📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · ד: מִדּוֹת וְדֵעוֹת
#646

ט. עֲנָוָה וְגַאֲוָה

רה רַ' לְוִיטַס אִישׁ יַבְנֶה אָמַר: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ3219, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה3220.

רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם (אב' ד).

רו שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב־שַׁבָּת – מִפְּנֵי מָה? שֶׁאִם תָּזוּחַ3221 דַּעְתּוֹ עָלָיו אוֹמֵר לוֹ: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה־בְרֵאשִׁית (סנה' לח.).

רז רַב כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אַמְבּוּהָא אַחֲרָיו3222, אָמַר: "אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ… כְּגֶלְלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד"3223.

מַר זוּטְרָא חֲסִידָא כְּשֶׁהָיוּ מְכַתְּפִין אוֹתוֹ3224 בְּשַׁבַּת הָרֶגֶל3225 אָמַר כָּךְ: "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם־נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר"3226 (סנה' ז:).

רח שְׁלשָׁה דְבָרִים שְׁקוּלִים זֶה כָזֶה: חָכְמָה, יִרְאָה, עֲנָוָה (דא"ז ז).

רט הֲדַר חָכְמָה – עֲנָוָה, הֲדַר עֲנָוָה – יִרְאָה (דא"ז ה).

רי אָמַר רַ' יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוֹלְיָתָהּ3227. מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְיָ"3228, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסוֹלְיָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְיָ"3229 (ירוש' שבת פ"א, ה"ג; שהש"ר א; ילק"ש, מש' כב).

ריא אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּן3230, שֶׁנֶּאֱמַר: "רוּחַ אֲדֹנָי אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח יְיָ אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים"3231 – "חֲסִידִים" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "עֲנָוִים", הָא לָמַדְתָּ, שֶׁעֲנָוָה גְדוֹלָה מִכֻּלָּן (ע"ז כ:).

ריב הַבַּיִת הַזֶּה – אִם אֵין לוֹ אִסְקוֹפָה תַחְתּוֹנָה3232 הוּא נִרְאֶה כְּחָסֵר וּכְחָרֵב, אַף אַתָּה אֲפִלּוּ אַתָּה מֻשְׁלָם בְּכָל־הַמִּדּוֹת, אִם אֵין בְּךָ עֲנָוָה אַתָּה חָסֵר.

רָבָא אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁהָאִסְקוֹפָה הַזּוֹ מְכַוֶּנֶת אֶת־הַדְּלָתוֹת לִנְעֹל וְלִפְתֹּחַ, כָּךְ הָעֲנָוָה סְיָג3233 לַחָכְמָה (כלה ג).

ריג אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גְדוֹלִים נְמוֹכֵי־הָרוּחַ3234 לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה – שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ, מִנְחָה – שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ, אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל־הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"3235 (סוטה ה:).

ריד "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי"3236 – בָּשָׂר־וָדָם אִם הָיָה לוֹ כֶלִי, כָּל־זְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם הוּא שָׂמֵחַ בּוֹ, נִשְׁבַּר אֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ. וּמַהוּ הַחֵפֶץ3237 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? לִבּוֹ שֶׁל אָדָם. אִם רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא גְּבַהּ־לֵב – אֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל־גְּבַהּ־לֵב"3238, נִשְׁבַּר – אָמַר זֶה שֶׁלִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב"3239 (מדה"ג וישב לח).

רטו "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"3240 – אָמַר רַ' אַבָּא בַר יוּדָן: כָּל־מַה שֶּׁפָּסַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּבְהֵמָה3241 הִכְשִׁיר בָּאָדָם: פָּסַל בִּבְהֵמָה עִוֶּרָת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ וְהִכְשִׁיר בָּאָדָם לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה.

אָמַר רַ' אֲלֶכְּסַנְדְּרַי: הַהֶדְיוֹט3242 הַזֶּה אִם מְשַׁמֵּשׁ הוּא בְּכֵלִים שְׁבוּרִים גְּנַאי3243 הוּא לוֹ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלֵי־תַשְׁמִישׁוֹ שְׁבוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קָרוֹב יְיָ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵב"3244, "הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב"3245, "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת־דַּכָּא וּשְׁפַל־רוּחַ"3246, "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה"3247, "לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה"3248 (ויק"ר ז.).

רטז אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינָי3249, וְהִנִּיחַ כָּל־אִילָנוֹת טוֹבִים וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּסְּנֶה. (סוטה ה.).

