הערות וביאורים · 3001–3060
3001אש בביתו של פלוני – בתנורו של פלוני.
3002שמוציאו בלה"ר – שאומר זאת בכוונה ללשון־הרע.
3003שיש לו בשר ודגים – ובביתו מבשלין ואוכלין הרבה.
3004והיודעו – שאינו אומרו בפירוש אלא בדרך רמז, וכוונתו ללה"ר.
3006צמות – כנוס ואסיפה להטיל עליהם מס לעבודת־המלך.
3007אמר אחד: חובץ – גבינה, ונתכוון לרמז על בן־חובץ, כדי שיזכרו בו ולא יפָּטר מן המס.
3010לבקר את ר' יוחנן היום – שמא חולה הוא; ואף כאן נתכוון האומר שיזכרו ביוחנן.
3011בצדק – כאלו כוונתו לעסוק במצוות בקור־חולים.
3012גט מקושר – שטר שיש בו קיפולים וקשרי תפירה
בין שורה לשורה, שכך היו כותבים בימיהם פעמים שטר פשוט, בלא קיפולים
ותפירות, ופעמים מקושר.
3013אין זמן בזה – איני מוצא בשטר זה זמן כתיבתו.
3014בין קשריו – בין הקיפולים.
3015בזעף – שסבר רבי שכתבו ר' שמעון והקפיד על מה שכתב שטר מקושר, לפי שטועין בו.
3016כלך מלה"ר הזה – כלך ולך מדרך זו, שאין לך לומר אלא לא אני כתבתיו.
3017ופוסק סדר וכו' – כלו' לומד פסוקים־פסוקים בפרשיות תהלים.
3020הרהור עבירה – מחשבת זימה.
3021ועיון תפלה – מפציר הרבה בשאילת צרכיו בתפלתו.
3022לה"ר סלקא דעתך – כלו' וכי עולה על דעתך שכל אדם נכשל בלה"ר ממש?
3023אבק לה"ר – כעין לה"ר.
3024רוב בגזל – רוב בני־אדם נכשלים בגזל.
3025בפני בעליו – מי שעליו נאמרו הדברים.
3027וחזרתי לאחורי – לראות אם האיש עומד אחרי, שאני אומר אף בפני הבעלים.
3028שנאמר בפני שלשה וכו' – שהבעלים אמרוהו בפני שלשה, אין בגלוי זה משום לשון הרע.
3029חברך חבר יש לו וכו' – והבעלים ידעו שעתיד הדבר להתפרסם ולא חששו לכך.
3030שהוא בבל יאמר – שאין לו רשות לגלות לאחרים.
3031וידבר ה'… לאמר – על מנת לומר לאחרים.
3033לכשיצא וכו' – אחד מחברי בית־דין כשיצא לאחר גמר־דין לא יאמר לבעל־הדין שנתחייב.
3034רבו עלי – ובטלה דעתי ברוב דעות חברי.
3042מעשה תעתועים – בעבודה־זרה נאמר.
3046הן שלך צדק – דורש "הין" מלשון הן; כלו' כשתאמר הן או לאו תהא מקיים את דבריך.
3047לא אמרתי דבר וחזרתי – מאותו דבר שאמרתי.
3048של אמת בשתי רגלים וכו' – כל אות מאותיות אמת
יש לה שתי רגלים, ושל שקר רק רגל אחת, לומר לך שהאמת יש לה קיום
ועמידה, ושקר אין לו קיום.
3049מרוחקין זה מזה – בסדר אלפא־ביתא, א' בראש האותיות, מ' באמצע ות' בסוף.
3050ושל שקר מקורבין – האותיות ק' ר' ש' סמוכות זו לזו בסדר א־ב.
3051עומד אחרי אוזן – כלו' קרוב ונוח לאדם לעשותו.
3052בדאי – שקרן, בודה דברים מלב.
3053הקדים פ"א לעי"ן – במגלת איכה פרשיות ב' ג'
ד' הכתובות בסדר א"ב, פסוקיהן המתחילים באות פ' קודמים לאלו שמתחילים
באות ע'.
3054בשביל מרגלים וכו' – וזה גרם לחרבן הבית.
3055כל המוסיף גורע – כל הוספה על האמת מביאה לידי גרעון.
3056ולא תגעו – ובאמת לא צוה הקב"ה על הנגיעה,
וע"י שהוסיפה נגיעה באה לידי אכילה, שדחפה הנחש ונגעה בעץ ואמר לה: כשם
שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה.
3058אמתים – "מאתים" בהוספת א' נעשה "אמתים".
3060עשתי עשרה – "שתי עשרה" בהוספת ע' נעשה עשתי עשרה.