ד. לְשׁוֹן־הָרָע וְגִלּוּי־סוֹד
סב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע כְּאִלּוּ כוֹפֵר בְּעִקָּר2934, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵנוּ אִתָּנוּ – מִי אָדוֹן לָנוּ"2935 (ערכ' טו:).
סג כַּת מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן־הָרָע אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת פְּנֵי שְׁכִינָה (סוטה מב.).
סד אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מַר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ… אֹתוֹ לֹא אוּכָל"2936 – אַל תִּקְרָא "אֹתוֹ" אֶלָּא "אִתּוֹ" (שם).
סה אָמַר רַ' מָנָא: כָּל־שֶׁאוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע מְסַלֵּק2937 הַשְּׁכִינָה מִלְּמַטָּה לְמָעְלָה. תֵּדַע לָךְ, מַה דָּוִד אוֹמֵר: "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם, שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה"2938; מַה כָּתוּב אַחֲרָיו: "רוּמָהּ עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים"2939 – אָמַר דָּוִד: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מָה הַשְּׁכִינָה עוֹשָׂה לְמָטָּה? סַלֵּק אֶת־הַשְּׁכִינָה לָרָקִיעַ! (דב"ר ה).
סו רְאֵה, כַּמָּה קָשָׁה לְשׁוֹן־הָרָע, שֶׁהִיא קָשָׁה מִשְּׁפִיכוּת־דָּמִים וּמִגִּלּוּי־עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה־זָרָה: בְּשָׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ כָּתוּב "גָּדוֹל", "גְּדוֹלָה", וּבִלְשׁוֹן־הָרָע כָּתוּב "גְּדוֹלוֹת". בִּשְׁפִיכוּת־דָּמִים כָּתוּב: "גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא"2940, וּבְגִלּוּי־עֲרָיוֹת כָּתוּב: "וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת"2941, וּבַעֲבוֹדָה־זָרָה כָתוּב: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה"2942; אֲבָל בִּלְשׁוֹן־הָרָע כָּתוּב: "יַכְרֵת יְיָ כָּל־שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת"2943 – לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁקָּשָׁה לְשׁוֹן־הָרָע יוֹתֵר מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ (שו"ט נב; ערכ' טו:).
סז אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁהֵם נִפְרָעִים2944 מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם־הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵם: עֲבוֹדָה־זָרָה וְגִלּוּי־עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים – וּלְשׁוֹן־הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם (ירוש' פאה פ"א, ה"א).
סח אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: כָּל הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת עַד לַשָּׁמָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ"2945. (ערכ' טו:).
סט אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע רָאוּי לְסָקִלוֹ בָאָבֶן (שם).
ע אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם רַ' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־הַמְקַבֵּל לְשׁוֹן־הָרָע וְכָל־הַמֵּעִיד עֵדוּת־שֶׁקֶר בַּחֲבֵרוֹ רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לִכְלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ"2946, וְכָתוּב אַחֲרָיו: "לֹא תִשָּׂא2947 שֵׁמַע שָׁוְא"2948 – לֹא תַשִּׂיא (פס' קיח.).
עא כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא (פדר"א נג).
עב אָמַר רַב חִסְדֶּא אָמַר מָר עֻקְבָּא: כָּל־הַמְסַפֵּר לְשׁוֹן־הָרָע אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשַׂר שֶׁל גֵּיהִנֹּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְּמַטָּה נְדוּנֶנּוּ (ערכ' טו:).
עג הָאוֹמֵר בְּפִיו [לְשׁוֹן־הָרָע] חָמוּר מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁלֹּא נִתְחַתֵּם גְּזַר־דִּין עַל אֲבוֹתֵינוּ בַּמִּדְבָּר אֶלָּא עַל לְשׁוֹן־הָרָע2949, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים"" וגו'2950 (שם).
עד "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת־הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה"2951 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: שֶׁמֵּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה.
אָמַר רַ' חֲנִינָא בַר פַפָּא: דָּרַשׁ רַ' שִׁילָא אִישׁ כְּפַר תְּמַרְתָּא: מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּרְבֵּב לְשׁוֹנָם וְנָפַל עַל טִבּוּרָם, וְהָיוּ תוֹלָעִים יוֹצְאוֹת מִלְּשׁוֹנָם וְנִכְנָסוֹת בְּטִבּוּרָם, וּמִטִּבּוּרָם וְנִכְנָסוֹת בִּלְשׁוֹנָם.
רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בְּאַסְכְּרָה מֵתוּ (סוטה לה:).
עה אָמַר ר' אֶלְעָזָר בֵּן פְּרָטָא: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל לְשׁוֹן־הָרָע – מִמְּרַגְּלִים: וּמָה מְרַגְּלִים שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רָע עַל עֵצִים וַאֲבָנִים כָּךְ, הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (ערכ' טו; ע"י).
עו אָמַר רַ' חֲנִינָא: אֵין הַנְּגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לְשׁוֹן־הָרָע. אָמְרוּ חֲכָמִים: תֵּדַע לְךָ שֶׁהַנְּגָעִים בָּאִים עַל לְשׁוֹן־הָרָע, הֲרֵי מִרְיָם הַצַּדֶּקֶת עַל־יְדֵי שֶׁדִּבְּרָה לְשׁוֹן־הָרָע בְּמֹשֶׁה2952 אַחִיהָ דָּבְקוּ בָהּ הַנְּגָעִים – סִמָּן לְכָל־בַּעֲלֵי לְשׁוֹן־הָרָע. הֱוֵי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה יְיָ אֱלהֶיךָ לְמִרְיָם"2953.
וַהֲרֵי דְבָרִים קַל־וָחֹמֶר: מַה מִּרְיָם שֶׁלֹּא דִבְּרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה וְלַהֲנָיָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה2954 וּלְשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם2955 – כָּךְ נֶעֱנָשָׁה, כָּל־הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (דב"ר ו; ספרי תצא).
עז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת תּוֹרַת הַמְּצֹרָע"2956 – זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע (ערכ' טו:).
––––––––––
עח "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת־הַמִּצְרִי… וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר"2957 – שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר2958 בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל־הָאֻמּוֹת? כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע דְבָרָיו אָמָר: "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר!" – עַתָּה יָדַעְתִּי עַל אֵיזֶה דָבָר הֵם מִשְׁתַּעְבְּדִים: לְשׁוֹן־הָרָע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם – וְהֵיאַךְ יִהְיוּ רְאוּיִם לִגְאֻלָּה?! (שמ"ר א).
עט אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר דָּוִד לִמְפִיבֹשֶׁת: "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת־הַשָּׂדֶה2959"2960 – יָצְתָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם יַחְלְקוּ אֶת־הַמְּלוּכָה.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִלְמָלֵי לֹא קִבֵּל דָּוִד לְשׁוֹן־הָרָע לֹא נֶחֶלְקָה מַלְכוּת בֵּית־דָּוִד וְלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדָה־זָרָה2961 וְלֹא גָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ (שבת נו:).
פ "אִישׁ לָשׁוֹן בַּל־יִכּוֹן בָּאָרֶץ"2962 – אָמַר רַ' לֵוִי: לֶעָתִיד־לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל אֶת־אֻמּוֹת־הָעוֹלָם וּמוֹרִידָן לְגֵיהִנֹּם וְאוֹמֵר לָהֶן: לָמָה הֱיִיתֶן קוֹנְסִים2963 אֶת־בָּנָי? וְהֵן אוֹמְרוֹת לוֹ: מֵהֶם וּבָהֶם2964 הָיוּ בָאִים וּמְסַפְּרִים לְשׁוֹן־הָרָע אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹטֵל אֵלּוּ וָאֵלּוּ וּמוֹרִידָם לְגֵיהִנֹּם (ב"ר כ).
פא רַ' אֶלְעָזָר בְּרַ' שִׁמְעוֹן הָיָה תּוֹפֵס גַּנָּבִים. שָׁלַח לוֹ רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: חֹמֶץ בֶּן יָיִן2965, עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינו לַהֲרֵגָה? שָׁלַח לוֹ [רַ' אֶלְעָזָר]: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכָּרֶם. שָׁלַח לוֹ [רַ' יְהוֹשֻׁעַ]: יָבֹא בַעַל הַכֶּרֶם2966 וִיכַלֶּה אֶת־קוֹצָיו (ב"מ פג:).