ריז הַסְּנֶה, הַסְּנֶה! לֹא מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה גָּבוֹהַּ מִכָּל־הָאִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה נָמוֹךְ מִכָּל הָאִילָנוֹת הִשְׁרָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ (שבת סז.).

ריח אָמַר רַב אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלשׁ שָׁנִים נֶחֶלְקוּ בֵית־שַׁמַּאי וּבֵית־הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ; יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמָרָה: אֵלּוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, וַהֲלָכָה כְּבֵית־הִלֵּל. – וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלוּ וְאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית־הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה3250 כְּמוֹתָם? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִים וַעֲלוּבִים הָיוּ, וְשׁוֹנִים דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵית־שַׁמָּאי; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִים דִּבְרֵי בֵית־שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכָּל־הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַגְבִּיהוֹ וְכָל־הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁפִּילוֹ; כָּל־הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדֻלָּה – גְּדֻלָּה בוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל־הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדֻלָּה – גְּדֻלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו; וְכָל־הַדּוֹחֵק אֶת־הַשָּׁעָה3251 שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ3252, וְכָל־הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה – שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ3253 (עיר' יג:).

ריט "אִם־יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא־אֶרְאֶנּוּ נְאֻם־יְיָ"3254 – אָמַר רַ' בִנְיָמִין בַּר לֵוִי: אִם יֵשֵׁב אָדָם בַּמִּסְתָּרִים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת, וְאִם יַטְמִין אָדָם עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מַרְאֵהוּ לַבְּרִיּוֹת (שמ"ר ח).

רכ אָמַר בֶּן־עֲזַאי: בְּשִׁמְךָ3255 יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לָךְ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא3256 (יומא לח.:).

רכא רַ' עֲקִיבָא הָיָה שׁוֹנֶה בְּשֵׁם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן עַזָּאי: רְחַק מִמְּקוֹמְךָ3257 שְׁנַיִם שְׁלשָׁה מוֹשָׁבוֹת עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ עֲלֵה, וְאַל תַּעֲלֶה, שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ רֵד. מוּטָב שֶׁיֹּאמְרוּ לְךָ: עֲלֵה, עֲלֵה! וְלֹא יֹאמְרוּ לְךָ: רֵד, רֵד! וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: הַשְׁפָּלָתִי הִיא הַגְבָּהָתִי, הַגְבָּהָתִי הִיא הַשְׁפָּלָתִי. מַה טָּעַם? "הַמַּגְבִּיהִי3258 לָשָׁבֶת – הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת"3259. אַתָּה מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה מִתּוֹךְ הַסְּנֶה הָיָה מַסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ3260, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ3261 אֶל־פַּרְעֹה"3262 (זיק"ר א).

רכב אָמַר לוֹ רַב נַחֲמָן בַּר רַב חִסְדָּא לְרַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק: יַעֲמֹד מָר וְיֵשֵׁב אֶצְלֵנוּ3263. אָמַר לוֹ: שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ, אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת־מְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּהַר־סִינַי, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה עָלָיו אָמְרָה תוֹרָה: "גַּם־הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל־יִרְעוּ3264 אֶל־מוּל הָהָר הַהוּא"3265, נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ אָמְרָה תוֹרָה: "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל3266 הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר"3267; וְכֵן מָצִינוּ בְּאֹהֶל־מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁהוּא נָטוּי אָמְרָה תוֹרָה: "וִישַׁלְּחוּ מִן־הַמַּחֲנֶה כָּל־צָרוּעַ וְכָל־זָב"3268, הֻגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת3269 מִיָּד הֻתְּרוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים לִכָּנֵס שָׁם. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, אֶעֱמֹד אֲנִי וְאֵלֵךְ אֵצֶל מָר. אָמַר לוֹ: מוּטָב שֶׁיָּבוֹא מָנֶה בֶן פְּרָס3270 אֵצֶל מָנֶה בֶן מָנֶה וְאַל יָבוֹא מָנֶה בֶן מָנֶה אֵצֶל מָנֶה בֶן פְּרָס (תענ' כא:).

רכג הַמָּשָׁל אוֹמֵר: הֱוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים3271 וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת.

רַ' מַתְיָא בֶן חֶרֶשׁ אוֹמֵר: הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים (ירוש' סנה' פ"ד, ה"ח; אב' ד).

