ג. דְּבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ
קנט "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁנַיִם יְחַכְּמֵנוּ"1300 – אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אִלְמָלֵי לֹא נִתְּנָה תוֹרָה הָיִינוּ לְמֵדִים צְנִיעוּת מֵחָתוּל1301, וְגָזֵל מִנְּמָלָה1302, וַעֲרָיוֹת מִיּוֹנָה1303, וְדֶרֶך־אֶרֶץ1304 מִתַּרְנְגֹל, שֶׁמְּפַיֵּס1305 וְאַחַר־כָּךְ בּוֹעֵל.
בַּמֶּה מְפַיְּסָהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ אוֹמֵר לָהּ: אֶקַּח לָךְ סַרְבֵּל1306, שֶׁיְהֵא מַגִּיעַ לָךְ עַד כְּרָעָיִךְ; אַחַר־כָּךְ1307 אוֹמֵר לָהּ: תִּשָּׁמֵט כַּרְבָּלְתִּי אִם יֶשׁ־לִי וְאֵינִי לוֹקֵחַ לָךְ1308 (עיר' ק:).
קס "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו"1309 – מָה רָאָה? רָאָה שֶׁאֵין פִּתְחֵי אָהֳלֵיהֶם מְכֻוָּנִים1310 זֶה לָזֶה; אָמָר: רְאוּיִם הַלָּלוּ, שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה (ב"ב ס.).
קסא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם וְאֵין מְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם (נדה יז.).
קסב אָמַר רַ' בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל־הַמְקַדֵּשׁ אֶת־עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ הוִֹים לוֹ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים"1311 וְסָמוּךְ לוֹ: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר"1312 (שבוע' יח:).
קסג אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם אַנְשֵׁי שַׁחַץ הָיוּ 1313. אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: בַּמֶּה סָעַדְתָּ הַיּוֹם, בְּפַת עֲמִילָה1314 אוֹ בְּפַת שֶׁאֵינָה עֲמִילָה, בְּיַיִן גֻּרְדָּלִי1315 אוֹ בְּיַיִן חַרְדָּלִי, בְּמֵסַב רָחָב1316 אוֹ בְּמֵסַב קָצָר, בְּחָבֵר טוֹב אוֹ בְּחָבֵר רָע?
אָמַר רַב חִסְדָּא: וְכֻלָּן לִזְנוּת1317 (שבת סב, סג).
קסד שָׁאֲלוּ אֶת־אִמָּא־שָׁלוֹם1318: מִפְּנֵי מָה בָּנַיִךְ יְפֵיפִים בְּיוֹתֵר? אָמְרָה לָהֶן: אֵינוֹ מְסַפֵּר עִמִּי1319 לֹא בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה וְלֹא בְסוֹף הַלַּיְלָה, אֶלָּא בַּחֲצוֹת הַלָּיְלָה; וּכְשֶׁהוּא מְסַפֵּר מְגַלֶּה טֶפַח1320 וּמְכַסֶּה טֶפַח וְדוֹמֶה עָלָיו כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד1321. וְאָמַרְתִּי לוֹ: מַה טָּעַם? וְאָמַר לִי: כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתֵּן אֶת־עֵינַי בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת – וְנִמְצְאוּ בָנָיו בָּאִים לִידֵי מַמְזֵרוּת (נדר' כ)1322.
קסה אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־מַה שֶּׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּאִשְׁתּוֹ עוֹשֶׂה.1323 מָשָׁל לְבָשָׂר הַבָּא מִבֵּית־הַטַּבָּח, רָצָה לְאָכְלוֹ בְּמֶלַח – אוֹכְלוֹ, צָלִי – אוֹכְלוֹ, שָׁלוּק1324 – אוֹכְלוֹ; וְכֵן דָּג הַבָּא מִבֵּית־הַצַּיָּד (שם).
קסו לֹא תְבַשֵּׁל בִּקְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ חֲבֵרֶךָ. מַה הִיא? גְּרוּשָׁה בְּחַיֵּי בַעְלָהּ,1325 שֶׁאָמַר מַר: גָּרוּשׁ שֶׁנָּשָׂא גְרוּשָׁה אַרְבַּע דֵּעוֹת בַּמִּטָּה1326 (פס' קיב.).
קסז "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" וגו' (במדבר ט"ו, לט.) – מִכָּאן אָמַר רַבִּי: אַל יִשְׁתֶּה אָדָם בְּכוֹס זֶה וְיִתֵּן עֵינָיו בְּכוֹס אַחֵר1327 (נדר' כ:).
