ב. הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר וּמְזַכֵּי הָרַבִּים
ז רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַ' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם־שָׁמָיִם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם3605 וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד, וְאַתֶּם מַעֲלֶה3606 אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם (אב' ב).
ח "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה"3607 – אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּתְּרוּמָה הַזּוֹ, שֶׁמֻּשְׁלֶכֶת בְּזָוִית הַבַּיִת, וְאוֹמֵר: מַה־לִּי בְטֹרַח הַצִּבּוּר, מַה־לִּי בְדִינֵיהֶם, מַה־לִּי לִשְׁמֹעַ קוֹלָם? שָׁלוֹם עָלַיִךְ, נַפְשִׁי! – הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת־הָעוֹלָם, הֱוֵי: "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה".
מַעֲשֶׂה בְרַ' אַמִּי, כְּשֶׁהָיָה מִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם, נִכְנַס בֶּן־אֲחוֹתוֹ אֶצְלוֹ, מְצָאוֹ בוֹכֶה, אָמַר לוֹ: רַבִּי! מִפְּנֵי מָה אַתָּה בוֹכֶה, יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלֹּא לָמַדְתָּ וְלִמַּדְתָּ? הֲרֵי תַּלְמִידֶיךָ יוֹשְׁבִים לְפָנֶיךָ; יֵשׁ גְּמִילוּת־חֲסָדִים שֶׁלֹּא עָשִׂיתָ? וְעַל כָּל־מִדּוֹת3608 שֶׁהָיוּ בְךָ, הָיִיתָ מִתְרַחֵק מִן הַדִּינִין וְלֹא> נָתַתָּ רְשׁוּת עַל עַצְמְךָ לְהִתְמַנּוֹת עַל צָרְכֵי־צִבּוּר. אָמַר לוֹ: בְּנִי! עָלֶיהָ אֲנִי בוֹכֶה, שֶׁמָּא אֶתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת3609 דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל (תנח' משפטים).
ט תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר – כָּל־צָרְכֵי הַצִּבּוּר מֻטָּלִים עָלָיו (מו"ק ו.).
י רַב הוּנָא אָמַר: אִם נִכְשַׁל אָדָם בַּעֲבֵרָה חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמָיִם. מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? וְאִם הָיָה לָמוּד לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – קוֹרֵא שְׁנֵי דַפִּים, וְאִם הָיָה לָמוּד לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה שְׁנַיִם, וְאִם אֵינוֹ לָמוּד לִקְרוֹת וְלִשְׁנוֹת מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? יֵלֵךְ וְיֵעָשֶׂה פַרְנָס3610 עַל הַצִּבּוּר וְגַבַּאי שֶׁל צְדָקָה וְהוּא חָי; שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יִלְמַד" לֹא הָיְתָה תְקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל3611, אֶלָּא: "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא־יָקִים אֶת־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה־הַזֹּאת"3612; אִלּוּ נֶאֱמַר: "עֵץ חַיִּים הִיא לָעֲמֵלִים בָּהּ" לֹא הָיְתָה תְקוּמָה לְשׂוֹנְאֵי־יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא "עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ3613"3614 – "כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף3615"3616 (ויק"ר כה).
יא כָּל־הַמְזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ, וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ3617 לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת־הָרַבִּים – זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "צִדְקַת יְיָ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם־יִשְׂרָאֵל"3618; יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים – חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל־חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל"3619 (אב' ה).
יב פּוֹשְׁעֵי־יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם3620 וּפוֹשְׁעֵי־הַגּוֹיִם בְּגוּפָם יוֹרְדִים לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִים בָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפָם כָּלֶה וְנִשְׁמָתָם נִשְׂרֶפֶת וְרוּחַ מְפַזַּרְתָּם תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי צַדִּיקִים; אֲבָל הַמִּינִים3621 וְהַמָּסוֹרוֹת3622 וְהָאֶפִּיקוּרְסִים שֶׁכָּפְרוּ בַתּוֹרָה וְשֶׁכָּפְרוּ בִתְחִיַּת־הַמֵּתִים, וְשֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְשֶׁנָּתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים3623, וְשֶׁחָטְאוּ וְהֶחֱטִיאוּ אֶת־הָרַבִּים, כְּגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו – יוֹרְדִים לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִים בָּהּ לְדוֹרֵי־דוֹרוֹת, גֵּיהִנֹּם כָּלָה וְהֵם אֵינָם כָּלִים (ר"ה יז.).