📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2941–3000

2941

שם ל"ט, ט.

↩ חזרה לטקסט
2942

שמות ל"ב, לא.

↩ חזרה לטקסט
2943

תהלים י"ב, ד.

↩ חזרה לטקסט
2944

שהם נפרעים – שמענישים עליהם.

↩ חזרה לטקסט
2945

שם ע"ג, ט.

↩ חזרה לטקסט
2946

שמות כ"ב, ל.

↩ חזרה לטקסט
2947

לא תשיא – לא תוציא שם רע על חברך.

↩ חזרה לטקסט
2948

שם כ"ג, א.

↩ חזרה לטקסט
2949

על לשון הרע – של המרגלים.

↩ חזרה לטקסט
2950

במדבר י"ד, כב.

↩ חזרה לטקסט
2951

שם שם, לז.

↩ חזרה לטקסט
2952

שדברה לה"ר במשה – על שפרש מצפורה אשתו.

↩ חזרה לטקסט
2953

דברים כ"ד, ט.

↩ חזרה לטקסט
2954

להניתו של משה – שיחזיר את אשתו לביתו.

↩ חזרה לטקסט
2955

ולבנינו של עולם – שיעסוק בפריה־ורביה.

↩ חזרה לטקסט
2956

ויקרא י"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
2957

שמות ב', יד.

↩ חזרה לטקסט
2958

מהרהר – חושב.

↩ חזרה לטקסט
2959

אתה וציבא תחלקו את השדה – שקבל דוד לשון־הרע מציבא על מפיבושת.

↩ חזרה לטקסט
2960

שמואל ב', י"ט, ל.

↩ חזרה לטקסט
2961

ולא עבדו ישראל ע"ז – שעל־ידי שנחלקה המלכות העמיד ירבעם העגלים שלא יעלו ישראל לירושלים לממשלתו של רחבעם.

↩ חזרה לטקסט
2962

תהלים ק"מ, יב.

↩ חזרה לטקסט
2963

קונסים – גוזרים עליהם גזירות רעות.

↩ חזרה לטקסט
2964

מהם ובהם – מהם עצמם.

↩ חזרה לטקסט
2965

חומץ בן יין – כלו' איש פחות בנו של אדם גדול.

↩ חזרה לטקסט
2966

בעל הכרם – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2967

מר עוקבא – ריש־גלותא היה וקרוב למלכות.

↩ חזרה לטקסט
2968

העומדים עלי – לחרפני.

↩ חזרה לטקסט
2969

מהו – למסרם או לא.

↩ חזרה לטקסט
2970

שרטט – סרגל את הקלף, שאין כותבין דברי מקרא בלא שרטוט.

↩ חזרה לטקסט
2971

שם נ"ט, ב.

↩ חזרה לטקסט
2972

שרשע לנגדי – מכעיסני.

↩ חזרה לטקסט
2973

שם ל"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
2974

השכם והערב – דרש "דום" מלשון דמדומי חמה של שחרית וערבית.

↩ חזרה לטקסט
2975

ונתנוהו לגניבא – אחד מבעלי־ריבו של מר עוקבא.

↩ חזרה לטקסט
2976

בקולר – בשלשלת של ברזל שנותנים בה את הפושעים למלכות.

↩ חזרה לטקסט
2977

משלי י"ח, כא.

↩ חזרה לטקסט
2978

ירמיה ט', ז.

↩ חזרה לטקסט
2979

תהלים ע"ג, ט.

↩ חזרה לטקסט
2980

שם ק"כ, ד.

↩ חזרה לטקסט
2981

כבו מבחוץ וכו' – כשכבו מבחוץ ממילא כבו מבפנים.

↩ חזרה לטקסט
2982

לשון שלישי – כך היו קורין ללה"ר בלשון ארמית.

↩ חזרה לטקסט
2983

דואג שאמרו וכו' – וכלם נהרגו בשביל לה"ר.

↩ חזרה לטקסט
2984

לנרתיקה – לתערה.

↩ חזרה לטקסט
2985

תהלים ק"כ, ג.

↩ חזרה לטקסט
2986

מוטל – שכוב.

↩ חזרה לטקסט
2987

מה־יתן לך וגו' – עוד שמירה שלא תספר לה"ר.

↩ חזרה לטקסט
2988

ואמת־המים – מעין של רוק.

↩ חזרה לטקסט
2989

היה שלם – בכל אבריו.

↩ חזרה לטקסט
2990

קהלת י', יא.

↩ חזרה לטקסט
2991

וכי מה יתרון לבעל הלשון – שאף הוא אין לו הנאה ומלשין.

↩ חזרה לטקסט
2992

אני פרצתי וכו' – שהחטאתי את חוה.

↩ חזרה לטקסט
2993

שותת – כלו' נגרר לארץ.

↩ חזרה לטקסט
2994

הוא גרם לי – הלשון גרם לי ללחוך את העפר.

↩ חזרה לטקסט
2995

קהלת י', יא.

↩ חזרה לטקסט
2996

וארסך – רעל שלך.

↩ חזרה לטקסט
2997

מגורי אל חרב – דרש "מגורי" לשון אסיפה וכנוס, שנאספים בחבורה וחושבים רע זה על זה.

↩ חזרה לטקסט
2998

יחזקאל כ"א, יז.

↩ חזרה לטקסט
2999

ויקרא י"ט, טז.

↩ חזרה לטקסט
3000

מטעין – נושא ומוליך.

↩ חזרה לטקסט