קסח יוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמָרוּ – קַל־וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי־תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם (אב' א).
קסט רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת־רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת־הָאָדָם לְעֶרְוָה (שם ג).
קע אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה1328.
אָמַר רַב נַחֲמָן: מָנוֹחַ עַם־הָאָרֶץ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ"1329 1330 (בר' סא.).
קעא אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה1331.
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה1332 (שם כד.).
קעב אַמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: לֹא תֹאמַר שֶׁכָּל־מִי שֶׁהוּא בְגוּפוֹ נִקְרָא נוֹאֵף, – נוֹאֵף בְּעֵינָיו נִקְרָא נוֹאֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעֵין נֹאֵף"1333 (ויק"ר כג).
קעג אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה מִתְיַחֶדֶת עִם בַּעְלָהּ וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִמּוֹ, וְלִבָּהּ לְאִישׁ אַחֵר שֶׁרָאֲתָה בַדָּרֶךְ – אֵין לְךָ נִאוּף גָּדוֹל מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָאִשָּׁה הַמְנָאָפֶת תַּחַת אִישָׁהּ תִּקַּח אֶת־זָרִים"1334 – וְכִי יֵשׁ אִשָּׁה שֶׁמְּנָאֶפֶת תַּחַת אִישָׁהּ? אֶלָּא זוֹ הִיא שֶׁפָּגְעָה בְאִישׁ אַחֵר וְנָתְנָה עֵינֶיהָ בּוֹ, וְהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת עִם בַּעְלָהּ וְלִבָּהּ עָלָיו (במ"ר ט; תנח' נשא).
קעד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמַּרְצֶה1335 מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ – אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים כְּמשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע"1336 – לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם (בר' סא.).
קעה "וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר"1337 – רַ' אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לְמַסְמֵר לִפְרשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לְיִשְׂרָאֵל לִפְרשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת (ספרי בלק).
קעו אָמַר רַ' שִׂמְלַאי: בְּכָל־מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא זְנוּת אַתָּה מוֹצֵא אַנְדְּרָלוֹמוּסְיָא1338 בָּאָה לָעוֹלָם וְהוֹרֶגֶת טוֹבִים וְרָעִים. רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמָר: עַל הַכֹּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ חוּץ מִן הַזְּנוּת (ירוש' סוטה פ"א, ה"ה; ב"ר כו).
קעז מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא1339, וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לְרוֹפְאִים וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. – תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה. – תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר1340. – יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.
כָּל כָּךְ לָמָּה? רַב פַּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגָם מִשְׁפָּחָה1341. רַב אַחָא בְּנוֹ שֶׁל רַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹא יְהוּ בְנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת (סנה' עה; ע"י).
קעח אֵין אֶפִּטְרוֹפוֹס לַעֲרָיוֹת1342 (כת' יג).
קעט שָׁנוּ, אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּטְרוֹפוֹס עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ"א, ה"ח).
קפ אָמַר רַב אִידִי: אִשָּׁה כְּלֵי־זֵינָהּ עָלֶיהָ1343 (יבמ' קטו.).
קפא שָׁנוּ, אִשָּׁה חֵמֶת מָלֵא צֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָם – וְהַכֹּל רָצִין אַחֲרֶיהָ (שבת קנב.).
קפב "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד" וגו'1344 – נִתּוֹסַף לוֹ תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, לְשֶׁעָבַר אִם לֹא הָיָה רוֹאֶה לֹא הָיָה מִתְאַוֶּה, עַכְשָׁו בֵּין רוֹאֶה וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הוּא מִתְאַוֶּה (ב"ר כג).
קפג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵבָר קָטָן יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם – מַרְעִיבוֹ שָׂבֵעַ1345, מַשְׂבִּיעוֹ רָעֵב (סכה נב:).
קפד אָמַר רַ' יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ נִטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם"1346 (סנה' עה.).
קפה מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁנִּזְדַּקֵּק לָהּ1347 אָדָם אֶחָד, וְאָמְרָה לוֹ לְאֵיזֶה מָקוֹם תֵּלֵךְ. מֶה עָשְׂתָה הָאִשָּׁה? הָלְכָה וְאָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ. וְהָלְכָה אִשְׁתּוֹ לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְנִזְקַק לָהּ. אַחַר כָּךְ [הָיָה] תוֹהֶה בָּהּ וּבִקֵּשׁ לָמוּת. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: מִפִּתְּךָ אָכַלְתָּ וּבְכוֹסְךָ שָׁתִיתָ, אֶלָּא מִי גָרַם לְךָ, שֶׁאַתָּה גַס־רוּחַ – הֱוֵי שָׁוֶה לִבְנֵי אָדָם! (במ"ר ט).
