אחרים שעוסקים בתלמוד־תורה.

↩ חזרה לטקסט
3614

משלי ג', יח.

↩ חזרה לטקסט
3615

בצל החכמה בצל הכסף – כלו' ע"י תמיכת ממון החכמה מתקיימת.

↩ חזרה לטקסט
3616

קהלת ז', יב.

↩ חזרה לטקסט
3617

אין מספיקין בידו – אין נותנין לו מן השמים.

↩ חזרה לטקסט
3618

דברים ל"ג, כא.

↩ חזרה לטקסט
3619

מלכים א' ט"ו, ל.

↩ חזרה לטקסט
3620

בגופם – שעוברים עבירה בגופם.

↩ חזרה לטקסט
3621

המינים – כת של כופרים.

↩ חזרה לטקסט
3622

והמסורות – המלשינים.

↩ חזרה לטקסט
3623

ושנתנו חתיתם בארץ חיים – שהטילו אימה על הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3624

פרנס – מנהיג וראש.

↩ חזרה לטקסט
3625

נמלכין – שואלים עצה.

↩ חזרה לטקסט
3626

שמות ל"ה, ל.

↩ חזרה לטקסט
3627

הגון – חשוב וראוי.

↩ חזרה לטקסט
3628

שם כ"ד, א.

↩ חזרה לטקסט
3629

שמואל א' י"ב, י.

↩ חזרה לטקסט
3630

שם שם, יא.

↩ חזרה לטקסט
3631

שקל – השוה.

↩ חזרה לטקסט
3632

שלשה קלי עולם – ירובעל (גדעון), בדן (זה שמשון לפי האגדה, שהוא משבט דן) ויפתח, שהם מקטני השופטים.

↩ חזרה לטקסט
3633

חמורי עולם – גדולי עולם, משה ואהרן ושמואל.

↩ חזרה לטקסט
3634

ונתמנה – הופקד.

↩ חזרה לטקסט
3635

דברים י"ז, ט.

↩ חזרה לטקסט
3636

אצל שופט שבימיו – כיון שהוא שופט בזמנו עליך לשמוע לו.

↩ חזרה לטקסט
3637

קהלת ז', י.

↩ חזרה לטקסט
3638

דברים א', יג.

↩ חזרה לטקסט
3639

ואשמם כתוב – בספריהם היה כתוב "ואשמם" בלא יו"ד, ודרשו מלשון אשמה.

↩ חזרה לטקסט
3640

והשליכו – את כל הגוף.

↩ חזרה לטקסט
3641

המקום – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3642

ונתפחמו – השחירו ע"י פחם.

↩ חזרה לטקסט
3643

מקנחת – מוחה.

↩ חזרה לטקסט
3644

בפסיפס – אבן מרובעת וחלקה.

↩ חזרה לטקסט
3645

חוץ מזקניהם – שלא מדעת ראשיהם.

↩ חזרה לטקסט
3646

גדולה זקנה – חכמה ומשרה על הצבור.

↩ חזרה לטקסט
3647

אם זקנים הם – אם העומדים בראש הצבור זקנים בשנים.

↩ חזרה לטקסט
3648

נטפלה להם ילדות – כלו' הילדות דבר טפל להם והעיקר החכמה.

↩ חזרה לטקסט
3649

רחבעם בן שלמה – ששמע לעצת ילדים ונתחלקה המלכות.

↩ חזרה לטקסט
3650

וזקן – שופט.

↩ חזרה לטקסט
3651

פלמנטורין – שליחי המלך.

↩ חזרה לטקסט
3652

וסמנטירין – חותם המלך וטבעתו.

↩ חזרה לטקסט
3653

שם י"ג, ב.

↩ חזרה לטקסט
3654

שם י"ז, יא.

↩ חזרה לטקסט
3655

תבוא את העם – משמע גם אתה כאחד מהם.

↩ חזרה לטקסט
3656

שם ל"א, ז.

↩ חזרה לטקסט
3657

תביא את בני ישראל – משמע אתה תהיה הראש והמנהיג שלהם.

↩ חזרה לטקסט
3658

שם שם, כג.

↩ חזרה לטקסט
3659

אתה והזקנים שבדור עמהם – שלא תעשה מעשה אלא על פי עצת הזקנים.

↩ חזרה לטקסט
3660

והך על קדקדם – אם לא ישמעו לך.

↩ חזרה לטקסט