📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 2041–2100

2041

בדרך טובים – לפנים משורת הדין.

↩ חזרה לטקסט
2042

משלי ב', כ.

↩ חזרה לטקסט
2043

משלי ב', כ.

↩ חזרה לטקסט
2044

ויקרא כ"ה, מב.

↩ חזרה לטקסט
2045

שטרי עליהם ראשון – ואינם רשאים להמכר לאחרים.

↩ חזרה לטקסט
2046

ויקרא כ"ה, מב.

↩ חזרה לטקסט
2047

ויקרא כ"ה, מב.

↩ חזרה לטקסט
2048

שמות כ"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
2049

כמין חומר – צרור מרגליות ובשמים תלוי בצואר לתכשיט; כלו' דורש נאה.

↩ חזרה לטקסט
2050

ויקרא כ"ה, נה.

↩ חזרה לטקסט
2051

שמות כ"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
2052

ויקרא כ"ה, נה.

↩ חזרה לטקסט
2053

משום "וירא… ויגד" – חם בן נח שנתקלל להיות עבד חטא בעיניו ובשניו, שהראיה בעינים והדבור נחתך ע"י השנים, וכיון שלקה העבד באחד מן האברים שחטא בהם הוא נפטר מקללתו ויוצא לחירות.

↩ חזרה לטקסט
2054

בראשית ט', כב.

↩ חזרה לטקסט
2055

ויקרא כ"ה, לט.

↩ חזרה לטקסט
2056

שתנהוג בו באחוה – תתנהג עמו כאח.

↩ חזרה לטקסט
2057

ויקרא כ"ה, לט.

↩ חזרה לטקסט
2058

עבודת עבד – עבודה של גנאי.

↩ חזרה לטקסט
2059

ויקרא כ"ה, לט.

↩ חזרה לטקסט
2060

שם שם, מג.

↩ חזרה לטקסט
2061

ואין אתה צריך – שעבודה שלא לצורך מפרכת את הגוף.

↩ חזרה לטקסט
2062

הצנן וכו' – לקרר כוס מים.

↩ חזרה לטקסט
2063

ויקרא כ"ה, מג.

↩ חזרה לטקסט
2064

דברים ט"ו, טז.

↩ חזרה לטקסט
2065

פת קיבר – פת גרועה של קמח גס.

↩ חזרה לטקסט
2066

מוכין – מצעות רכים.

↩ חזרה לטקסט
2067

ויקרא כ"ה, מ.

↩ חזרה לטקסט
2068

שלא ימסור אומנותו לאחר – שלא ימסור האדון אומנותו לעבד לעשותה בשביל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
2069

בלן – משמש במרחץ.

↩ חזרה לטקסט
2070

ספר – גוזז ומגלח שערות.

↩ חזרה לטקסט
2071

נחתום – אופה.

↩ חזרה לטקסט
2072

לא יעשה – העבד בשביל אחרים.

↩ חזרה לטקסט
2073

לפנים מכאן – קודם לכן, עד שבא לרשות אדוניו.

↩ חזרה לטקסט
2074

מספר לו – לאדון עצמו, אפילו אם לא היתה זו אומנותו קודם לכן.

↩ חזרה לטקסט
2075

ויצא מעמך – כשהוא יוצא יהא יוצא מעמך, שיהא עמך תמיד במקום אחד.

↩ חזרה לטקסט
2076

ויקרא כ"ה, מא.

↩ חזרה לטקסט
2077

והכחישה לפניה – ר' יוסי הכחיש את אשתו לפני השפחה.

↩ חזרה לטקסט
2078

איוב ל"א, יג.

↩ חזרה לטקסט
2079

שחציו עבד וכו' – כגון שהיה עבד של שנים ורבו אחד שחררו.

↩ חזרה לטקסט
2080

תקנתם את רבו – שאינו מפסיד כלום.

↩ חזרה לטקסט
2081

שכבר חציו בן־חורין – ואסור בשפחה.

↩ חזרה לטקסט
2082

יבטל – מאשה.

↩ חזרה לטקסט
2083

ישעיה מ"ה, יח.

↩ חזרה לטקסט
2084

וכותב שטר וכו' – שיפרע העבד בעד החצי שיש לרבו בו.

↩ חזרה לטקסט
2085

שסמא וכו' – שחת את עינו ועורה.

↩ חזרה לטקסט
2086

והיה שמח – על שיצא לחירות כדין עבד שרבו שחת את עינו.

↩ חזרה לטקסט
2087

לא נפנה – לא מצא לו פנאי.

↩ חזרה לטקסט
2088

קהלת ה', יא.

↩ חזרה לטקסט
2089

שהיה יוצא ונכנס וכו' – כלו' שהיה מצוי תמיד באכסניות.

↩ חזרה לטקסט
2090

עונתו – זמנו.

↩ חזרה לטקסט
2091

לבלר – סופר.

↩ חזרה לטקסט
2092

דיתיקי – שטר צואה.

↩ חזרה לטקסט
2093

וכרכה והביאה – את הדיתיקי.

↩ חזרה לטקסט
2094

לקחני – קנני.

↩ חזרה לטקסט
2095

ויהיו עניים בני ביתך – כלו' רוצה אני במשמש מעניי ישראל.

↩ חזרה לטקסט
2096

והלבין – הסיר את הצבע והלבינו שערותיו.

↩ חזרה לטקסט
2097

שזקן אני מאביך – ואינו מן המדה שתנהג בי עבדות.

↩ חזרה לטקסט
2098

ויבא אחר תחתיו – במשלי כתוב רשע, ואמר אחר, כדי שלא לכנות עצמו רשע.

↩ חזרה לטקסט
2099

צדיק מצרה נחלץ וגו' – כלו' רבא ניצל מעבד רמאי והוא בא תחתיו.

↩ חזרה לטקסט
2100

משלי י"א, ח.

↩ חזרה לטקסט