ד. בָּנִים וְגִדּוּל בָּנִים
קצה שָׁנוּ: כָּל־מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן כְּאִלּוּ הוּא מֵת, כְּאִלּוּ הוּא הָרוּס. כְּאִלּוּ מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי"1413; כְּאִלּוּ הָרוּס, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה"1414 – וְאֵין בּוֹנִין אֶלָּא אֶת־הֶהָרוּס (ב"ר מה).
קצו "וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ… וַיֹּאמֶר… כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה"1415 – "מֵת אַתָּה" בָּעוֹלָם־הַזֶּה, "וְלֹא תִחְיֶה" לָעוֹלָם־הַבָּא. אָמַר לוֹ [חִזְקִיָּהוּ]: כָּל־כָּךְ לָמָּה? אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָסַקְתָּ בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה. אָמַר לוֹ: מִשּׁוּם שֶׁנִּרְאָה לִי בְּרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי בָּנִים שֶׁאֵינָם מְהֻגָּנִים.1416 אָמַר לוֹ: מַה־לְּךָ וּלְכִבְשׁוֹנוֹ1417 שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מַה שֶּׁנִּצְטַוֵּיתָ צָרִיךְ הָיִיתָ לַעֲשׂוֹת, וֵאלֹהִים הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה (בר' י.).
קצז לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לְפִרְיָה־וְרִבְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא־תֹהוּ בְרָאָהּ, לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ1418 (עד' א).
קצח שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־אָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: " שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"1419, וְכָתוּב אַחֲרָיו: "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ"1420. רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּאִלּוּ מְמַעֵט הַדְּמוּת1421, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם" (בראשית ט', ו), וְכָתוּב אַחֲרָיו:"וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ". בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט הַדְּמוּת. אָמַר לוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר לְבֶן עַזַּאי: נָאִים דְּבָרִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים מִפִּי עוֹשֵׂיהֶם. יֵשׁ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם, נָאֶה מְקַיֵּם וְאֵין נָאֶה דוֹרֵשׁ, וְאַתָּה נָאֶה דוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּם1422. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: וּמָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁנַּפְשִׁי חָשְׁקָה בַתּוֹרָה1423? אֶפְשָׁר לָעוֹלָם שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל־יְדֵי אֲחֵרִים! (יבמ' סג:; תוספ' שם).
קצט שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְיָ רִבֲבוֹת אַלְפֵי1424 יִשְׂרָאֵל"1425 – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה1426 עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת חָסֵר אֶחָד, וְזֶה לֹא עָסַק בְּפִרְיָה־וְרִבְיָה – לֹא נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל? (יבמ' סג, סד).
ר "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ"1427 – בִּזְמַן שֶׁזַּרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ שְׁכִינָה שׁוֹרָה; אֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ – עַל מִי שׁוֹרָה? עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים!? (שם סד.).
רא "אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים"1428 – כָּל־שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן (ב"ב קטז.).
רב אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: כָּל־מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיָרְשׁוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַעֲבַרְתֶּם1429 אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ"1430 (ב"ב קטז.).
רג "סוֹמֵךְ יְיָ לְכָל־הַנֹּפְלִים"1431 – אֵלּוּ הָעֲקָרוֹת שֶׁהֵן נוֹפְלוֹת בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶן, "וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים"1432 – כֵּוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹקְדָן בְּבָנִים הֵן נִזְקָפוֹת. תֵּדַע לָךְ שֶׁכֵּן, לֵאָה שְׂנוּאַת הַבַּיִת הָיְתָה, וְכֵוָן שְׁפְּקָדָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִזְקָפָה (ב"ר עא).
רד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – יוֹצִיא1433 וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, שֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח שָׂרַי… אֶת הָגָר… מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעָן וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם"1434(יבמ' סד.).
רה שָׁנִינוּ, רַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: נָשָׂא אָדָם אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ; הָיוּ לוֹ בָנִים בְּיַלְדוּתוֹ יִהְיוּ לוֹ בָנִים בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ"וגו'1435 (שם סב:).
רו רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא הָלַךְ לְבֵית־הָאֵבֶל1436, אֶלָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ"1437 – וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים.
