הערות וביאורים · 1561–1620
1565מסוף דברך – כבד את אביך וגו'. שראש דברך – אנכי ה' אלהיך
1568שהעדיפו – החשיבו יותר.
1571הוא הוא – אותו הדבר, ומה בין לשון ראשון ללשון אחרון?
1573בששים רבוא שכר – היה משתכר בה ששים רבוא דינרי זהב.
1574תחת מראשותיו של אביו – והוא ישן.
1575שאינו מצוה ועושה כך – שלם לו הקב"ה שכרו.
1576וראש פרטבולי –ראש לשרים וחשובים.
1578מסטרתו – מכה אותו. בקרדיקין – במנעל.
1580היה לבוש – דמא בן נתינה.
1581סיריקון של זהב – משי מרוקם בחוטי זהב.
1582כדי שיטול – האב. ארנקי – כיס.
1585פרסותיה – פסות (כפות) רגליה.
1586אלף אלפים – פי אלף אלפים.
1588ונתכרכמו – הצהיבו מבושה.
1589כשעברתו – כשהיתה מעוברת בו.
1591נסמכים – שאפשר לסמוך עליהם.
1592הן הן – כלו' הולך אני.
1593נתגרשה – שאינה חייבת בכבודו.
1594שבן אלמנה אתה – ואינך שואל הלכה למעשה.
1595וקעקע להם וגו' – קרקר להם כמו שקוראים לתרנגולים; והשיבו כך דרך שחוק.
1598לא יהיה בך אביון – הזהר שלא תהא אתה אביון.
1599כל המקים בעצמו וכו' – כלו' אעפ"י שלא הטיל
עליו הכתוב יש לאדם לעשות לפנים משורת הדין, וזה שמדקדק ואומר שלי
קודם, סופו שיצטרך לבריות.
1600פטומות – עופות פטומים; ובקיד' הגיר': "פסיוני".
1603אמר לו אביו הטמא – בבית הקברות, והוא כהן.
1604אל תחזר – אבדה לבעליה.
1606ומצוה לעשות – יש לו לעשות מצוה באותה שעה.
1607הנשמע בדבר אביו למקום – מי שמכיר באנשי המקום שיהיו דבריו נשמעים להם בשביל דברי אביו וכבודו.
1611תפארת לעושיה – שנוח לו להולך בדרך זו.
1613נוחה בשלו – במעשי עצמו.
1617המחוור שבכולם – הפסוק הברור והמפורש.
1618מן הכעור – ממעשים מכוערים.
1619ומן הדומה וכו' – אפילו ממה שנראה לעיני אחרים כמכוער, שלא תפיל עליך חשד.
1620קורא בין השונים – קורא במקרא בין הלומדים משנה.