רכד שָׁלְחוּ מִשָּׁם3272: אֵיזֶהוּ בֶן הָעוֹלָם־הַבָּא? עַנְוָתָן וּשְׁפַל־בֶּרֶךְ, שׁוֹחֶה וְנִכְנָס3273 שׁוֹחֶה וְיוֹצֵא, וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה תָּמִיד, וְאֵינוֹ מַחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ – וְנָתְנוּ חֲכָמִים3274 עֵינֵיהֶם בְּרַב עֻלָּא בַר אַבָּא. (סנה' פח:).

רכה אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: כָּל־הַתּוֹלֶה בִזְכוּת עַצְמוֹ3275 תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, וְכָל־הַתּוֹלֶה בִזְכוּת אֲחֵרִים תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ. מֹשֶׁה תָלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ"3276, תָּלוּ לוֹ בְּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם – לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ"3277; חִזְקִיָּה תָלָה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ"3278, תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְגַנּוֹתִי אֶל־הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי"3279 (בר' י:).

רכו "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ"3280 – מָה הַגֶּפֶן הַזּוֹ יֶשׁ־בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכָל־אֶשְׁכּוֹל שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ3281, כָּךְ [יִשְׂרָאֵל], כָּל־מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מֵחֲבֵרוֹ נָמוֹךְ מִמֶּנּוּ (מד"ש טז).

רכז רַ' יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַ' לֵוִי אָמַר: אוֹמְרִים לִפְרָת: לָמָּה אֵין קוֹלְךָ הוֹלֵךְ3282? אָמַר לָהֶם: אֵינִי צָרִיךְ – מַעֲשַׂי מוֹדִיעִים אוֹתִי3283: אָדָם נוֹטֵעַ בִּי נְטִיעָה וְהִיא עוֹלָה לִשְׁלשִׁים יוֹם; זוֹרֵעַ בִּי יָרָק – וְהוּא עוֹלֶה לִשְׁלשָׁה יָמִים. אוֹמְרִים לְחִדֶּקֶל: לָמָּה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלִי3284 וְאֵרָאֶה. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־מַאֲכָל: לָמָה אֵין קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ? אָמְרוּ לָהֶם: אֵין אָנוּ צְרִיכִים – פֵּרוֹתֵינוּ מְעִידִים עָלֵינוּ. אוֹמְרִים לְאִילָנֵי־סְרָק3285: לָמָּה קוֹלְכֶם הוֹלֵךְ: אָמְרוּ לָהֶם: הַלְוַאי נִשְׁמָע קוֹלֵנוּ וְנֵרָאֶה. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא מִשּׁוּם הַטַּעַם הַזֶּה; אֶלָּא אִילָנֵי מַאֲכָל, עַל־יְדֵי שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּפֵרוֹתֵיהֶם3286 לְפִיכָךְ אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ, אֲבָל אִילָנֵי־סְרָק עַל־יְדֵי שֶׁהֵם קַלִּים בְּפֵרוֹתֵיהֶם קוֹלָם הוֹלֵךְ (ב"ר טז; קה"ר י).

רכח "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר"3287 – כָּל־הָעֵצִים כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים אֵין קוֹלָם הוֹלֵךְ; בְּרַם3288 הַסִּירִים הַלָּלוּ כְּשֶׁהֵם דּוֹלְקִים קוֹלָם הוֹלֵךְ, לוֹמַר: אַף אָנוּ מִן הָעֵצִים (קה"ר ז).

רכט אִסְתֵּרָא בִלְגִינָא3289 קִישׁ־קִישׁ קָרְיָא (ב"מ פה:).

רל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר3290 שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוֹךְ – מִן וִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר3291, וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם – מִמִּקְרָא בִכּוּרִים3292 (סוטה לב:).

רלא אָמַר רָבָא: מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לְהוֹדִיעַ עַצְמוֹ3293 בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת־יְיָ מִנְּעֻרָי"3294.

רָבָא הִקְשָׁה: כָּתוּב "וְעַבְדְּךָ יָרֵא אֶת־יְיָ מִנְּעֻרָי"3295, וְכָתוּב "יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא־פִיךָ"3296? – כָּאן בַּמָּקוֹם שֶׁיּוֹדְעִים אוֹתוֹ וְכָאן בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים אוֹתוֹ.

וְאָמַר רָבָא: מֻתָּר לוֹ לְתַלְמִיד־חָכָם לוֹמַר: "תַּלְמִיד־חָכָם אֲנִי וְהַקְדִּימוּ דִינִי תְּחִלָּה" (נדר' סב.).