דָּרַשׁ רַ' פִינְחָס בֶּן חַמָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי־שָׁכַב דָּוִד עִם־אֲבֹתָיו וְכִי־מֵת יוֹאָב שַׂר־הַצָּבָא"1438 – מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה? דָּוִד שֶׁהִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן נֶאֶמְרָה בוֹ מִיתָה1439 (ב"ב קטז.).
רז "וַיָי בֵּרַךְ אֶת־אַבְרָהָם בַּכֹּל"1440 – מַה בַּכֹּל? רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ בַת.1441 רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁהָיְתָה לוֹ בַת. (שם טז:).
רח כָּתוּב [בְּסֵפֶר בֶּן־סִירָא]: בַּת לְאָבִיהָ מַטְמֹנֶת־שָׁוְא, מִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלָּיְלָה: בְּקַטְנוּתָהּ שֶׁמָּא תִתְפַּתֶּה, בְּנַעֲרוּתָהּ שֶׁמָּא תִזְנֶה, בָּגְרָה1442 שֶׁמָּא לֹא תִנָּשֵׂא, נִשֵּׂאת שֶׁמָּא לֹא יִהְיוּ לָהּ בָּנִים, הִזְקִינָה שֶׁמָּא תַעֲשֶׂה כְשָׁפִים (סנה' קב:).
רט אָמַר רַב חִסְדָּא: בַּת תְּחִלָּה סִמָּן יָפֶה לְבָנִים1443 (ב"ב קמא.).
רי רַ' שִׁמְעוֹן [בְּרַבִּי]1444 יָלְדָה אִשְׁתּוֹ נְקֵבָה. רָאָהוּ רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ: הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבָרְכֶךָ1445. אָמַר לוֹ: מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: הֲרֵי נֶאֱמַר: "וַיְהִי כִּי־הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב… וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם"1446. עָלָה אֵצֶל אָבִיו, אָמַר לוֹ: שִׂמַּחֲךָ הַבָּבְלִי? אָמַר לוֹ: כֵּן וָכֵן אָמַר לִי. אָמַר לוֹ: אַף־עַל־פִּי־כֵן צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ – צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ; צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעוֹרִים – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִשֶּׁהָאָדָם מַשִּׂיא אֶת־בִּתּוֹ וּמוֹצִיא יְצִיאוֹתָיו הוּא אוֹמֵר לָהּ: לֹא יְהֵא לָךְ מַחֲזוֹר לְכָאן1447 (ב"ר כו).
ריא רַ' שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי נוֹלְדָה לוֹ בַּת. חָלְשָׁה דַעְתּוֹ. אָמַר לוֹ אָבִיו: רְבִיָּה בָּאָה לָעוֹלָם.1448 אָמַר לוֹ בַּר־קַפָּרָא: תַּנְחוּמִין שֶׁל הֶבֶל נִחַמְךָ אָבִיךָ, שֶׁשָּׁנִינוּ: אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אֶלָּא אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵבוֹת (ב"ב טז:).
ריב שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיֵּצֵא לוֹ: עֵשֶׂב בַּקָּמָה וְחֹמֶץ בְּיֵינוֹ וּנְקֵבָה בְּבָנָיו – וּשְׁלָשְׁתָּם לְצֹרֶךְ הָעוֹלָם נִבְרָאוּ (תנח' חיי שרה).
ריג מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָשָׂה דִיַּתֵּקֵי1449, וְאָמַר: לֹא יְהֵא בְנִי יוֹרֵשׁ מְאוּמָה מִשֶּׁלִּי עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה שׁוֹטֶה. הָלַךְ רַ' יוֹסֵי בַר יְהוּדָה וְרַבִּי לִשְׁאוֹל לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, וְהֵצִיצוּ מִבַּחוּץ וְרָאוּ אוֹתוֹ מַרְגִּיעַ1450 עַל יָדָיו וְעַל רַגְלָיו וּגְמִי1451 נָתוּן לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר בְּנוֹ. וְכֵוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הִטְמִינוּ עַצְמָם. [אַחַר כָּךְ] נִכְנְסוּ אֶצְלוֹ וְשָׁאֲלוּ [עַל] אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה. הִתְחִיל מְשַׂחֵק וְאָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁשְּׁאַלְתֶּם עַכְשָׁו הִגִּיעָנִי1452. מִכָּאן: כֵּוָן שֶׁאָדָם רוֹאֶה בָנִים כְּאִלּוּ הוּא מִשְׁתַּטֶּה (שו"ט צב; ילק"ש תהל' צב).