פב שָׁלַח לוֹ מָר עֻקְבָּא2967 לְרַ' אֶלְעָזָר: בְּנֵי אָדָם הָעוֹמְדִים עָלַי2968 וּבְיָדִי לְמָסְרָם לַמַּלְכוּת – מַהוּ2969? שִׂרְטֵט2970 וְכָתַב לוֹ: "אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי"2971 – אַף־עַל־פִּי שֶׁרָשָׁע לְנֶגְדִּי2972, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם. שָׁלַח לוֹ: הֵם מְצַעֲרִים אוֹתִי הַרְבֵּה וְאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּהֶם. שָׁלַח לוֹ: "דּוֹם לַיְיָ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ"2973 – דּוֹם לַייָ וְהוּא יַפִּילֵם לְפָנֵיךָ חֲלָלִים חֲלָלִים, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב2974 עֲלֵיהֶם לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְהֵם כָּלִים מֵאֲלֵיהֶם. הַדָּבָר יָצָא מִפִּי רַ' אֶלְעָזָר וּנְתָנוּהוּ לִגְנִיבָא2975 בַּקּוֹלָר2976 (גיט' ז.).
––––––––––
פג אָמַר רַב חַמָּא בְרַ' חֲנִינָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן"2977 – וְכִי יֵשׁ יָד לַלָּשׁוֹן? לוֹמַר לָךְ מַה יָּד מְמִיתָה אַף לָשׁוֹן מְמִיתָה. אִי מַה יָּד אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְסָמוּךְ לָהּ אַף לְשׁוֹן אֵינָהּ מְמִיתָה אֶלָּא בְסָמוּךְ לָהּ? – תַּלְמוּד־לוֹמַר: "חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם"2978. אִי מַה חֵץ עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה אַף לָשׁוֹן עַד אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים אַמָּה? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ"2979 (ערכ' טו:).
פד "חִצֵי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים"2980 – מָה רָאָה לִמְשׁוֹל [לָשׁוֹן־הָרָע] לְחֵץ מִכָּל־כְּלֵי־זָיִן? אֶלָּא כָּל־כְּלֵי־זַיִן מַכִּים בִּמְקוֹמָם וְזֶה מַכֶּה מֵרָחוֹק, כָּךְ הוּא לְשׁוֹן־הָרָע, שֶׁהוּא נֶאֱמַר בְּרוֹמִי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא. וְלֹא כְּכָל־גֶּחָלִים אֶלָּא כְּגַחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁכָּל־הַגֶּחָלִים כָּבוּ מִבַּחוּץ2981 כָּבוּ מִבִּפְנִים, אֲבָל גַּחֲלֵי רְתָמִים אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּבוּ מִבַּחוּץ עֲדַיִן בּוֹעֲרוֹת מִבִּפְנִים; כָּךְ כָּל־מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל לְשׁוֹן־הָרָע, אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסוֹ וְהוּא מִתְפַּיֵּס עֲדַיִן הוּא בוֹעֵר מִבִּפְנִים (ב"ר צח; ירוש', פאה פ"א, ה"א).
פה אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שֶׁל לְשׁוֹן־הָרָע לָשׁוֹן שְׁלִישִׁי2982, שֶׁהוּא הוֹרֵג שְׁלשָׁה: הָאוֹמְרוֹ וְהַמְקַבְּלוֹ וּמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. מִנָּיִן? דּוֹאֵג שֶׁאֲמָרוֹ2983, וְשָׁאוּל שֶׁקִּבְּלוֹ, וְנֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (ערכ' טו:; ירוש' פאה פ"א, ה"א, דב"ר ה).
פו נִמְשָׁל הַלָּשׁוֹן לַחֵץ. וְלָמָּה? שֶׁאִם יִשְׁלוֹף הָאָדָם הַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ לַהֲרוֹג אֶת־חֲבֵרוֹ הוּא מִתְחַנֵּן לוֹ וּמְבַקֵּשׁ הֵימֶנּוּ רַחֲמִים, מִתְנַחֵם הַהוֹרֵג וּמַחֲזִיר הַחֶרֶב לְנַרְתֵּקָהּ2984, אֲבָל הַחֵץ כֵּוָן שֶׁיָּרָה אוֹתוֹ וְהָלַךְ, אֲפִלּוּ מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר (שו"ט קכ).
––––––––––
פז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה"2985? אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לַלָּשׁוֹן: כָּל־אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִים וְאַתָּה מוּטָל2986; כָּל־אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִקַּפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת, אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר – "מַה יִּתֵּן לְךָ2987 וּמַה־יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה"! (ערכ' טו:).
