📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3061–3120

3061

שם כ"ו, ז.

↩ חזרה לטקסט
3062

הוי דן – מחשב ושוקל.

↩ חזרה לטקסט
3063

תתבדה ותאחז – תמצא בדאי ותהא נתפס על השקר.

↩ חזרה לטקסט
3064

הוי אוהב את השמא – את הספק; כלו' שלא תאמר דרך ודאי דבר שאינו ברור לך.

↩ חזרה לטקסט
3065

ושנא את הכמה – כלו' את המספר הודאי והמדויק בדבר שאינו ברור לך.

↩ חזרה לטקסט
3066

ושנא את ה"מה־בכך" – אל תפטור דבר במלים של ביטול.

↩ חזרה לטקסט
3067

ירמיה ט', ד.

↩ חזרה לטקסט
3068

היה מהפך לה – כדי שתעשה אמו את ההיפך וממילא יתקיים רצון אביו.

↩ חזרה לטקסט
3069

דנפק מינך – בנך היוצא ממך.

↩ חזרה לטקסט
3070

ירמיה ט', ד.

↩ חזרה לטקסט
3071

אין אמת בעולם – אין אנשי אמת.

↩ חזרה לטקסט
3072

קושטא – אמת בלשון ארמית.

↩ חזרה לטקסט
3073

טפחה על הדלת – דפקה ושאלה לבעלת־הבית.

↩ חזרה לטקסט
3074

לא דרך ארץ – שתכנס בשעה זו.

↩ חזרה לטקסט
3075

שופטים ט"ז, יח.

↩ חזרה לטקסט
3076

שאינו מחור – שאינו ברור.

↩ חזרה לטקסט
3077

מסמכין לו – מביאין לו ראיות וסמוכין.

↩ חזרה לטקסט
3078

הגמל במדי וכו' – כלו' הרוצה לשקר ולהגזים מרחיק עדותו ומספר דברי גוזמא שלו על מקומות רחוקים, אבל סוף־סוף הוא מתבדה.

↩ חזרה לטקסט
3079

תהלים ט"ו, ב.

↩ חזרה לטקסט
3080

לא השיב – שלא להפסיק בק"ש.

↩ חזרה לטקסט
3081

וייטב בעיניו – שהודה לאהרן על האמת.

↩ חזרה לטקסט
3082

ויקרא י', כ.

↩ חזרה לטקסט
3083

במדבר כ"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
3084

שמות כ', ז.

↩ חזרה לטקסט
3085

שמות כ', ז.

↩ חזרה לטקסט
3086

נפרעין ממנו – מענישין אותו בלבד.

↩ חזרה לטקסט
3087

תולין לו – מעכבים את ענשו.

↩ חזרה לטקסט
3088

לאלתר – מיד.

↩ חזרה לטקסט
3089

ובאה אל בית – מוסב על האלה והשבועה.

↩ חזרה לטקסט
3090

זכריה ה', ד.

↩ חזרה לטקסט
3091

הן הן שבועה וכו' – האומר "הן הן" או "לאו לאו" כאלו נשבע.

↩ חזרה לטקסט
3092

יהנה סם המות וכו' – יועיל להמיתו.

↩ חזרה לטקסט
3093

וחקקו – עשה חלל בתוך הקנה.

↩ חזרה לטקסט
3094

אדון הבית הזה – הריני נשבע באדון הבית הזה, כלו' בהקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
3095

חי פרעה אם תצאו – ולבסוף הוציאם.

↩ חזרה לטקסט
3096

בראשית מ"ב, טו.

↩ חזרה לטקסט
3097

ונתנתו תוך המטה וכו' – ויאמרו שהוא בנה.

↩ חזרה לטקסט
3098

תהלים קי"ט, קו.

↩ חזרה לטקסט
3099

נדרים סיג לפרישות – נדרים גדר ותקנה לפרישות; שעל ידי נדרים אדם בא לידי פרישות.

↩ חזרה לטקסט
3100

קולר – כבל ברזל שנותנין על הצואר.

↩ חזרה לטקסט
3101

נתבקרה פנקסו – נבדק חשבונו ונזכרו חטאיו.

↩ חזרה לטקסט
3102

כאלו בנה במה – לע"ז.

↩ חזרה לטקסט
3103

דברים כ"ג, כג.

↩ חזרה לטקסט
3104

ותבחר לשון ערומים – שתבחר לשון נקיה ונאה.

↩ חזרה לטקסט
3105

איוב ט"ו, ה.

↩ חזרה לטקסט
3106

ברור – טהור ונקי.

↩ חזרה לטקסט
3107

שם ל"ג, ג.

↩ חזרה לטקסט
3108

שמונה אותיות – שהיה יכול לכתוב "הטמאה" וכתב "אשר איננה טהורה".

↩ חזרה לטקסט
3109

בראשית ז', ח.

↩ חזרה לטקסט
3110

דברים כ"ג, יא.

↩ חזרה לטקסט
3111

בוצרין בטהרה – בוצרין ענבים בכלים טהורים.

↩ חזרה לטקסט
3112

ומוסקין בטומאה – תולשים זיתים אפילו בכלים טמאים (תלישת ענבים קרויה בצירה, ושל זיתים מסיקה).

↩ חזרה לטקסט
3113

ואין מוסקין בטהרה – תחת "מוסקין בטומאה", כדי שלא להוציא דבר מגונה מפיו.

↩ חזרה לטקסט
3114

הגיעני כפול – חלקי בלחם הפנים היה קטן כשיעור פול.

↩ חזרה לטקסט
3115

שמץ פסול – דבר של פסול ביחוס משפחתו.

↩ חזרה לטקסט
3116

כדבר אחר מסונק – כחזיר עיף. וי"מ: מסונק – מפוטם ומתובל.

↩ חזרה לטקסט
3117

ולא היה… מסיח – בשביל שדבר בלשון לא נקיה.

↩ חזרה לטקסט
3118

ובחורי שונאי ישראל – כלו' בחורי ישראל, ותלה הדבר בשונאים, כדי שלא לכתוב רע על ישראל.

↩ חזרה לטקסט
3119

ישעיה ט', טז.

↩ חזרה לטקסט
3120

שוחה עמוקה פי זרות – המדבר זרות נופל לשוחה עמוקה.

↩ חזרה לטקסט