––––––––
ריד "אֶל־הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ"1453 – "עִצְבוֹנֵךְ" זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, "וְהֵרֹנֵךְ" זֶה צַעַר הָעִבּוּר (עיר' ק:).
רטו הָאוֹכֶלֶת בָּשָׂר1454 וְשׁוֹתָה יַיִן הֹוִים לָהּ בָּנִים בְּרִיאִים. הָאוֹכֶלֶת בֵּיצִים הֹוִים לָהּ בָּנִים עֵינָנִים1455. הָאוֹכֶלֶת דָּגִים הֹוִים לָהּ בָּנִים חִנָּנִים1456. הָאוֹכֶלֶת כַּרְפַּס1457 הֹוִים לָהּ בָּנִים זִיוְתָנִים1458. הָאוֹכֶלֶת כֻּסְבָּר1459 הֹוִים לָהּ בָּנִים בַּשְׂרָנִים1460. הָאוֹכֶלֶת אֶתְרוֹג הֹוִים לָהּ בָּנִים רֵיחָנִים1461.
בִּתּוֹ שֶׁל שָׁבוֹר־מַלְכָּא1462 אָכְלָה בָהּ אִמָּהּ1463 אֶתְרוֹג. הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לִפְנֵי אָבִיהָ בְּרֹאשׁ הַבְּשָׂמִים (כת' ס, סא).
רטז הָאִשָּׁה מֵינִיקָה אֶת־בְּנָהּ.
נָדְרָה שֶׁלֹּא לְהָנִיק אֶת־בְּנָהּ – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שׁוֹמֶטֶת דַּד מִפִּיו; בֵּית־הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוֹפָהּ1464 וּמֵינִיקָתוֹ. נִתְגָּרְשָׁה אֵינוֹ כוֹפָהּ. וְאִם הָיָה [הַתִּינוֹק] מַכִּירָהּ1465 – נוֹתֵן לָהּ1466 שְׂכָרָהּ וְכוֹפָהּ וּמֵינִיקָתוֹ, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה.1467
אִשָּׁה [גְּרוּשָׁה] אַחַת בָּאָה לִפְנֵי שְׁמוּאֵל1468. אָמַר לוֹ לְרַב דִּימִי בַר יוֹסֵף: לֵךְ בָּדְקָהּ1469. הָלַךְ וְהוֹשִׁיבָהּ בְּשׁוּרָה שֶׁל נָשִׁים וְנָטַל אֶת־בְּנָהּ וְחָזַר עִמּוֹ עֲלֵיהֶן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּפָנֶיהָ, כָּבְשָׁה אֶת־עֵינֶיהָ1470. אָמַר לָהּ: זִקְפִי אֶת־עֵינַיִךְ וְעִמְדִי שְׂאִי אֶת בְּנֵךְ (שם נט, ס).
ריז הַמְגַדֵּל נִקְרָא אָב וְלֹא הַמּוֹלִיד (שמ"ר מו).
ריח "אַשְׁרֵי… עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל־עֵת"1471 – וְכִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּכָל־עֵת? דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּיַבְנֶה (וְיֵשׁ אוֹמְרִים: רַ' אֲלִיעֶזֶר): זֶה הַזָּן בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים; רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר: זֶה הַמְגַדֵּל יָתוֹם וִיתוֹמָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַשִּׂיאָם (כת' ג.).
ריט אָמְרוּ מִשּׁוּם רַ' יוֹסֵי בַר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ1472, שֶׁיְהֵא אָדָם זָן אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בְּנוֹתָיו כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים.
כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב יְהוּדָה1473 אָמַר לָהֶם: הַתַּנִּין1474 הוֹלִיד וְעַל בְּנֵי הָעִיר הֵטִיל.
כְּשֶׁהָיוּ בָאִים לִפְנֵי רַב חִסְדָּא אָמַר לָהֶם: כְּפוּ לוֹ מְדוֹכָה1475 בְּרַבִּים וְיַעֲמֹד וְיֹאמַר: הָעוֹרֵב מְבַקֵּשׁ בָּנִים וְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ בָּנִים.
כְּשֶׁהָיָה בָא לִפְנֵי רָבָא אָמַר לוֹ: נוֹחַ לְךָ שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בָנֶיךָ מִן הַצְּדָקָה? (שם מט).
