📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1321–1380

1321

כמי שכפאו שד – כלו' כאלו עשה באונס.

↩ חזרה לטקסט
1322

באים לידי ממזרות – ע"י הרהור באשה אחרת.

↩ חזרה לטקסט
1323

רוצה לעשות באשתו עושה – שנזקק לה בכל הדרכים.

↩ חזרה לטקסט
1324

שלוק – חלוט ומרותח ברותחין.

↩ חזרה לטקסט
1325

גרושה בחיי בעלה – שלא תשאנה.

↩ חזרה לטקסט
1326

ארבע דעות במטה – הוא לבו לאשתו הראשונה והיא לבעלה הראשון.

↩ חזרה לטקסט
1327

אל ישתה וכו' – כלו' שלא יהא אדם מספר עם אשתו ומהרהר באחרת.

↩ חזרה לטקסט
1328

אחורי ארי וכו' – כלו' מוטב לילך אחרי ארי מלילך אחרי אשה.

↩ חזרה לטקסט
1329

שופטים י"ג, יא

↩ חזרה לטקסט
1330

מנוח עם הארץ היה – שלא ידע שיש איסור בדבר.

↩ חזרה לטקסט
1331

קול באשה – קול זמרה.

↩ חזרה לטקסט
1332

שער באשה – מגולה.

↩ חזרה לטקסט
1333

איוב כ"ד, טו

↩ חזרה לטקסט
1334

יחזקאל ט"ז, לב

↩ חזרה לטקסט
1335

המרצה – מונה ומוסר

↩ חזרה לטקסט
1336

משלי י"א, כא

↩ חזרה לטקסט
1337

במדבר כ"ה, ג

↩ חזרה לטקסט
1338

אנדרלומוסיא – דבר, מגפה.

↩ חזרה לטקסט
1339

והעלה בלבו טינא – טיט; כלו' שכבד עליו לבו וחלה מרוב אהבה.

↩ חזרה לטקסט
1340

מאחורי הגדר – שתהא גדר מפסקת ביניהם.

↩ חזרה לטקסט
1341

פגם משפחה – שהיו בושין בדבר.

↩ חזרה לטקסט
1342

אין אפטרופוס – ממונה ומפקח, שאין אדם בטוח מיצה"ר.

↩ חזרה לטקסט
1343

אשה כלי זינה עליה – אברי האשה וגופה הם כלי־זינה שמגינים עליה.

↩ חזרה לטקסט
1344

בראשית ד', כה

↩ חזרה לטקסט
1345

מרעיבו שבע – כלו' יותר שהאדם רגיל בתשמיש יותר הוא להוט אחריו.

↩ חזרה לטקסט
1346

משלי ט', יז

↩ חזרה לטקסט
1347

שנזדקק לה – נטפל לה ופתה אותה לזנות.

↩ חזרה לטקסט
1348

במדבר ה', יד

↩ חזרה לטקסט
1349

רוח טהרה –ששונא את הפריצות.

↩ חזרה לטקסט
1350

ומסתבר – הדעת נותנת, מובן.

↩ חזרה לטקסט
1351

לסוטה – אשת איש שנסתרה עם איש אחר ובעלה קנא לה.

↩ חזרה לטקסט
1352

מוליכה – הבעל.

↩ חזרה לטקסט
1353

ומאימין עליה – כדי שתודה.

↩ חזרה לטקסט
1354

שלא ימחה על המים – מפורש להלן.

↩ חזרה לטקסט
1355

דברים שאינה כדאי וכו' – מעשה ראובן ויהודה שהודו ולא בושו.

↩ חזרה לטקסט
1356

עמדי על בריך– התחזקי ובטחי בטהרתך שהמים לא יזיקו לך.

↩ חזרה לטקסט
1357

מחלחל ויורד – מפעפע ונכנס לתוך המכה.

↩ חזרה לטקסט
1358

אינו מועיל כלום – אינו עושה כלום; ובתוספתא הגיר': "אין מזיקו".

↩ חזרה לטקסט
1359

שוברת כתובתה – נותנת שובר על כתובתה לבטלה.

↩ חזרה לטקסט
1360

נפרמו – יותר מהקריעה.

↩ חזרה לטקסט
1361

משום פרחי כהונה – שלא יסתכלו בה צעירי הכהנים.

↩ חזרה לטקסט
1362

וקטלאות – שרשרות, רבידים.

↩ חזרה לטקסט
1363

שלבה גס בהם – שרגילה בהם ולא תירא ולא תודה בפניהם.

↩ חזרה לטקסט
1364

מותרות לראותה – כדי שיקחו מוסר.

↩ חזרה לטקסט
1365

יחזקאל כ"ג, מח

↩ חזרה לטקסט
1366

כפיפה מצרית – מין סל.

↩ חזרה לטקסט
1367

פילי – כוס.

↩ חזרה לטקסט
1368

וטבלא – לוח.

↩ חזרה לטקסט
1369

וקורא ודורש – את הדברים האמורים בפרשת סוטה.

↩ חזרה לטקסט
1370

על הדשן – של המזבח.

↩ חזרה לטקסט
1371

מערערין – שפיכה לתוך הגרון קרויה ערעור.

↩ חזרה לטקסט
1372

במדה שמדדו וכו' –שדנין אותה מדה כנגד מדה.

↩ חזרה לטקסט
1373

לראות לו – לנואף.

↩ חזרה לטקסט
1374

פרסה לו סודרין נאים – נתעטפה בשבילו במטפחות נאות.

↩ חזרה לטקסט
1375

כפה – מין שביס שעל הראש.

↩ חזרה לטקסט
1376

כחלה – צבעה.

↩ חזרה לטקסט
1377

סותר – הורס ופורע.

↩ חזרה לטקסט
1378

הראתה לו באצבע – רמזה לו לבוא אצלה.

↩ חזרה לטקסט
1379

נושרות – נופלות.

↩ חזרה לטקסט
1380

בצלצול – חגורה דקה.

↩ חזרה לטקסט