––––––––––

רלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאָרֶז.

קָנֶה זֶה עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְגִזְעוֹ מַחֲלִיף3297 וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים, וַאֲפִלּוּ כָל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, אֶלָּא הוּא הוֹלֵךְ וּבָא עִמָּהֶן; כֵּוָן שֶׁדָּמְמוּ3298 הָרוּחוֹת עָמַד הַקָּנֶה בִּמְקוֹמוֹ.

אֶרֶז זֶה אֵינוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם מַיִם וְאֵין גִּזְעוֹ מַחֲלִיף וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִים3299, וַאֲפִלּוּ כָּל־הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזוֹת אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, כֵּוָן שֶׁנָּשְׁבָה בוֹ רוּחַ דְּרוֹמִית מִיָּד עוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפַכְתּוֹ עַל פָּנָיו (תענ' כ.; סנה' קה, קו).

רלג אָמַר רַ' אַבָּא בַר כָּהֲנָא בְּשֵׁם רַ' לֵוִי: כָּל־מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל3300 – הַגַּל שׁוֹטְפוֹ; וְכָל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל – אֵין הַגַּל שׁוֹטְפוֹ (ב"ר מד).

רלד שָׁנִינוּ, אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה, וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁנִּשְׁבְּרָה, וְהָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁבָּהּ, וּמִי הוּא? רַ' עֲקִיבָא. וּכְשֶׁעָלִיתִי בַיַּבָּשָׁה בָּא וְיָשַׁב וְדָן לְפָנַי בַּהֲלָכָה. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, מִי הֶעֱלֶךָ? אָמַר לִי: דַּף שֶׁל סְפִינָה נִזְדַּמֵּן לִי, וְכָל־גַּל וְגַל שֶׁבָּא עָלַי נִעְנַעְתִּי לוֹ רֹאשִׁי (יבמ' קכא.).

רלה רַ' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: אַל תְּהֵא כַמַּשְׁקוֹף הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵין יַד בְּנֵי־אָדָם יְכוֹלָה לִגַּע בּוֹ, אֶלָּא הֱוֵי כְאִסְקוֹפָה3301 תַחְתּוֹנָה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁים3302 בָּהּ – וְסוֹף כָּל־הַבִּנְיָן נִסְתָּר3303 וְהִיא בִּמְקוֹמָהּ עוֹמָדֶת (אדר"נ כו; דא"ז ג).

––––––––––

רלו אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ3304 כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה־זָרָה: כָּתוּב כָּאן: "תּוֹעֲבַת יְיָ כָּל־גְּבַהּ־לֵב"3305, וְכָתוּב שָׁם: "וְלֹא־תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל־בֵּיתֶךָ"3306.

וְרַ' יוֹחָנָן אָמַר שֶׁלּוֹ: כְּאִלּוּ כָפַר בְּעִקָּר3307, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָם לְבָבֶךָ – וְשָׁכַחְתָּ אֶת־יְיָ אֱלהֶיךָ"3308 (סוטה ד:).

רלז אָמַר רַב חִסְדֶּא (וְיֵשׁ אוֹמְרִים מַר עֻקְבָּא): כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל"3309 – אַל תִּקְרָא "אֹתוֹ" אֶלָּא "אִתּוֹ" (סוטה ה.).

רלח אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ שְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו (סוטה ה.).

רלט הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה אֲפִלּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת כְּאִלּוּ דוֹחַק רַגְלֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"3310 (בר' מג:).

רמ הָאֵימְתָנִים3311 וְהַגַּוְתָנִים וְהַזַּחְתָּנִים3312 וְהַזֵּידוֹנִים וְעַזֵּי־פָנִים וּבַעֲלֵי־זְרוֹעוֹת, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה"3313.

הַהוֹגִים כַּיּוֹנִים וְהַמְנַהֲמִים וְהַמְנוֹפְפִים בִּידֵיהֶם וְהַבּוֹעֲטִים בְּרַגְלֵיהֶם וְהַמְהַלְּכִים בְּרֹאשׁ אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד־רְשָׁעִים אַל־תְּנִדֵנִי"3314 (ד"א ב).

רמא הִתִּיר מַנְעָלָיו וְיָצָא לַשּׁוּק הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ; סַנְטֵרוֹ3315 לִצְדָדִים וְכוֹבָעוֹ לַאֲחוֹרָיו וְיַרְכָתוֹ עַל חֲבֵרָיו3316 וּרְצוּעוֹת תְּפִלִּין בְּיָדוֹ וּמֵחֲזִירָן3317 כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק – הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ (שם יא.).