רכ אָמַר רַב יוֹסֵי בַר חוֹנִי: בַּכֹּל אָדָם מִתְקַנֵּא, חוּץ מִבְּנוֹ וְתַלְמִידוֹ (סנה' קה:).
רכא כְּלוּם יֶשׁ־אָב שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת־בְּנוֹ? (שם).
רכב בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים (יבמ' סב:).
רכג אָמַר רַ' יְהוּדָה בַר אֶלְעַאי: בְּנוֹת בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים וּבְנֵי בָנוֹת אֵינָם כְּבָנִים (ב"ר צד).
רכד "אִם־תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי"1476 – עַד כָּאן רַחֲמֵי אָב עַל הַבֵּן (ב"ר נד).
––––––––
רכה הַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "וְיָדַעְתָּ כִּי־שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ"1477 (יבמ' סב:).
רכו "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ"1478 – רַ' אֱלִיעֶזֶר וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ; רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם חָנַכְתָּ בִנְךָ עַד שֶׁהוּא נַעַר בְּדִבְרֵי תוֹרָה הוּא מִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְהוֹלֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה"1479; וְרַ' יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּפָרָה זוֹ, כְּשֶׁאֵינָה לְמוּדָה לַחֲרוֹשׁ קָשֶׁה עָלֶיהָ בַּסּוֹף, וּכִזְמוֹרָה זוֹ שֶׁל גֶּפֶן, שֶׁאִם אֵין אַתָּה כוֹפְפָהּ כְּשֶׁהִיא לֶחָה, כְּשֶׁתִּתְקַשֶּׁה אֵין אַתָּה יָכוֹל לָהּ (מד' מש' כב).
רכז רֹב מַעֲשֵׂיהֶם [שֶׁל קְטַנִּים] מְקֻלְקָלִים (חול' פו.).
רכח כָּל־מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צָרִיךְ עֲשִׂיָּה… אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן (ב"ר יא)1480.
רכט "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים"1481 – רַ' לֵוִי אָמָר: מָשָׁל לַהֲדַס וְעִצְבּוֹנִית1482 שֶׁהָיוּ גְדֵלִים זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, וְכֵוָן שֶׁהִגְדִּילוּ וְהִפְרִיחוּ זֶה נוֹתֵן רֵיחוֹ וְזֶה חוֹחוֹ; כָּךְ כָּל־שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁנֵיהֶם הוֹלְכִים לְבֵית־הַסֵּפֶר וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים מִבֵּית־הַסֵּפֶר, לְאַחַר שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה זֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת וְזֶה הוֹלֵךְ לְבָתֵּי עֲבוֹדָה־זָרָה.
אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: צָרִיךְ לְהִטַּפֵּל בִּבְנוֹ עַד שְׁלשׁ־עֶשְׂרֵה. מִכָּאן וְאֵילַךְ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: בָּרוּךְ שֶׁפְּטָרַנִי מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה (כ"ר סג.).
רל "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ" – רַ' יְהוּדָה וְרַ' נְחֶמְיָה; אֶחָד אָמַר: מִשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה1483 וְעַד עֶשְׂרִים וּשְׁתָּיִם, וְאֶחָד אָמַר: מִשְּׁמֹנֶה־עֶשְׂרֵה וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּע (קיד' ל.).
רלא "וּנְטַעְתֶּם כָּל־עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם" וגו'1484 – מְדַבֵּר בְּתִינוֹק: "שָׁלשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים"1485 – שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֹא לְהָשִׂיחַ וְלֹא לְדַבֵּר, "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת… קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַייָ"1486 – שֶׁאָבִיו מַקְדִּישׁוֹ לַתּוֹרָה (תנה"ק קדושים).
רלב "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת־בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם"1487 – מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תוֹרָה רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ (ספרי עקב).
רלג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בְּלוּלָב1488, לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית, לִשְׁמֹר תְּפִלִּין1489 – אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין, יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ שְׁמַע וְתוֹרָה וּלְשׁוֹן־קֹדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם.
תּוֹרָה מַה הִיא? אָמַר רַב הַמְנוּנָא: "תּוֹרָה צִוָּה־לָנוּ משֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב"1490.
קְרִיאַת־שְׁמַע מַה הִיא? פָּסוּק רִאשׁוֹן (תוספ' חג' א: סוכה מב.)
