הערות וביאורים · 901–960
901לעיר של ירק הבא ירק – שהכל באים לשם לקנות.
902ולא תקח – לא תקנה תבואה מן השוק.
903מכור ולא תתמסכן – מכור כלי תשמישך ועשה משא־ומתן בדמיהם קודם שתבוא לידי עניות.
904סתום ולא תשפץ – אם נעשה חור בכותל סתום אותו
מיד בטיט ולא תרחיב את הנקב לשים בו לבנים חדשות כדי ליפות את הקיר
(שפץ – יַפֵּה והשבֵּח).
905ולא תבנה – לא תפיל את כל הכותל כדי לבנותו מחדש.
906ילבש כלי פשתן – שמתקלקלים מהר.
907ישתמש בכלי זכוכית – שהם נוחים להשבר.
908ואל ישב עמהם – ויעשו הפועלים את מלאכתם רמיה.
910ומעלין עליו – חושבין לו.
911היה מהפך בקרקע – משתדל לקנותה.
912עד שיעלה… לרגל – עד שיבוא ביו"ט להקביל פני רבו ואוכיחנו.
913המהפך בחררה – המשתדל לקנות חררה (רקיק אפוי ע"ג גחלים).
918זבן וזבן וכו' – הקונה ומוכר נקרא סוחר, כלו' די לו שהוא נושא ונותן אפילו בלא ריוח.
919הרוח משועבד לקרן – כלו' שותפים שקבעו זמן אין כל אחד יכול לדרוש את חלקו בריוח לפני הזמן, שמא יפסידו אח"כ.
921אל תעמוד על המקח וכו' – אל תשא ותתן בדבר של קניה בשעה שאין לך ממון לקנות.
923תגרי סמטא – מוכרים במבואות קטנים והעין שולטת בהם.
924ומגדלי בהמה דקה – הכל צווחין עליהם.
925וקוצצי אילנות טובים – למכרם לעצים, הכל תמהים ונותנים עין בהם.
926ונותנים עיניהם בחלק יפה – כשחולקים עם אחרים מקפידים ליטול חלק יפה.
927תוהים בהם – תמהים ונותנים עין בהם וצועקים עליהם.
929מתורגמנין – המתרגמים ומבארים את הדרשות מפי החכם לרבים.
930ושכר יתומים – הנושא ונותן במעות יתומים למחצית שכר.
931ממדינת הים – המשלח ספינותיו תמיד במקום סכנה.
932המשתכר בקנים וכו' – שהנפח שלהם מרובה והעין שולטת.
937וכותבים וחותמים וכו' – כלו' בשטר שכותבין
וחותמין להם הרי הם כאלו מעידין על עצמם שכפרו באלהי ישראל, שעון רבית
גדול מאד.
939ימכור אדם את בתו – לשפחה.
940עובר משום ולפני עור – שעולה על רוחו של הלוה לכפור.
942גורם קללה לעצמו – כשהוא תובע והלוה כופר יש מקללים אותו ואומרים: "תאלמנה וגו' ".
945לא תהיה לו כנושה – לא תראה בעיניו כנושה בו שיראה אותו ויתבייש.
947שאסור להקדים לו שלום – שיש בזה משום רבית.
952משה רבנו חכם וכו' – לשון נקיה היא כלפי משה רבנו ותורתו; והכוונה להיפך.
953שנתבטבט – נתנפח וצבה בשרו.
955שמם אדם – של שניהם ביחד.
958בלא חומה – בלא מגן ומחסה.