רמב אָמַר רַ' אֲלֶכְּסַנְדְּרֵי: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אֲפִלּוּ רוּחַ קִמְעָא3318 עוֹכַרְתּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל"3319 – וּמַה יָּם, שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ כַמָּה רְבִיעִיּוֹת3320, רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ, אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית אַחַת3321 עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. (סוטה ה.).

רמג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־הַמִּתְיַהֵר3322, אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, וְאִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. (פס' סו:).

רמד דָּרַשׁ רַ' עֲוִירָא: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ לְבַסּוֹף מִתְמַעֵט, שֶׁנֶּאֱמַר: "רֹמּוּ – מְעַט"3323. מַהוּ "וּכְרֹאשׁ שִׁבֹּלֶת יִמָּלוּ"3324? שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ – גְּבוֹהָה גְּבוֹהָה הוּא מְלַקֵּט3325 (סוטה ה.).

רמה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ רָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה (שם).

רמו אָמַר רַ' לֵוִי: כָּל־הַמִּתְגָּאֶה אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא בָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה3326 הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה"3327 (ויק"ר ז).

רמז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־אָדָם שֶׁיֶּשׁ־בּוֹ גַּסּוּת־הָרוּחַ אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר3328, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר"3329 – "שׁוֹכְנֵי בֶעָפָר" לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "שֹׁכְנֵי עָפָר" – מִי שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו (סוטה ה.).

רמח דָּרַשׁ בַּר־קַפָּרָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים"3330? יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: לָמָּה תִּרְצוּ דִין עִם סִינָי? כֻּלְּכֶם בַּעֲלֵי־מוּמִים אַתֶּם אֵצֶל סִינָי. אָמַר רַב אָשֵּׁי: מִכְּלָל מִי שֶׁמִּתְיַהֵר בַּעַל־מוּם הוּא (מג' כט.)

רמט נְבוּכַדְנֶאצַּר אָמַר: אֵין בָּאֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לָדוּר בֵּינֵיהֶם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב"3331. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה"3332 וגו' – אֲנִי מוֹרִידְךָ לִבְאֵר שָׁחַת; אַתָּה אָמַרְתָּ אֵין בָּאֵי הָעוֹלָם כְּדֵי לָדוּר בֵּינֵיהֶם – "וְלָךְ טָרְדִין מִן־אֲנָשָׁא וְעִם־חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן… וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלָיךְ עַד דִּי תִנְדַּע דִּי־שַׁלִּיט עִלָּאָה בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן־דִּי יִצְבַּא יִתְּנִנָּה"3333 (תוס' סוטה פ"ג).

רנ מִשֶּׁרַבּוּ מוֹשְׁכֵי הָרֹק3334 רַבּוּ הַיְהִירִים וְנִתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים וְהַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל לוֹמְדֶיהָ3335.

מִשֶּׁרַבּוּ הַיְהִירִים הִתְחִילוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִנָּשֵׂא לִיהִירִים, שֶׁאֵין דּוֹרֵנוּ רוֹאֶה אֶלָּא לְפָנִים3336.

– אִינִי3337? וַהֲרֵי אָמַר מָר: כָּל־מִי שֶׁמִּתְיַהֵר אֲפִלּוּ עַל אַנְשֵׁי־בֵיתוֹ אֵינוֹ מְקֻבָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה"3338 – אֲפִלּוּ בְנָוֶה שֶׁלּוֹ!

– מִתְּחִלָּה קָפְצָה עָלָיו, לַסּוֹף מִתְגַּנֶּה3339 עָלֶיהָ (סוטה מז:).

רנא סִמָּן לְגַסּוּת הָרוּחַ – עֲנִיּוּת תּוֹרָה (סנה' כד.).

רנב דַּל גֵּאֶה – אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ (פס' קיג:).

רנג מִפְּנֵי מָה מְצֹרָע נִטְהָר בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים וּבַנָּמוֹךְ שֶׁבַּנְּמוֹכִים: בְּעֵץ אֶרֶז וּבְאֵזוֹב? עַל יְדֵי שֶׁהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ כָּאֶרֶז לָקָה בְצָרַעַת, כֵּוָן שֶׁהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב נִתְרַפֵּא עַל־יְדֵי אֵזוֹב (במ"ר יט).