📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1561–1620

1561

שמות כ', ב

↩ חזרה לטקסט
1562

שם שם, ג

↩ חזרה לטקסט
1563

שם שם יב

↩ חזרה לטקסט
1564

תהלים קי"ט, קס

↩ חזרה לטקסט
1565

מסוף דברך – כבד את אביך וגו'. שראש דברך – אנכי ה' אלהיך

↩ חזרה לטקסט
1566

שם שם יב

↩ חזרה לטקסט
1567

שמות כ', יג

↩ חזרה לטקסט
1568

שהעדיפו – החשיבו יותר.

↩ חזרה לטקסט
1569

משלי ג', ט

↩ חזרה לטקסט
1570

שם שם יב

↩ חזרה לטקסט
1571

הוא הוא – אותו הדבר, ומה בין לשון ראשון ללשון אחרון?

↩ חזרה לטקסט
1572

פרקמטיא – סחורה.

↩ חזרה לטקסט
1573

בששים רבוא שכר – היה משתכר בה ששים רבוא דינרי זהב.

↩ חזרה לטקסט
1574

תחת מראשותיו של אביו – והוא ישן.

↩ חזרה לטקסט
1575

שאינו מצוה ועושה כך – שלם לו הקב"ה שכרו.

↩ חזרה לטקסט
1576

וראש פרטבולי –ראש לשרים וחשובים.

↩ חזרה לטקסט
1577

יראה – אלהות.

↩ חזרה לטקסט
1578

מסטרתו – מכה אותו. בקרדיקין – במנעל.

↩ חזרה לטקסט
1579

בולי – שרי המועצה.

↩ חזרה לטקסט
1580

היה לבוש – דמא בן נתינה.

↩ חזרה לטקסט
1581

סיריקון של זהב – משי מרוקם בחוטי זהב.

↩ חזרה לטקסט
1582

כדי שיטול – האב. ארנקי – כיס.

↩ חזרה לטקסט
1583

בפניו – בפני הבן.

↩ חזרה לטקסט
1584

קורדקיוס – מנעל.

↩ חזרה לטקסט
1585

פרסותיה – פסות (כפות) רגליה.

↩ חזרה לטקסט
1586

אלף אלפים – פי אלף אלפים.

↩ חזרה לטקסט
1587

וקבלה – התאוננה.

↩ חזרה לטקסט
1588

ונתכרכמו – הצהיבו מבושה.

↩ חזרה לטקסט
1589

כשעברתו – כשהיתה מעוברת בו.

↩ חזרה לטקסט
1590

גחן – כפף.

↩ חזרה לטקסט
1591

נסמכים – שאפשר לסמוך עליהם.

↩ חזרה לטקסט
1592

הן הן – כלו' הולך אני.

↩ חזרה לטקסט
1593

נתגרשה – שאינה חייבת בכבודו.

↩ חזרה לטקסט
1594

שבן אלמנה אתה – ואינך שואל הלכה למעשה.

↩ חזרה לטקסט
1595

וקעקע להם וגו' – קרקר להם כמו שקוראים לתרנגולים; והשיבו כך דרך שחוק.

↩ חזרה לטקסט
1596

אבדתו קודמת – להשבה.

↩ חזרה לטקסט
1597

דברים ט"ו, ד

↩ חזרה לטקסט
1598

לא יהיה בך אביון – הזהר שלא תהא אתה אביון.

↩ חזרה לטקסט
1599

כל המקים בעצמו וכו' – כלו' אעפ"י שלא הטיל עליו הכתוב יש לאדם לעשות לפנים משורת הדין, וזה שמדקדק ואומר שלי קודם, סופו שיצטרך לבריות.

↩ חזרה לטקסט
1600

פטומות – עופות פטומים; ובקיד' הגיר': "פסיוני".

↩ חזרה לטקסט
1601

משלי ל', יז

↩ חזרה לטקסט
1602

ויקרא י"ט, ג

↩ חזרה לטקסט
1603

אמר לו אביו הטמא – בבית הקברות, והוא כהן.

↩ חזרה לטקסט
1604

אל תחזר – אבדה לבעליה.

↩ חזרה לטקסט
1605

ויקרא י"ט, ג

↩ חזרה לטקסט
1606

ומצוה לעשות – יש לו לעשות מצוה באותה שעה.

↩ חזרה לטקסט
1607

הנשמע בדבר אביו למקום – מי שמכיר באנשי המקום שיהיו דבריו נשמעים להם בשביל דברי אביו וכבודו.

↩ חזרה לטקסט
1608

שמועה – הלכה.

↩ חזרה לטקסט
1609

אבא מרי – אדוני אבא.

↩ חזרה לטקסט
1610

שיבור – שיבחר.

↩ חזרה לטקסט
1611

תפארת לעושיה – שנוח לו להולך בדרך זו.

↩ חזרה לטקסט
1612

המקום – הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1613

נוחה בשלו – במעשי עצמו.

↩ חזרה לטקסט
1614

במדבר ל"ב, כב.

↩ חזרה לטקסט
1615

יהושע כ"ב, כב.

↩ חזרה לטקסט
1616

משלי ג', ד.

↩ חזרה לטקסט
1617

המחוור שבכולם – הפסוק הברור והמפורש.

↩ חזרה לטקסט
1618

מן הכעור – ממעשים מכוערים.

↩ חזרה לטקסט
1619

ומן הדומה וכו' – אפילו ממה שנראה לעיני אחרים כמכוער, שלא תפיל עליך חשד.

↩ חזרה לטקסט
1620

קורא בין השונים – קורא במקרא בין הלומדים משנה.

↩ חזרה לטקסט