רלד אָמַר רַב נַחֲמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין מְזַמְּנִין עָלָיו1491. אַבַּיֵּי וְרָבָא1492 הָיוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבָּה. אָמַר לָהֶם רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרוּ לוֹ: לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. – וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הֵיכָן יוֹשֵׁב? רָבָא הֶרְאָהוּ לִשְׁמֵי־קוֹרָה1493; אַבַּיֵּי יָצָא לַחוּץ וְהֶרְאָהוּ כְּלַפֵּי רָקִיעַ. אָמַר לָהֶם רַבָּה: שְׁנֵיכֶם תִּהְיוּ חֲכָמִים. וְזֶה שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: בּוּצִין־בּוּצִין מִקַּטְפֵיהּ יְדִיעַ1494 (כָּל־קִשּׁוּא מֵאִבּוֹ יָדוּעַ) (בר' מח.).
רלה אָמַר רַב קְטִינָא: כָּל־הַמַּכְנִיס בְּנוֹ1495 פָּחוֹת מִבֶּן־שֵׁשׁ, רָץ אַחֲרָיו וְאֵינוֹ מַגִּיעוֹ1496; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: חֲבֵרָיו רָצִים אַחֲרָיו1497 וְאֵין מַגִּיעִים אוֹתוֹ. וּשְׁנֵיהֶם יֶשׁ־בּוֹ: חָלוּשׁ וּמְלֻמָּד (כת' נ.).
רלו אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל־הַמְלַמֵּד אֶת־בֶּן־בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ"1498, וְסָמוּךְ לוֹ: "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב"1499. רַ' חִיָּא בַר אַבָּא לֹא טָעַם בָּשָׂר1500 עַד שֶׁהִקְרִיא לַתִּינוֹק וְהוֹסִיף לוֹ1501. רַבָּה בַר רַב הוּנָא לֹא טָעַם בָּשָׂר עַד שֶׁהֵבִיא אֶת־הַתִּינוֹק לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ (קיד' ל.).
רלז רַ' יְהוֹשֻׁעַ הָיָה רָגִיל לִשְׁמוֹעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ בְּכָל־עֶרֶב־שַׁבָּת. פַּעַם אַחַת שָׁכַח וְנִכְנַס לִרְחֹץ בְּאוֹתָם מֶרְחֲצָאוֹת שֶׁל טְבֶרְיָא, וְהָיָה סָמוּךְ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא בַר אַבָּא, נִזְכַּר שֶׁלֹּא שָׁמַע פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, חָזַר וְיָצָא. אָמַר לוֹ רַ' חִיָּא בַר אַבָּא: וְלֹא כֵן לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ – אִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין1502? אָמַר לוֹ: חִיָּא בְנִי, קַלָּה הִיא בְעֵינֶיךָ, שֶׁכָּל־הַשּׁוֹמֵעַ פָּרָשָׁה מִבֶּן־בְּנוֹ, כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹמְעָהּ מֵהַר־סִינָי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב"1503! (ירוש' שבת פ"א, ה"ב).
רלח שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאָב חַיָּב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ1504 וּלְלַמְּדוֹ תוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת1505.
"וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת" מִנָּיִן? אָמַר חִזְקִיָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: "רְאֵה חַיִּים1506 עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ"1507. אִם אִשָּׁה מַמָּשׁ הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת; אִם תּוֹרָה הִיא – כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב לְלַמְּדוֹ תוֹרָה כָּךְ חַיָּב לְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת.
"וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמָּיִם" – מַה־טָּעַם? חַיּוּתוֹ הִיא1508.
"רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל־שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת" – מַה בֵּינֵיהֶם1509? יֵשׁ בֵּינֵיהֶם שֶׁלִּמְּדוֹ סְחוֹרָה1510.
רַבִּי אוֹמֵר: אַף יִשּׁוּב מְדִינָה [חַיָּב לְלַמְּדוֹ].
כָּל־שֶׁהִיא מִצְוַת הָאָב עַל הַבֵּן, אִם לֹא יַעֲשֶׂה לוֹ אָבִיו הוּא יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ (קיד' כט,ל; מכל' בא).
רלט שָׁאֲלוּ אֶת־רַ' יְהוֹשֻׁעַ: מַהוּ שֶׁיְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית? אָמַר לָהֶם: יְלַמְּדֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה"1511.
– מֵעַתָּה אָסוּר לְלַמֵּד אֶת־בְּנוֹ אֻמָּנוּת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" – וַהֲלֹא שָׁנָה רַ' יִשְׁמָעֵאל: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים"1512 – זוֹ אֻמָּנוּת?
