📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 3001–3060

3001

אש בביתו של פלוני – בתנורו של פלוני.

↩ חזרה לטקסט
3002

שמוציאו בלה"ר – שאומר זאת בכוונה ללשון־הרע.

↩ חזרה לטקסט
3003

שיש לו בשר ודגים – ובביתו מבשלין ואוכלין הרבה.

↩ חזרה לטקסט
3004

והיודעו – שאינו אומרו בפירוש אלא בדרך רמז, וכוונתו ללה"ר.

↩ חזרה לטקסט
3005

פשתנים – סוחרי פשתן.

↩ חזרה לטקסט
3006

צמות – כנוס ואסיפה להטיל עליהם מס לעבודת־המלך.

↩ חזרה לטקסט
3007

אמר אחד: חובץ – גבינה, ונתכוון לרמז על בן־חובץ, כדי שיזכרו בו ולא יפָּטר מן המס.

↩ חזרה לטקסט
3008

בהצנע – בהסתר.

↩ חזרה לטקסט
3009

בולאות – חשובי העיר.

↩ חזרה לטקסט
3010

לבקר את ר' יוחנן היום – שמא חולה הוא; ואף כאן נתכוון האומר שיזכרו ביוחנן.

↩ חזרה לטקסט
3011

בצדק – כאלו כוונתו לעסוק במצוות בקור־חולים.

↩ חזרה לטקסט
3012

גט מקושר – שטר שיש בו קיפולים וקשרי תפירה בין שורה לשורה, שכך היו כותבים בימיהם פעמים שטר פשוט, בלא קיפולים ותפירות, ופעמים מקושר.

↩ חזרה לטקסט
3013

אין זמן בזה – איני מוצא בשטר זה זמן כתיבתו.

↩ חזרה לטקסט
3014

בין קשריו – בין הקיפולים.

↩ חזרה לטקסט
3015

בזעף – שסבר רבי שכתבו ר' שמעון והקפיד על מה שכתב שטר מקושר, לפי שטועין בו.

↩ חזרה לטקסט
3016

כלך מלה"ר הזה – כלך ולך מדרך זו, שאין לך לומר אלא לא אני כתבתיו.

↩ חזרה לטקסט
3017

ופוסק סדר וכו' – כלו' לומד פסוקים־פסוקים בפרשיות תהלים.

↩ חזרה לטקסט
3018

במדבר י"ג, כז, כח.

↩ חזרה לטקסט
3019

ומשלימים – גומרים.

↩ חזרה לטקסט
3020

הרהור עבירה – מחשבת זימה.

↩ חזרה לטקסט
3021

ועיון תפלה – מפציר הרבה בשאילת צרכיו בתפלתו.

↩ חזרה לטקסט
3022

לה"ר סלקא דעתך – כלו' וכי עולה על דעתך שכל אדם נכשל בלה"ר ממש?

↩ חזרה לטקסט
3023

אבק לה"ר – כעין לה"ר.

↩ חזרה לטקסט
3024

רוב בגזל – רוב בני־אדם נכשלים בגזל.

↩ חזרה לטקסט
3025

בפני בעליו – מי שעליו נאמרו הדברים.

↩ חזרה לטקסט
3026

חוצפה – עזות.

↩ חזרה לטקסט
3027

וחזרתי לאחורי – לראות אם האיש עומד אחרי, שאני אומר אף בפני הבעלים.

↩ חזרה לטקסט
3028

שנאמר בפני שלשה וכו' – שהבעלים אמרוהו בפני שלשה, אין בגלוי זה משום לשון הרע.

↩ חזרה לטקסט
3029

חברך חבר יש לו וכו' – והבעלים ידעו שעתיד הדבר להתפרסם ולא חששו לכך.

↩ חזרה לטקסט
3030

שהוא בבל יאמר – שאין לו רשות לגלות לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
3031

וידבר ה'… לאמר – על מנת לומר לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
3032

ויקרא א', א.

↩ חזרה לטקסט
3033

לכשיצא וכו' – אחד מחברי בית־דין כשיצא לאחר גמר־דין לא יאמר לבעל־הדין שנתחייב.

↩ חזרה לטקסט
3034

רבו עלי – ובטלה דעתי ברוב דעות חברי.

↩ חזרה לטקסט
3035

משלי י"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
3036

במדבר ט"ו, לב, לו.

↩ חזרה לטקסט
3037

שם כ"ז, ג.

↩ חזרה לטקסט
3038

לעז – שם רע.

↩ חזרה לטקסט
3039

שם י"ב, ט.

↩ חזרה לטקסט
3040

ישעיה נ"ט, יג.

↩ חזרה לטקסט
3041

בראשית כ"ז, יב.

↩ חזרה לטקסט
3042

מעשה תעתועים – בעבודה־זרה נאמר.

↩ חזרה לטקסט
3043

ירמיה י', טו.

↩ חזרה לטקסט
3044

ירמיה ה', א.

↩ חזרה לטקסט
3045

ויקרא י"ט, לו.

↩ חזרה לטקסט
3046

הן שלך צדק – דורש "הין" מלשון הן; כלו' כשתאמר הן או לאו תהא מקיים את דבריך.

↩ חזרה לטקסט
3047

לא אמרתי דבר וחזרתי – מאותו דבר שאמרתי.

↩ חזרה לטקסט
3048

של אמת בשתי רגלים וכו' – כל אות מאותיות אמת יש לה שתי רגלים, ושל שקר רק רגל אחת, לומר לך שהאמת יש לה קיום ועמידה, ושקר אין לו קיום.

↩ חזרה לטקסט
3049

מרוחקין זה מזה – בסדר אלפא־ביתא, א' בראש האותיות, מ' באמצע ות' בסוף.

↩ חזרה לטקסט
3050

ושל שקר מקורבין – האותיות ק' ר' ש' סמוכות זו לזו בסדר א־ב.

↩ חזרה לטקסט
3051

עומד אחרי אוזן – כלו' קרוב ונוח לאדם לעשותו.

↩ חזרה לטקסט
3052

בדאי – שקרן, בודה דברים מלב.

↩ חזרה לטקסט
3053

הקדים פ"א לעי"ן – במגלת איכה פרשיות ב' ג' ד' הכתובות בסדר א"ב, פסוקיהן המתחילים באות פ' קודמים לאלו שמתחילים באות ע'.

↩ חזרה לטקסט
3054

בשביל מרגלים וכו' – וזה גרם לחרבן הבית.

↩ חזרה לטקסט
3055

כל המוסיף גורע – כל הוספה על האמת מביאה לידי גרעון.

↩ חזרה לטקסט
3056

ולא תגעו – ובאמת לא צוה הקב"ה על הנגיעה, וע"י שהוסיפה נגיעה באה לידי אכילה, שדחפה הנחש ונגעה בעץ ואמר לה: כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה.

↩ חזרה לטקסט
3057

בראשית ג', ג.

↩ חזרה לטקסט
3058

אמתים – "מאתים" בהוספת א' נעשה "אמתים".

↩ חזרה לטקסט
3059

שמות כ"ה, י.

↩ חזרה לטקסט
3060

עשתי עשרה – "שתי עשרה" בהוספת ע' נעשה עשתי עשרה.

↩ חזרה לטקסט