📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2461–2520

2461

ושכר יתומים – הנושאים ונותנים בממונם למחצית שכר.

↩ חזרה לטקסט
2462

ממדינת הים – משלח ספינותיו תמיד במקום סכנה.

↩ חזרה לטקסט
2463

ילכו אחרי מי שעזבם – אביהם המת; כלו' ימותו.

↩ חזרה לטקסט
2464

משביעכם – לומר אמת.

↩ חזרה לטקסט
2465

נדוניא – לצרכי נשואיה.

↩ חזרה לטקסט
2466

העבודה – לשון שבועה.

↩ חזרה לטקסט
2467

מגורה – אוצר של חטים.

↩ חזרה לטקסט
2468

בצנור הדלת – בחור של ציר הדלת.

↩ חזרה לטקסט
2469

אוהבך – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
2470

הקדש – לשמים.

↩ חזרה לטקסט
2471

שגרה ארנקי – שלחה כיס.

↩ חזרה לטקסט
2472

ירמיה ט"ו, ב.

↩ חזרה לטקסט
2473

כל המאוחר וכו' – ושבי שבא אחרון בפסוק קשה מכל הרעות המנויות בו.

↩ חזרה לטקסט
2474

בראשית ג', כא.

↩ חזרה לטקסט
2475

וילבישם… ויקבור – הלבשת ערומים וקבורת מתים גמ"ח הן והקב"ה בעצמו עסק בהן.

↩ חזרה לטקסט
2476

דברים ל"ד, ו.

↩ חזרה לטקסט
2477

הושע ו', ו.

↩ חזרה לטקסט
2478

בראשית כ"ד, יב.

↩ חזרה לטקסט
2479

כופר בעיקר – מכחש באלהים.

↩ חזרה לטקסט
2480

מגרה וכו' – הקב"ה משלח ומוציא נגעים בביתו ובעה"ב צריך לפנות את הבית כדין התורה (ויק' י"ד, לו).

↩ חזרה לטקסט
2481

זרעו לכם לצדקה וגו' – קרא הכתוב לצדקה זריעה ולחסד קצירה.

↩ חזרה לטקסט
2482

הושע י', יב.

↩ חזרה לטקסט
2483

ספק אינו אוכל – שמא לא תעלה התבואה.

↩ חזרה לטקסט
2484

ודאי אוכל – ובגמ"ח ודאי מקבל שכר.

↩ חזרה לטקסט
2485

לפי גמילות־חסדים שבה – לפי הטורח שיש לו בנתינת צדקה, כגון מוליכה לביתו וכיוצא בזה.

↩ חזרה לטקסט
2486

בין בגופו – שהוא טורח בשביל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
2487

תהלים ל"ג, ה.

↩ חזרה לטקסט
2488

כל הבא לקפוץ – ולעשות צדקה וחסד קופץ וממציאין לו אנשים מהוגנים לכך.

↩ חזרה לטקסט
2489

תלמוד לומר מה יקר וגו' – שאינה מצויה לכל, וצריך לתת לב לטרוח ולרדוף אחריה.

↩ חזרה לטקסט
2490

תהילים ל"ו, ח.

↩ חזרה לטקסט
2491

אפילו ירא שמים – אינו זוכה לכך.

↩ חזרה לטקסט
2492

תהילים ק"ג, יז.

↩ חזרה לטקסט
2493

שיר השירים ה', ב.

↩ חזרה לטקסט
2494

מונע חסד מתוך ביתו – שמבריח מביתו אנשים מבקשי חסד ממנו.

↩ חזרה לטקסט
2495

מרעהו חסד – מונע מרעהו חסד.

↩ חזרה לטקסט
2496

איוב ו', יד.

↩ חזרה לטקסט
2497

איוב ו', יד.

↩ חזרה לטקסט
2498

לאפות – שהשאיל לה בעל־הבית תנורו.

↩ חזרה לטקסט
2499

נעקר ולדה – שהיתה מעוברת ומחמת פחד נעקר הולד ממקומו במעיה.

↩ חזרה לטקסט
2500

נטולות וכו' – לקוחות, ואינו יכול להזיק.

↩ חזרה לטקסט
2501

שקילא טיבותך וכו' – מי שטורח בשביל חברו ועושה לו טובה לאחר זמן אומרים לו: טובתך כאלו נטולה ומושלכת על הקוצים, שאין בה ממש.

↩ חזרה לטקסט
2502

ומטיל בכיס – נותן לחברו ממון למשא־ומתן במחצית שכר.

↩ חזרה לטקסט
2503

ויקרא כ"ה, לה.

↩ חזרה לטקסט
2504

ויקרא כ"ה, לה.

↩ חזרה לטקסט
2505

ואמלך – אתיעץ.

↩ חזרה לטקסט
2506

ברכה פרוסה בבית – הברכה שורה ופרושה על הבית.

↩ חזרה לטקסט
2507

עונה – זמן.

↩ חזרה לטקסט
2508

ישעיה ל"ב, יז.

↩ חזרה לטקסט
2509

והנושא בת אחותו – געגועי אדם רבים על אחותו יותר מאשר על אחיו, ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו.

↩ חזרה לטקסט
2510

סלע – מטבע.

↩ חזרה לטקסט
2511

ישעיה נ"ח, ז, ט.

↩ חזרה לטקסט
2512

ישעיה נ"ח, ז, ט.

↩ חזרה לטקסט
2513

ומצירה – מצערתו.

↩ חזרה לטקסט
2514

ישגיח רבי וכו' – כלו' יכבדני לבוא אל ביתי לסעודה.

↩ חזרה לטקסט
2515

צפה – הביט.

↩ חזרה לטקסט
2516

הכירה – כירים.

↩ חזרה לטקסט
2517

פרפראות – מיני לפת.

↩ חזרה לטקסט
2518

פרגיות – אפרוחים רכים.

↩ חזרה לטקסט
2519

הציץ ר' יוסי – בעד החלון.

↩ חזרה לטקסט
2520

צערי חוץ לגופי – מכות בעלה בחזירתם על הפתחים.

↩ חזרה לטקסט