– אָמְרוּ בְשֵׁם רַ' יוֹחָנָן: מִפְּנֵי הַמָּסוֹרוֹת1513 (ירוש' פאה פ"א, ה"א; שם סוטה פ"ט, הט"ו).
רמ בֶּן־עַזַּאי אוֹמֵר: חַיָּב אָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ תּוֹרָה.
רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל־הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ מְלַמְּדָהּ תִּפְלוּת1514 (סוטה כ.).
רמא רַ' אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַ' יוֹחָנָן אָמָר: מֻתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ יְוָנִית1515, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר: מִשּׁוּם שֶׁרַ' אַבָּהוּ מְבַקֵּשׁ לְלַמֵּד אֶת־בִּתּוֹ הוּא תוֹלֶה לָהּ בְּרַ' יוֹחָנָן.
שָׁמַע רַ' אַבָּהוּ1516 וְאָמַר: יָבֹא עָלַי1517 אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרַ' יוֹחָנָן! (ירוש' פאה פ"א, ה"א; שם, סוטה פ"ט הט"ו).
––––––––
רמב רַ' עֲקִיבָא הָיָה אוֹמֵר: הָאָב זוֹכֶה לַבֵּן1518 בְּנוֹי1519 וּבְכֹחַ וּבְעשֶׁר וּבְחָכְמָה וּבְשָׁנִים (עד' ב).
רמג בֶּן־חָכָם1520 כַּחֲצִי חָכָם (ילק"ש וירא כא).
רמד יוֹרֵשׁ כַּרְעֵיהּ דַּאֲבוּהַּ הוּא1521 (הַיּוֹרֵשׁ רַגְלוֹ שֶׁל אָבִיו הוּא) (עיר' ע:).
רמה רְחֵלָה אַחַר רְחֵלָה הוֹלֶכֶת; כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם כָּךְ מַעֲשֵׂה הַבַּת (כ. סג).
רמו "כְּאִמָּה בִּתָּהּ"1522 – אֵין פָּרָה נוֹגַחַת עַד שֶׁהַבַּת בּוֹעֶטֶת1523 (ב"ר פ; ילק"ש וישלח לג).
רמז שׁוּתָא דִינוּקָא בְּשׁוּקָא אוֹ דַאֲבוּהַּ אוֹ דְאִמֵּיהּ 1524 (שִׂיחַת הַתִּינוֹק בַּשּׁוּק – אוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ) (סוכה נו:).
רמח לְפִי הַגִּנָּה – הַגַּנָּן (ב"ר פ).
––––––––
רמט אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי: קָשָׁה תַרְבּוּת רָעָה1525 בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (ב"ר ז:).
רנ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ1526.
שָׁנִינוּ, רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר1527 בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי אָמְרָה תוֹרָה יֵצֵא לְבֵית־דִּין לִסָּקֵל? אֶלָּא הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר1528 נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ1529 וְאֵינוֹ מוֹצֵא, וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת־דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם1530 אֶת־הַבְּרִיּוֹת – אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב.
אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן:: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל זֶה תַּרְטֵימַר בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי – אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ לְסָקְלוֹ? אֶלָּא לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת. וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר1531. אָמַר רַ' יוֹנָתָן: אֲנִי רְאִיתִיו וְיָשַׁבְתִּי עַל קִבְרוֹ (סנה' עא.).
רנא אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁפָּתַח לִבְנוֹ חֲנוּת שֶׁל בְּשָׂמִים בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת. הַמָּבוֹי1532 עָשָׂה שֶׁלּוֹ, וְהָאֻמָּנוּת עָשְׂתָה שֶׁלָּהּ, וְהַנַּעַר, כְּבָחוּר, עָשָׂה שֶׁלּוֹ – יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. בָּא אָבִיו וּתְפָסוֹ עִם הַזּוֹנוֹת. הִתְחִיל הָאָב צוֹעֵק וְאוֹמֵר: הוֹרֶגְךָ אָנִי! הָיָה שָׁם אוֹהֲבוֹ אָמַר לוֹ: אַתָּה אִבַּדְתָּ הַנַּעַר וְאַתָּה צוֹעֵק כְּנֶגְדּוֹ: הִנַּחְתָּ כָל הָאֻמָּנֻיּוֹת וְלֹא לִמַּדְתּוֹ אֶלָּא בַשָּׂם, וְהִנַּחְתָּ כָל־הַמְּבוֹאוֹת וְלֹא פָתַחְתָּ לוֹ חֲנוּת אֶלָּא בְשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת! (שמ"ר מג; בר' לב).