פח רַ' אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַ' יוֹסֵי בֶן זִמְרָא אָמַר: רְמַ"ח אֵבָרִים יֵשׁ בּוֹ בָאָדָם, מֵהֶם רְבוּצִים, מֵהֶם זְקוּפִים, וְלָשׁוֹן זֶה נָתוּן בֵּין שְׁנֵי לְחָיַיִם וְאַמַּת־הַמַּיִם2988 עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו וּמְכֻפָּל כַּמָּה כְפִילוֹת, בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה שְׂרֵפוֹת הוּא שׂוֹרֵף – אִלּוּ הָיָה זָקוּף וְעוֹמֵד, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (ויק"ר טז).
פט כַּמָּה קָשֶׁה לְשׁוֹן־הָרָע! מָשָׁל לִנְכֵה־רַגְלַיִם, שֶׁהָיָה מַרְעִישׁ אֶת־הַמְּדִינָה, אָמְרוּ: אִלּוּ הָיָה שָׁלֵם2989 עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה; כָּךְ הַלָּשׁוֹן מְחֻתָּךְ וּמֻנָּח בְּתוֹךְ הַפֶּה וְהוּא מַרְעִישׁ אֶת־הָעוֹלָם. לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְכֶלֶב שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת וְחָבוּשׁ וְנָתוּן לִפְנִים מִשְּׁלשָׁה בָתִּים וְהוּא מְנַבֵּחַ וְכָל־הָעָם מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ, אִלּוּ הָיָה בַחוּץ מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? כָּךְ לְשׁוֹן־הָרָע, נָתוּן לִפְנִים מִן הַפֶּה וְלִפְנִים מִן הַשְּׂפָתַיִם וּמַכֶּה שֶׁאֵין לוֹ סוֹף – אִלּוּ הָיָה בַחוּץ, עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מִכָּל־הַצָּרוֹת הַבָּאוֹת עֲלֵיכֶם, אֲנִי יָכוֹל לְהַצִּיל אֶתְכֶם; אֲבָל בִּלְשׁוֹן־הָרָע – הַטְמֵן עַצְמְךָ וְאֵין אַתָּה מַפְסִיד (ילק"ש תצא כג).
צ אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא־לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן"2990 – לֶעָתִיד־לָבוֹא מִתְקַבְּצוֹת כָּל־הַחַיּוֹת וּבָאוֹת אֵצֶל נָחָשׁ וְאוֹמְרוֹת לוֹ: אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל, זְאֵב טוֹרֵף וְאוֹכֵל, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֶשׁ־לָךְ? אוֹמֵר לָהֶם: וְכִי מַה יִּתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן2991? (ערכ' טו:).
צא אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בְּרַ' נַחֲמָן: אָמְרוּ לוֹ לַנָּחָשׁ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מָצוּי בֵּין הַגְּדֵרוֹת? אָמַר לָהֶם: אֲנִי פָרַצְתִּי2992 גְּדֵרוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה אַתָּה מְהַלֵּךְ וּלְשׁוֹנְךָ שׁוֹתֵת2993? אָמַר לָהֶם: הוּא גָרַם לִי2994. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה כָּל־הַחַיּוֹת נוֹשְׁכוֹת וְאֵינָן מְמִיתוֹת, וְאַתָּה נוֹשֵׁךְ וּמֵמִית, וּמַה הֲנָאָה יֶשׁ־לָךְ? אָמַר לָהֶם: "אִם־יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא־לָחַשׁ"2995 – אִלְמָלֵי לֹא נֶאֱמַר לִי מִן שָׁמַיִם נְשׁוֹךְ לֹא הָיִיתִי נוֹשֵׁךְ. – וּמִפְּנֵי מָה אַתָּה נוֹשֵׁךְ בְּאֵבָר אֶחָד וְאַרְסְךָ2996 מְהַלֵּךְ בְּכָל־הָאֵבָרִים? אָמַר לָהֶם: וְלִי אַתֶּם אוֹמְרִים? אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, שֶׁיּוֹשֵׁב בְּרוֹמִי וְהוֹרֵג בְּסוּרְיָא, בְּסוּרְיָא – וְהוֹרֵג בְּרוֹמִי (ירוש' פאה פ"א, ה"א; תנה"ק חקת; ויק"ר כו).
צב "מְגוּרֵי אֶל־חֶרֶב2997 הָיוּ אֶת־עַמִּי לָכֵן סְפֹק אֶל־יָרֵךְ"2998 – אָמַר ר' אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם (יומא ט:).