––––––––
קפו "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ־קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ"1348 – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בוֹ רוּחַ. מַהִי רוּחַ? חֲכָמִים אוֹמְרִים: רוּח טֻמְאָה; רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: רוּחַ טָהֳרָה1349.
וּמִסְתַּבֵּר1350 כְּמִי שֶׁאוֹמֵר רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁשָּׁנִינוּ: "וְקִנֵּא אֶת־אִשְׁתּוֹ" – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל; רַ' עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהוּא רוּחַ טָהֳרָה, שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר רוּחַ טֻמְאָה, וְכִי רְשׁוּת יֶשׁ־לוֹ לְאָדָם אוֹ חוֹבָה לְהַכְנִיס רוּחַ טֻמְאָה בְּעַצְמוֹ?( סוטה ג'; במ"ר ט).
קפז כֵּיצַד עוֹשֶׂה לָהּ [לַסּוֹטָה]1351? מוֹלִיכָהּ1352 לְבֵית־דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם… הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית־דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וּמְאַיְּמִין עָלֶיהָ1353, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עַל עֵדֵי־נְפָשׁוֹת, וְאוֹמְרִין לָהּ: בִּתִּי, הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה, הַרְבֵּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים, הַרְבֵּה קְדָמוּךְ וְנִשְׁטָפוּ – עֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִמָּחֶה עַל הַמָּיִם1354. וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי אַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאוֹמְרִין לְפָנֶיהָ דְּבָרִים, שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְשָׁמְעָם1355 הִיא וְכָל־מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.
כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִשְׁתֶּה כָּךְ מְאַיְּמִין עָלֶיהָ שֶׁתִּשְׁתֶּה; אוֹמְרִים לָהּ: בִּתִּי, אִם בָּרוּר לָךְ הַדָּבָר שֶׁטְּהוֹרָה אַתְּ, עִמְדִי עַל בָּרְיֵךְ וּשְׁתִי1356, לְפִי שֶׁאֵין מַיִם הַמָּרִים דּוֹמִים אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁמֻּנָּח עַל בָּשָׂר חָי, אִם יֶשׁ־שָׁם מַכָּה – מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד1357, אֵין שָׁם מַכָּה – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם1358.
אִם אָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – שׁוֹבֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ1359 וְיוֹצֵאת; וְאִם אָמְרָה: טְהוֹרָה אָנִי – מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעַר־מִזְרָח שֶׁעַל פֶּתַח שַׁעַר נִיקָנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת־הַסּוֹטוֹת… וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. אִם נִקְרְעוּ – נִקְרָעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרָמוּ1360, עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת־לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ, מִשּׁוּם פִּרְחֵי־כְהֻנָּה1361. הָיְתָה מְכֻסָּה בִּלְבָנִים – מְכַסָּה בִּשְׁחוֹרִים, אִם הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָהּ וּמַלְבִּישִׁין אוֹתָהּ בְּגָדִים מְכֹעָרִים; הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי־זָהָב וְקַטְלָאוֹת1362, נְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקִין מִמֶּנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַ' יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמַר: אֵין מְנַוְּלִין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיעָה. וְאַחַר־כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא לִרְאוֹת, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גָּס בָּהֶם1363. וְכָל הַנָּשִׁים מֻתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ1364, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל־הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה"1365.
הָיָה מֵבִיא אֶת־מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית1366 וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְעָהּ. וְהָיָה מֵבִיא פִּיָּלֵי1367 שָׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. נִכְנַס לְהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא1368 שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל פְּנֵי הַמָּיִם.
בָּא לוֹ לִכְתֹּב אֶת־הַמְּגִלָּה, נִכְנַס לוֹ לְאוּלָם, וְטַבְלָא שֶׁל זָהָב הָיְתָה קְבוּעָה בְּכָתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְהִיא נִרְאֵית מִבָּאוּלָם. הֵימֶנָּה רוֹאֶה וְכוֹתֵב, לֹא חָסֵר וְלֹא יָתֵר, וְאֵינוֹ כוֹתֵב אֶלָּא בִדְיוֹ – כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִמָּחוֹת. יוֹצֵא וְעוֹמֵד בְּצַד סוֹטָה וְקוֹרֵא וְדוֹרֵשׁ1369 וּמַשְׁמִיעַ בְּכָל־לָשׁוֹן שֶׁשּׁוֹמַעַת, שֶׁתְּהֵא יוֹדַעַת עַל מֶה הָיְתָה שׁוֹתָה.
עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, אָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְגִלָּתָהּ נִגְנֶזֶת וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן1370; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: טְמֵאָה אָנִי – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדָּשֶׁן; נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה: אֵינִי שׁוֹתָה – מְעַרְעֲרִין1371 אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל־כָּרְחָהּ. רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּצְבָת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ פוֹתְחִין אֶת־פִּיהָ. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין; וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת־הָעֲזָרָה (סוט' א–ג; תוספ' שם; ספרי נשא).
קפח מָצִינוּ בְסוֹטָה, שֶׁבְּמִדָּה שֶׁמָּדְדָה בָּהּ מָדְדוּ לָהּ1372: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ לֵרָאוֹת לוֹ1373, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל; הִיא פָרְסָה לוֹ סוּדָרִים נָאִים1374 עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה1375 מֵעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחָהּ תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ; הִיא קִשְּׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת; הִיא כָחֲלָה1376 לוֹ עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת; הִיא קָלְעָה לוֹ אֶת־שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת־שְׂעָרָהּ1377; הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבַּע1378, לְפִיכָךְ צִפָּרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת1379; הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִלְצוּל1380, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ; הִיא פָשְׁטָה לוֹ אֶת־יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת; הִיא קִבְּלַתּוּ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה; הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי־עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה1381; הִיא הִשְׁקַתּוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחִים, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקָהּ מַיִם הַמָּרִים בְּמַקֵּדָה שֶׁל חָרֶס1382; הִיא עָשְׂתָה בַסֵּתֶר, הַמָּקוֹם פִּרְסְמָהּ בְּגָלוּי (סוטה ח',ט).
קפט אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי אֲחָיוֹת שֶׁהָיוּ דוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ וְהָיְתָה אַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחַת וְאַחַת נְשׂוּאָה בְעִיר אַחֶרֶת. בִּקֵּשׁ בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן לְקַנְאוֹת לָהּ1383 וּלְהַשְׁקוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּירוּשָׁלָיִם. הָלְכָה לְאוֹתָהּ עִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתָהּ נְשׂוּאָה שָׁם. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: מָה רָאִית לָבוֹא לְכָאן? אָמְרָה לָהּ: בַּעְלִי רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת אוֹתִי מַיִם הַמָּרִים וַאֲנִי טְמֵאָה. אָמְרָה לָהּ אֲחוֹתָהּ: אֲנִי הוֹלֶכֶת תַּחְתַּיִךְ וְשׁוֹתָה. אָמְרָה לָהּ: לְכִי וַעֲשִׂי כֵן. מֶה עָשְׂתָה? לָבְשָׁה בִגְדֵי אֲחוֹתָהּ וְהָלְכָה תַחְתֶּיהָ וְשָׁתְתָה מַיִם הַמָּרִים וְנִמְצֵאת טְהוֹרָה. חָזְרָה לְבֵית אֲחוֹתָהּ; יָצְאָה אֲחוֹתָהּ שֶׁזָּנְתָה לִקְרָאתָהּ, חִבְּקוּ וְנָשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ. כֵּוָן שֶׁנָּשְׁקוּ זוֹ לְזוֹ, הֵרִיחָה בַּמַּיִם הַמָּרִים – וּמִיָּד מֵתָה (במ"ר ט; תנח' נשא).
קצ אִשָּׁה אַחַת בָּאָה אֵצֶל רַבִּי, אָמְרָה לוֹ: נֶאֱנַסְתִּי.1384 אָמַר לָהּ: וְלֹא עָרַב לָךְ1385? אָמְרָה לוֹ: וְאִם יִטְבּוֹל אָדָם אֶצְבָּעוֹ וְיִתְּנֶנָּה לְתוֹךְ פִּיךָ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, שֶׁמָּא אֵינוֹ רַע לָךְ, וּבְסוֹף אֵינוֹ עָרַב לָךְ? וְקִבְּלָה (במ"ר ט).
––––––––
קצא "מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן"1386 – אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: גּוֹנֵב אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּנֵבָתוֹ וִיתַקֵּן. גּוֹזֵל אָדָם – אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּזֵלוֹ וִיתַקֵּן. אֵי זֶה הוּא "מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן"? זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר (חג' ט:).