רנב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד הוּא וּבְנוֹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכָל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה "הַלְלוּיָהּ", וּבְנוֹ עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. שׁוּב לְמָחָר עָשָׂה אוֹתוֹ עִנְיָן: כָּל־הָעָם עוֹנִין אַחַר הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה "הַלְלוּיָהּ" וְהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמְרוּ לוֹ: רְאֵה בִנְךָ שֶׁהוּא עוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת. אָמַר לָהֶם: מָה אֶעֱשֶׂה? תִּינוֹק הוּא – יְשַׂחֵק. כָּל אוֹתָם שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחַג עָנָה בְנוֹ דְּבָרִים שֶׁל תִּפְלוּת וְלֹא אָמַר לוֹ דָּבָר.
אָמְרוּ: לֹא יָצָאת אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שָׁנְתָה וְלֹא שִׁלְּשָׁה עַד שֶׁמֵּת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּמֵתָה אִשְׁתּוֹ וּמֵת בְּנוֹ וּמֵת בֶּן־בְּנוֹ, וְיָצְאוּ לוֹ חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְלֹא נִשְׁתַּיֵּר לוֹ אֶלָּא זוּג אֶחָד שֶׁל בָּנִים בִּלְבָד, אֶחָד חִגֵּר וְסוֹמֵא וְאֶחָד שׁוֹטֶה וְרָשָׁע (תדא"ר יג).
––––––––
רנג אָמַר רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה הֵטִיל עָלֶיהָ בַּעְלָהּ אֵימָה יְתֵרָה1533 וְהִפִּילָה כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל (גיט' ו:).
רנד אָמַר רַ' אַבָּהוּ: לְעוֹלָם אַל יָטִיל אָדָם אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי אָדָם גָּדוֹל הֵטִיל אֵימָה יְתֵרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – וּמִי הוּא? רַ' חֲנִינָא בֶן גַּמְלִיאֵל – וּבִקְשׁוּ לְהַאֲכִילוֹ דָּבָר גָּדוֹל1534. וּמַהוּ? אֵבָר מִן הֶחָי1535 (שם ז.).
רנה אַל יַרְאֶה אָדָם לְתִינוֹק בְּאָזְנוֹ1536 אֶלָּא מַלְקֵהוּ מִיָּד, אוֹ יִשְׁתּוֹק וְלֹא יֹאמַר לוֹ כְּלוּם.
מַעֲשֶׂה בִּבְנוֹ שֶׁל גּוֹרְגוֹס בְּלֹד, שֶׁבָּרַח מִבֵּית־הַסֵּפֶר וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ, וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר1537 (שמח' ב).
מַעֲשֶׂה בְתִינוֹק אֶחָד מִבְּנֵי־בְרַק שֶׁשָּׁבַר צְלוֹחִית בְּשַׁבָּת וְהֶרְאָה לוֹ אָבִיו בְּאָזְנוֹ וְנִתְיָרֵא מֵאָבִיו וְהָלַךְ וְאִבֵּד עַצְמוֹ בַּבּוֹר (שמח' ב).
רנו רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר, תִּינוֹק וְאִשָּׁה תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת1538 (סוטה מו:).
רנז אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ שֶׁיְהֵא אָדָם מִתְגַּלְגֵּל עִם בְּנוֹ1539 עַד שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה; מִכָּאן וְאֵילַךְ יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו1540 (כת' נ.).