––––––––––
צג שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: "לֹא־תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ"2999 – זוֹ רְכִילַת לְשׁוֹן־הָרָע.
שָׁנָה רַ' נְחֶמְיָה: שֶׁלֹּא תְהֵא כְּרוֹכֵל הַזֶּה, מַטְעִין3000 דְּבָרָיו שֶׁל זֶה לָזֶה וּדְבָרָיו שֶׁל זֶה לָזֶה (ירוש' פאה פ"א, ה"א).
צד לְשׁוֹן־הָרָע כֵּיצַד? אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן שֶׁאָמַר: אֵשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי3001. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: מֶה עָשָׂה? גִּלּוּי־דָּבָר בִּלְבַד הוּא! אֶלָּא שֶׁמּוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן־הָרָע3002, שֶׁאוֹמֵר: הֵיכָן מְצוּיָה הָאֵשׁ? אֶלָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי, שֶׁיֶּשׁ־לוֹ בָשָׂר וְדָגִים3003! (ערכ' טו:).
צה שָׁאֲלוּ לִפְנֵי רַ' יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ לְשׁוֹן־הָרָע? – הָאוֹמְרוֹ וְהַיּוֹדְעוֹ3004.
חֲנוּת שֶׁל פִּשְׁתָּנִים3005 הָיָה לָהֶם צִמּוּת3006, וְהָיָה שָׁם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ בֶּן־חוֹבֵץ וְלֹא בָא. אָמְרוּ: מָה אָנוּ אוֹכְלִים הַיּוֹם? אָמַר אֶחָד: חֹבֶץ3007. אָמָרוּ: יָבוֹא בֶן־חוֹבֵץ. אָמַר רַ' יוֹחָנָן: זֶה אוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע בְּהֶצְנֵעַ3008.
בּוּלָאוֹת3009 שֶׁל צִפּוֹרִין הָיָה לָהֶם צִמּוּת, וְהָיָה שָׁם אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יוֹחָנָן וְלֹא בָא. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אֵין אָנוּ הוֹלְכִים לְבַקֵּר אֶת־רַ' יוֹחָנָן הַיּוֹם3010? אָמְרוּ: יָבוֹא יוֹחָנָן. אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: זֶה אוֹמֵר לְשׁוֹן־הָרָע בְּצֶדֶק3011 (ירוש' פאה פ"א, ה"א).
צו פַּעַם אַחַת בָּא [גֵּט] מְקֻשָּׁר3012 לִפְנֵי רַבִּי, וְאָמַר רַבִּי: אֵין זְמַן בָּזֶה3013. אָמַר לוֹ רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי לְרַבִּי: שֶׁמָּא בֵּין קְשָׁרָיו3014 מֻבְלָע? פְּתָחוֹ וְרָאָה. הֵצִיץ בּוֹ רַבִּי בְּזָעַף3015. אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי כְתַבְתִּיו – רַ' יְהוּדָה חַיָּטָא כְּתָבוֹ. אָמַר לוֹ [רַבִּי]: כַּלֵּךְ מִלְּשׁוֹן־הָרָע הַזֶּה3016!
שׁוּב הָיָה יוֹשֵׁב לְפָנָיו וּפוֹסֵק סֵדֶר3017 בְּסֵפֶר תְּהִלִּים. אָמַר רַבִּי: כַּמָּה מְיֻשָּׁר כְּתָב זֶה! אָמַר לוֹ: לֹא אֲנִי כְתַבְתִּיו – יְהוּדָה חַיָּטָא כְּתָבוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי: כַּלֵּךְ מִלְּשׁוֹן־הָרָע הַזֶּה!
– בִּשְׁלָמָא שָׁם יֵשׁ לְשׁוֹן־הָרָע, אֶלָּא כָאן מַה לְּשׁוֹן־הָרָע יֵשׁ בְּכָךְ?
– מִשּׁוּם דְּרַב דִּימִי, שֶׁשָּׁנָה רַב דִּימִי אָחִיו שֶׁל רַב סָפְרָא: לְעוֹלָם אַל יְסַפֵּר אָדָם בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁמִּתּוֹךְ טוֹבָתוֹ בָּא לִידֵי רָעָתוֹ (ב"ב קסד:).
צז "וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל־הָאָרֶץ… וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא… אֶפֶס כִּי־עַז הָעָם" וגו'3018 – כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל מְסַפְּרֵי לְשׁוֹן־הָרָע: פּוֹתְחִים בְּטוֹבָה וּמַשְׁלִימִים3019 בְּרָעָה (תנה"ק שלח).
