הערות וביאורים · 1441–1500
1441שלא היתה לו בת – אלא בנים זכרים, וזוהי ברכה.
1442בגרה – גדלה והגיעה לפרקה.
1443סימן יפה לבנים – שהבת מטפלת באחיה הקטנים.
1445התחיל הקב"ה לברכך – שהבת סימן רבייה.
1447לא יהא לך מחזור לכאן – שלא תחזרי מבית בעלך לבית אביך.
1448רביה באה לעולם – שהבת עומדת לוולדות.
1450מרגיע – מתנענע ומרקד.
1454האוכלת בשר וכו' – בשעת העבור.
1455עיננים – בעלי עינים גדולות.
1459כוסבר – גד (קוריאנדער).
1462שבור מלכא – שמו של מלך פרס.
1463אכלה בה אמה – כשהיתה מעוברת בה.
1465התינוק מכירה – ואינו רוצה לינוק מאחרת.
1467מפני הסכנה – שמא ימות התינוק מרעב ומגעגועים.
1468באה לפני שמואל – שלא רצתה להניק בנה והביאוה לבי"ד.
1469לך בדקה – אם התינוק מכיר בה.
1470כבשה את עיניה –הורידה את עיניה מהתינוק.
1472באושא התקינו – באספת חכמים בעיר אושא עשו תקנה.
1473כשהיו באים לפני וכו' – כשהובאו לדין אבות שנמנעים מלפרנס את בניהם.
1474התנין – שהוא אכזרי על בניו.
1475כפו לו מדוכה – הפכו לו מכתשת על פיה ויעמוד עליה ויכריז ברבים על עצמו שהוא אכזרי מן העורב.
1480צריך עשיה – כלו' צריך תקון.
1483משש עשרה וכו' – זהו זמן נערות.
1488חיב בלולב – לחנכו במצוות.
1491מזמנין עליו – בברכת המזון.
1492אביי ורבא – כשהיו תינוקות.
1494בוצין בוצין וכו' – קשוא וקשוא ניכר מה טיבו כשעדיין גדל בקנהו; כלו' במעלליו יתנכר נער.
1495המכניס את בנו – ללמוד תורה.
1496רץ אחריו ואינו מגיעו – כלו' התינוק נחלש ואביו משתדל להבריאו ואינו עולה בידו.
1497רצים אחריו – להיות יודעי תורה כמותו.
1500לא טעם בשר – מנהגם היה לטעום חתיכת בשר בבוקר.