הערות וביאורים · 2701–2760
2702מנולו – כלו' לא נוי הוא למת אלא בזיון.
2703לא אזכה – ואשב בין רשעים בגיהנום.
2704כלים האולירים – כלי צבעונים שעבדי המלך מתלבשים בהם.
2706שאיני בוש במעשי וכו' – כלו' בטוח אני במעשי הטובים שאזכה להקביל פני השכינה.
2710בכליבה – במטה קלועה של נצרים.
2711מניחין את המוגמר – בשמים מקוטרים על גחלים להעביר ריח רע.
2712לא היו פוחתין משבעה וכו' – בשובם מן הקבר
היו המלוים יושבים ועומדים שבע פעמים, והממונה אומר להם בכל פעם לאחר
שישבו מעט "עמדו וכו' ", והכל לשם כבוד המת ולהפיג צערם של
האבלים.
2713האבלים עומדים – בשורה, בשובם מן הקבר.
2714וכל העם עוברים – ואומרים לאבלים דברי תנחומים.
2715שתי משפחות – מיוחסות.
2716היו מוליכים – מאכלים לסעודת הבראה, שהיו נוהגין להאכיל את האבלים.
2717בקלתות – מיני כלים כעין סלים.
2718נצרים – קלועים מן ענפים.
2719קלופה – שניטלה קליפתה, מפוצלת.
2720היו משקין – יין, כמפורש בסמוך, על שם "ויין למרי נפש" (מש' ל"א, ו).
2721בזכוכית צבועה – שלא יראו את יינותיהם הגרועים.
2722תקנו בבית האבל – לאחר שחוזרים מן הקבר ובאים לנחמו.
2723לפתוח את בני מעיו – של האבל לעורר תיאבון לאכילה.
2724כנגד הזן – ברכת הזן שבברכת־המזון, ועל כל ברכה שותה האבל כוס ומוזגין לו אחר.
2725חזני העיר – משמשי הצבור, שהם גם מטפלים במתים.
2726פרנסי העיר – ראשי הצבור.
2727כנגד בית המקדש – שמתאבלים על חורבנו ומתפללים לנחמה בבנינו.
2728כנגד ר"ג – שהנהיג להוציא את המת בכלי פשתן, כמפורש למעלה.
2729לישנו – עשרה כוסות, כמו שהיה בראשונה.
2732הפטיר עליו – דרש עליו בסוף הסעודה.
2735אבל אין לו פה – שהוא יושב ודומם.
2736מגלגלת ומחזרת וכו' – שכל באי עולם סופם למיתה.
2737בבית גנזיו – באוצרותיו ליתן עליהן שכר.
2738לא יפחות – לא ימעיט לאשתו שמתה.
2739חלילין ומקוננת – לשם הספד ובכי.
2740במועד – כשמספידין את המת בחולו של מועד.
2741מענות – עונות דברי קינה כלן בבת־אחת.
2742מטפחות – סופקות כפים.
2743ענוי – לשון עניה והרמת קול.
2744נשי שכנציב – המקוננות מעיר שכנציב.
2747התעטפו והתכסו – בדשאים נאים לכבוד המת; וי"מ: התעטפו לסמן אבלות.
2748שאול אצטלית וכו' – הקבר הוא יהא מעתה כבגד
משי למי שכלו ימיו בדרך החיים (והכל דברי מליצה וקינה לכבוד המת
והאבלים).
2750מן הספדנים ומן העונים אחריהם – שמשקרים בשבח המת.
2751עשה לפני מטתך – כלו' עשה מעשים טובים שיהו ראוים להזכר בפי הספדנים שילכו לפני מטתך.
2753נשמטים… וקורים – יוצאים למקום אחר וקוראים את "שמע" שלא בפני המת.
2754והוא יושב ודומם – שהאבל פטור מקריאת־שמע.
2755לומר כך – "ולא נפרעת וכו' ", שמושך עליו את מדת־הדין.
2756בשעה שמתו וכו'– שלא יקבל תנחומים.
2757מתורגמנו – מתרגם ומפרש את דרשותיו לפני העם.
2760ומתים כשהם קטנים – ואף תינוק זה מת בעון הדור.