צח אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: כָּל־לְשׁוֹן־הָרָע שֶׁאֵין בּוֹ דְּבַר אֱמֶת בִּתְחִלָּתוֹ אֵין מִתְקַיֵּם בְּסוֹפוֹ (סוטה לה.).
צט כַּד לָא תֵעוֹל מִלָּה כֹלָּא תֵּעוֹל פַּלְגָא (לְשׁוֹן־הָרָע, אִם אֵינָהּ נִכְנֶסֶת כֻּלָּהּ – נִכְנֶסֶת מֶחֱצָה) (ב"ר נו; ילק"ש וירא כב).
ק אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵין אָדָם נִצּוֹל מֵהֶן בְּכָל־יוֹם: הִרְהוּר עֲבֵרָה3020 וְעִיּוּן־תְּפִלָּה3021 וּלְשׁוֹן־הָרָע. "לְשׁוֹן־הָרָע" סָלְקָא דַּעְתָּךְ3022? – אֶלָּא אֲבַק לְשׁוֹן־הָרָע3023.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: רֹב בְּגָזֵל3024 וּמִעוּט בַּעֲרָיוֹת, וְהַכֹּל בִּלְשׁוֹן־הָרָע. "בִּלְשׁוֹן־הָרָע" סָלְקָא דַּעְתָּךְ? – אֶלָּא אֲבַק לְשׁוֹן־הָרָע (ב"ב קסד, קסה).
קא אָמַר רַבָּה: כָּל־דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְנֵי בְעָלָיו3025 אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לְשׁוֹן־הָרָע. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי כָּל־שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ חֻצְפָּה3026 וּלְשׁוֹן־הָרָע! אָמַר לוֹ: אֲנִי סוֹבֵר כַר' יוֹסֵי, שֶׁאָמַר רַ' יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא אָמַרְתִּי דָבָר וְחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרָי3027.
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: כָּל־דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בִּפְנֵי שְׁלשָׁה3028, אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לְשׁוֹן־הָרָע. מַה טָּעַם? חֲבֵרְךָ חָבֵר יֶשׁ־לוֹ3029 וַחֲבֵרוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ חָבֵר יֶשׁ־לוֹ (ערכ' טו, טז).
––––––––––
קב אָמַר רַ' מְנַסְיָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רַ' מְנַסְיָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַ' מְנַסְיָא רַבָּה: מִנַּיִן לְאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהוּא בְּ"בַל יֹאמַר"3030, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: "לֵךְ אֱמֹר"? תַּלְמוּד־לוֹמַר: "וַיְדְבֵּר יְיָ3031 אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"3032 (יומא ד:).
קג מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵצֵא3033 לֹא יֹאמַר: אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַי מְחַיְּבִים, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵרַי רַבּוּ עָלָי3034? – עַל זֶה נֶאֱמַר: "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹד"3035 (סנה' כט.).
קד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "מְקֹשֵׁשׁ" – זֶה צְלָפְחָד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּהְיוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בַּיּוֹם הַשַּׁבָּת… וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת"3036, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"3037 – מַה לְּהַלָּן צְלָפְחָד אַף כָּאן צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה בֶן בְּתֵרָה: עֲקִיבָא! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת־הַדִּין: אִם כִּדְבָרֶיךָ – הַתּוֹרָה כִסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ; וְאִם לָאו – אַתָּה מוֹצִיא לַעַז3038 עַל אוֹתוֹ צַדִּיק.
כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּחַר־אַף יְיָ בָּם וַיֵּלַךְ"3039 – מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע, דִּבְרֵי רַ' עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה בֶן בְּתֵרָה: עֲקִיבָא! בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן אֶת־הַדִּין: אִם כִּדְבָרֶיךָ – הַתּוֹרָה כִסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ; וְאִם לָאו – אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק (שבת צו, צז.).
קה מַעֲשֶׂה בְתַלְמִיד שֶׁיָּצָא עָלָיו קוֹל שֶׁגִּלָּה דָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ, אַחֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנִים, וְהוֹצִיאוֹ רַ' אַמִּי מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ, אָמַר: זֶה מְגַלֶּה־סוֹד הוּא (סנה' לא.).
קו עַמֵּי־הָאָרֶץ – אֵין מְגַלִּין לָהֶם סוֹד (פס' מט:).
––––––––––