📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3301–3360

3301

כאסקופה – כמפתן.

↩ חזרה לטקסט
3302

דשים – דורסים.

↩ חזרה לטקסט
3303

נסתר – נהרס ונופל.

↩ חזרה לטקסט
3304

גסות הרוח – גאוה.

↩ חזרה לטקסט
3305

שם ט"ז, ה.

↩ חזרה לטקסט
3306

דברים ז', כו.

↩ חזרה לטקסט
3307

כפר בעיקר – בהקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3308

שם ח', יד.

↩ חזרה לטקסט
3309

תהלים ק"א, ה.

↩ חזרה לטקסט
3310

ישעיה ו', ג.

↩ חזרה לטקסט
3311

האימתנים – מטילי אימה.

↩ חזרה לטקסט
3312

והגותנים והזחתנים – בעלי גאוה.

↩ חזרה לטקסט
3313

תהלים ל"ז, יז.

↩ חזרה לטקסט
3314

שם ל"ו, יב.

↩ חזרה לטקסט
3315

סנטרו – לחי הזקן שלו.

↩ חזרה לטקסט
3316

וירכתו על חבריו – לצד חבריו.

↩ חזרה לטקסט
3317

ומחזירן – כורכן ומהפכן בידיו.

↩ חזרה לטקסט
3318

רוח קמעא – רוח כל שהיא.

↩ חזרה לטקסט
3319

ישעיה נ"ז, כ.

↩ חזרה לטקסט
3320

רביעית – של לוג.

↩ חזרה לטקסט
3321

רביעית אחת – של דם, כדי שיעור חיותו של אדם.

↩ חזרה לטקסט
3322

המתיהר – המתגאה.

↩ חזרה לטקסט
3323

איוב כ"ד, סד.

↩ חזרה לטקסט
3324

איוב כ"ד, סד.

↩ חזרה לטקסט
3325

גבוהה גבוהה הוא מלקט – ואף בעלי־גאוה נכרתים תחלה.

↩ חזרה לטקסט
3326

העלה – דרש העלה מלשון התעלות והתגאות.

↩ חזרה לטקסט
3327

ויקרא ו', ב.

↩ חזרה לטקסט
3328

אין עפרו ננער – אינו עומד בתחית־המתים.

↩ חזרה לטקסט
3329

ישעיה כ"ו, יט.

↩ חזרה לטקסט
3330

תהלים ס"ח, יז.

↩ חזרה לטקסט
3331

ישעיה י"ד, יד.

↩ חזרה לטקסט
3332

שם שם, יג.

↩ חזרה לטקסט
3333

דניאל ד', כב.

↩ חזרה לטקסט
3334

מושכי הרוק – מאריכין הרוק, ומדת גאוה היא.

↩ חזרה לטקסט
3335

חוזרת על לומדיה – מבקשת ואינה מוצאת.

↩ חזרה לטקסט
3336

לפנים – למראית עין.

↩ חזרה לטקסט
3337

איני – אין היא; וכי כך הוא?

↩ חזרה לטקסט
3338

חבקוק ב', ה.

↩ חזרה לטקסט
3339

מתגנה – נעשה מזולזל.

↩ חזרה לטקסט
3340

שמות כ', כ.

↩ חזרה לטקסט
3341

שמות כ', כ.

↩ חזרה לטקסט
3342

בידוע – בוודאי.

↩ חזרה לטקסט
3343

ירמיה ו', טו.

↩ חזרה לטקסט
3344

ישעיה כ"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
3345

שם שם, ג.

↩ חזרה לטקסט
3346

ולא נתקררה דעתו – לא נחה דעתו.

↩ חזרה לטקסט
3347

שם ג', ה.

↩ חזרה לטקסט
3348

משלי כ"א, כט.

↩ חזרה לטקסט
3349

קהלת ח', א.

↩ חזרה לטקסט
3350

מדחציף – משהוא עז־פנים.

↩ חזרה לטקסט
3351

במדבר כ"ב, יב.

↩ חזרה לטקסט
3352

ולבסוף קום לך אתם – אצל בלעם נאמר, לאחר שהחציף פניו והפציר לילך נתן לו הקב"ה רשות.

↩ חזרה לטקסט
3353

שם שם, כ.

↩ חזרה לטקסט
3354

בני צרויה קשים ממני – שחצופים היו ולא עמד המלך בפניהם.

↩ חזרה לטקסט
3355

שמואל ב' ג', לט.

↩ חזרה לטקסט
3356

ויאמר ממוכן – הוא האחרון בשבעת השרים וקפץ ראשון לענות.

↩ חזרה לטקסט
3357

אסתר א', טז.

↩ חזרה לטקסט
3358

עשרה מתחברים וכו' – כלו' כשעושים בני־אדם עבירה בחבורה אין בושה ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
3359

קהלת ה', טו.

↩ חזרה לטקסט
3360

שמחה של מצוה – שמחת לב מתוך מעשה טוב שאדם עושה.

↩ חזרה לטקסט