קצב "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף"1387 – הַנּוֹאֵף הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר: אֵימָתַי נֶשֶׁף בָּא? אֵימָתַי עֶרֶב בָּא? "לֵאמֹר לֹא־תְשׁוּרֵנִי עָיִן"1388 – לֹא עַיִן שֶׁל מַטָּה וְלֹא עַיִן שֶׁל מַעְלָה1389; "וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים"1390 – וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּסִתְרוֹ שֶׁל עוֹלָם1391, זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָר כָּל־קְטוֹרִין שֶׁלּוֹ בִּדְמוּתוֹ1392, בִּשְׁבִיל לְפַרְסְמוֹ1393.
אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לְתַלְמִידוֹ שֶׁל יוֹצֵר1394, שֶׁגָּנַב בֵּיצַת יוֹצְרִים1395 וְעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ. מֶה עָשָׂה? עָמַד וַעֲשָׂאוֹ כְלִי וּתְלָאוֹ בְּפָנָיו. וְכָל־כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמַד רַבּוֹ עַל גְּנֵבָתוֹ.
רַ' יְהוּדָה בְּרַ' סִימוֹן בְּשֵׁם רַ' לֵוִי בֶן פַּרְטָא [אָמָר]: כָּתוּב "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי"1396 – הִתַּשְׁתֶּם1397 כֹּחוֹ שֶׁל יוֹצֵר.1398 מָשָׁל לְצַיָּר שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְצָר אִיקוֹנִין1399 שֶׁל מֶלֶךְ; מִשֶׁהוּא גוֹמְרָהּ – בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ: נִתְחַלֵּף הַמֶּלֶךְ1400. מִיָּד תַּשּׁוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמָר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? כָּךְ כָּל־אַרְבָּעִים יוֹם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹסֵק בְּצוּרַת הַוָּלָד, וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם הִיא הוֹלֶכֶת וּמְקַלְקֶלֶת עִם אַחֵר. מִיָּד רָפוּ יָדָיו שֶׁל יוֹצֵר, אָמַר: שֶׁל מִי אָצוּר – שֶׁל רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁל שֵׁנִי? הֱוֵי – "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי".
אָמַר רַ' יִצְחָק: מָצִינוּ כָּל־עוֹבְרֵי עֲבֵרָה הַגּוֹנֵב נֶהֱנֶה וְהַנִּגְנָב מַפְסִיד, הַגּוֹזֵל נֶהֱנֶה וְהַנִּגְזָל מַפְסִיד, בְּרַם1401 כָּאן שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִים. מִי מַפְסִיד? הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְאַבֵּד סַמָּנָיו1402 (ויק"ר כג; במ"ר ט.).
קצג שָׁאַל מֶלֶךְ עַרְבִיִּים אֶת־רַ' עֲקִיבָא: אֲנִי כוּשִׁי1403 וְאִשְׁתִּי כוּשִׁית וְיָלְדָה בֵן לָבָן – אֶהֶרְגֶנָּה, שֶׁזָּנְתָה תַחְתָּי? אָמַר לוֹ: צוּרוֹת בֵּיתְךָ שְׁחוֹרוֹת אוֹ לְבָנוֹת? אָמַר לוֹ: לְבָנוֹת. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֶׁהָיִיתָ מִתְעַסֵּק עִמָּהּ נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּצּוּרוֹת הַלְּבָנוֹת וְיָלְדָה כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְאִם תָּמֵהַּ אַתָּה בַּדָּבָר, לְמַד מִצֹּאנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁמִּן הַמַּקְלוֹת הָיוּ מִתְיַחֲמוֹת 1404 וְהוֹדָה מֶלֶךְ עַרְבִיִּים לְרַ' עֲקִיבָא (במ"ר ט.).
קצד "וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים"1405 – דָּנִיֵּאל חַיָּטָא פָּתַר מִקְרָא זֶה בְּמַמְזֵרִים: "וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים"1406 – אֲבוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת, וַעֲלוּבִים הַלָּלוּ מָה אִכְפַּת לָהֶם1407? אָבִיו שֶׁל זֶה בָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִידוֹ – זֶה מֶה חָטָא? "וּמִיַּד עשְׁקֵיהֶם כֹּחַ"1408 – מִיַּד סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם מִכֹּחָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמְרַחַקְתָּם1409; "וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם"1410 – אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עָלַי לְנַחֲמָם, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם־הַזֶּה הֵם פְּסוּלִים, אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא אָמַר זְכַרְיָה: "רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ"1411 1412 (ויק"רלב; קה"ר ד).