רנח "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְנוֹ"1541 – לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל־הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִן הַמַּרְדּוּת סוֹף בָּא לְתַרְבּוּת־רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְיִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיוּ לוֹ גַעֲגוּעִים עַל אַבְרָהָם אָבִיו וְלֹא רִדָּהוּ1542 – וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה, וּשְׂנֵאָהוּ וְהוֹצִיאָהוּ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם. מֶה עָשָׂה יִשְׂמָעֵאל? כְּשֶׁהָיָה בֶן־חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַשּׁוּק וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ וְעוֹבְדוֹ, כְּמוֹ שֶׁרָאָה מֵאֲחֵרִים, מִיָּד "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית… מְצַחֵק, וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ"1543 – שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אֹרְחוֹתָיו. מִיָּד "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם"1544 – לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא לְיִשְׁמָעֵאל וְשִׁלְּחוֹ הוּא וְאִמּוֹ רֵיקָם וּטְרָדוֹ1545 מִבֵּיתוֹ. וּמֶה הָיָה סוֹפוֹ? כְּשֶׁגֵּרְשׁוֹ יָשַׁב בְּפָרָשַׁת־דְּרָכִים וְהָיָה מְלַסְטֵם אֶת־הַבְּרִיּוֹת. כַּיּוֹצֵא בוֹ "וַיֶּאֲהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו"1546 – לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה עַל שֶׁלֹּא רִדָּהוּ. כַּיּוֹצֵא בוֹ דָּוִד, שֶׁלֹּא יִסַּר לְאַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ וְלֹא רִדָּהוּ – יָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה וּבִקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת־אָבִיו וְגָרַם לוֹ דְּבָרִים קָשִׁים הַרְבֵּה שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף (שמ"ר א).
רנט "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"1547 – בְּמַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל1548 הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
שִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי רָאֲתָה אָדָם אֶחָד שֶׁהוּא מַכֶּה בְנוֹ הַגָּדוֹל. אָמְרָה לוֹ: יְהֵא אוֹתוֹ הָאִישׁ בְּנִדּוּי, שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (מו"ק יז.).
רס אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת1549, שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרָיִם (שבת י:).
––––––––
רסא הַכּוֹתֵב אֶת־נְכָסָיו לַאֲחֵרִים1550 וְהִנִּיחַ אֶת־בָּנָיו1551 – מַה־שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָנָיו נוֹהֲגִים כְּשׁוּרָה1552 – זָכוּר לַטּוֹב.
אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁנָּנָא1553, לֹא תְהֵא בְּמַעֲבִירֵי נַחֲלָה, וַאֲפִלּוּ מִבֵּן רַע לְבֵן טוֹב, שֶׁאֵין יָדוּעַ מַה זֶּרַע יֵצֵא מִמֶּנּוּ, וְכָל־שֶׁכֵּן מִבֵּן לְבַת (ב"ב קלג; כת' נג.).
רסב אָדָם אֶחָד צִוָּה בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: חָבִית שֶׁל עָפָר לִבְנִי אֶחָד, חָבִית שֶׁל עֲצָמוֹת לִבְנִי שֵׁנִי וְחָבִית שֶׁל מוֹכִין1554 לִבְנִי שְׁלִישִׁי. לֹא יָדְעוּ מַהוּ אוֹמֵר לָהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: "יֵשׁ לָכֶם קַרְקָע? אָמְרוּ לוֹ: הֵן! – "יֵשׁ לָכֶם בְּהֵמוֹת? – הֵן! – "יֵשׁ לָכֶם לְבָדִים1555?" – הֵן! – "אִם כֵּן, זֶהוּ שֶׁאָמַר לָכֶם אֲבִיכֶם!" (ב"ב נח.).
רסג אָדָם אֶחָד שָׁמַע לְאִשְׁתּוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת לְבִתָּהּ: מִפְּנֵי מָה אֵין אַתְּ צְנוּעָה בַעֲבֵרָה1556? עֲשָׂרָה בָנִים יֶשׁ לִי וְאֵין לִי מֵאָבִיךְ אֶלָּא אֶחָד. כְּשֶׁמֵּת אָמַר: "כָּל־נְכָסַי לְבֵן אֶחָד", וְלֹא יָדְעוּ לְאֵיזֶה מֵהֶם. בָּאוּ לִפְנֵי רַ' בַנָּאָה. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְחִבְטוּ עַל קֶבֶר אֲבִיכֶם1557 עַד שֶׁיַּעֲמוֹד וִיגַלֶּה לָכֶם לְמִי מִכֶּם הִנִּיחַ אֶת־נְכָסָיו. הָלְכוּ כֻלָּם, וְזֶה שֶׁהָיָה בְנוֹ לֹא הָלַךְ1558. אָמַר לָהֶם רַ' בַנָּאָה: כָּל־הַנְּכָסִים שֶׁל זֶה (שם).
רסד אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ אֲבוֹתָיו; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיֶּשׁ־לוֹ יָתֵד לְהִתָּלוֹת בָּהּ! (ירוש' בר' פ"ד, ה"א).
––––––––