📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · א: אָדָם וּצְרָכָיו
#610

יב. עֲבוֹדַת אֲדָמָה וּמַשָּׂא־וּמַתָּן

שפה אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: עֲתִידִים כָּל־בַּעֲלֵי אֻמָּנֻיּוֹת שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַקַּרְקָע822, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל־הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ"823.

וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת פְּחוּתָה824 מִן הַקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָרְדוּ825"826.

רַ' אֶלְעָזָר רָאָה קַרְקַע שֶׁנֶּחֶרְשָׁה לְרָחְבָּהּ. אָמַר לָהּ: אֲפִלּוּ תִּהְיִי נֶחֱרֶשֶׁת לְאָרְכֵּךְ – לְהַפֵּךְ827 בִּסְחוֹרָה טוֹב מִמֵּךְ.

רַב נִכְנַס בֵּין הַשִּׁבֳּלִים, רָאָה אוֹתָן שֶׁהֵן מִתְנוֹפְפוֹת828, אָמַר לַהֶן: אֲפִלּוּ תִּתְנוֹפְפוּ וְתִתְנוֹפְפוּ – לְהַפֵּךְ בִּסְחוֹרָה טוֹב מִכֶּן.

אָמַר רָבָא: מֵאָה זוּזִים בִּסְחוֹרָה829 – בְּכָל־יוֹם בָּשָׂר וָיָיִן830, מֵאָה זוּזִים בְּקַרְקַע – מֶלַח וִירָקוֹת; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּשְׁכַּבְתּוֹ עַל הָאָרֶץ831 וּמְטִילָה לוֹ מְרִיבָה832 (יבמ' סג.).

שפו טוֹב מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ גִנָּה, מְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ וּמִתְפַּרְנֵס מִמֶּנָּה, מִמִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל גִּנּוֹת שֶׁל אֲחֵרִים בְּמֶחֱצָה833. הַמָּשָׁל אוֹמֵר: דְּאָגַר גִּנָּה834 אָכַל צִפֳּרִין, דְּאָגַר גִּנִּין צִפֳּרִין אָכְלִין לֵהּ (ויק"ר ג).

שפז אָמַר רַ' אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַייָ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי־אָדָם"835 (יבמ' סג.).

שפח וְאָמַר רַ' אֶלְעָזָר: לֹא נִתְּנָה קַרְקַע אֶלָּא לְבַעֲלֵי זְרוֹעוֹת836, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ"837.

אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע־לָחֶם"838? – אִם עוֹשֶׂה אָדָם עַצְמוֹ כְּעֶבֶד לָאֲדָמָה839 – יִשְׂבַּע לָחֶם, וְאִם לָאו – לֹא יִשְׂבַּע לָחֶם (סנה' נח:).

שפט "מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד"840 – אֲפִלּוּ מֶלֶךְ שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שׁוֹאֵל וְאוֹמֵר: "עָשְׂתָה הָאָרֶץ841? לֹא עָשְׂתָה הָאָרֶץ?" לְפִיכָךְ "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא־יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי־אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה"842 – שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה843 אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ – מָה הֲנָאָה יֶשׁ־לוֹ? (קה"ר ה).

שצ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁהָיוּ לְהוּטִים844 אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצָא בָהֶם תּוֹעֶלֶת, וְאֵלּוּ הֵם: קַיִן עוֹבֵד אֲדָמָה845, נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה846 וְעֻזִיָּהוּ אוֹהֵב אֲדָמָה847 (ב"ר כב).

שצא "וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה"848 – שֶׁיְהוּ נְכָסֶיךָ מְשֻׁלָּשִׁים849: שְׁלִישׁ בִּתְבוּאָה, שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים וּשְׁלִישׁ בִּגְפָנִים (ב"מ קז.).

שצב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ"850 – זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר851, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן.

אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת נִצְרְכוּ אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא852 לְשָׁמֶן, מִנּוּ לָהֶם פַּלְמֵיטוֹס853 אֶחָד. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לִירוּשָׁלָיִם, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְצוֹר. הָלַךְ לְצוֹר, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ־חָלָב854. הָלַךְ לְגוּשׁ־חָלָב, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי לַשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ עוֹזֵק855 תַּחַת זֵיתָיו. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא שֶׁאֲנִי צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם מְלַאכְתִּי. הִמְתִּין עַד שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל856 כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַדָּרֶךְ857. אָמַר: לָזֶה יֶשׁ־לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? כִּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִי הַיְּהוּדִים858. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קֻמְקוּם859 שֶׁל חַמִּין וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְהוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מָלֵא שֶׁמֶן וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם אַתָּה צָרִיךְ לְיוֹתֵר? אָמַר לוֹ: הֵן, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּיָדִי דָמִים. אָמַר לוֹ: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִקַּח קַח, וַאֲנִי אֵלֵךְ עִמְּךָ וְאֶטֹּל הַדָּמִים. מָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא סוּס וְלֹא פֶרֶד וְלֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא שְׂכָרוֹ. כֵּוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ יָצְאוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ לְקַלְּסוֹ860. אָמַר לָהֶם: לֹא לִי קַלְּסוּנִי, אֶלָּא לָזֶה שֶׁבָּא, שֶׁמָּדַד לִי שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא וַהֲרֵי נוֹשֶׁה בִּי שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: "יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב"861 (מנח' פה:; ע"י).

שצג אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲנִי חֹמֶץ בֶּן־יַיִן862 לְגַבֵּי אַבָּא לְדָבָר זֶה, שֶׁאִלּוּ אַבָּא הָיָה מְסַיֵּר863 נְכָסָיו שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹם וַאֲנִי אֵינִי מְסַיֵּר אֶלָּא פַעַם אֶחָת. שְׁמוּאֵל לְטַעְמוֹ, שֶׁאָמַר שְׁמוּאֵל: כָּל־הַמְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם מוֹצֵא סָלַע864.

אַבַּיֵּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם וָיוֹם. פַּעַם אַחַת פָּגַע בַּאֲרִיסוֹ865, טָעוּן חֲבִילָה שֶׁל עֵצִים. אָמַר לוֹ: הַלָּלוּ לְהֵיכָן? אָמַר לוֹ: לְבֵית מָר866. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: כְּבָר קִדְּמוּךָ חֲכָמִים867.

רַב אַסִּי הָיָה מְסַיֵּר נְכָסָיו בְּכָל־יוֹם. אָמַר: כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל868 הֵיכָן הֵם? פַּעַם אַחַת רָאָה צִנּוֹר שֶׁל בֶּדֶק מַיִם869 בְּשָׂדֵהוּ, נָטַל טַלִּיתוֹ, כְּרָכָהּ וּנְתָנָהּ בְּתוֹכוֹ870 וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ וּבָאוּ בְנֵי אָדָם וּסְתָמוּהוּ. אָמַר: מָצָאתִי כָּל־אוֹתָם הַסְּלָעִים שֶׁל מַר שְׁמוּאֵל (חול' קה.; ע"י).

––––––––

שצד אָמַר רַ' יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יַעֲסֹק בִּבְהֵמָה דַּקָּה. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ"871 – שֶׁמְּעַשְּׁרוֹת872 אֶת־בַּעֲלֵיהֶן (שם פד.:).

שצה "כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ"873 – מִגֵּז כְּבָשִׂים יְהִי מַלְבּוּשֶׁךָ; "וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים"874 – לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם שָׂדֶה וְיִקַּח עַתּוּדִים875, וְאַל יִמְכֹּר אָדָם עַתּוּדִים וְיִקַּח שָׂדֶה… "וְדֵי חֲלֵב עִזִּים"876 – דַּיּוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתְפַּרְנֵס מֵחֲלֵב גְּדָיִים וּטְלָאִים שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (שם).

––––––––

שצו "נְתָנַנִי אֲדֹנָי בִּידֵי לֹא־אוּכַל קוּם"877 – אָמְרוּ בְמַעֲרָבָא878: זֶה שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו תְּלוּיִן בְּכַסְפּוֹ879 (יבמ' סג:).

שצז אָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְהֵא כַסְפּוֹ שֶׁל אָדָם מָצוּי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ"880.

וְאָמַר רַ' יִצְחָק: לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם אֶת־מְעוֹתָיו: שְׁלִישׁ בְּקַרְקַע וּשְׁלִישׁ בִּפְרַקְמַטְיָא881 וּשְׁלִישׁ תַּחַת יָדוֹ (ב"מ מב.).

שצח "וַיַּחַץ אֶת־הָעָם… לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת"882 – לִמְּדָה תוֹרָה דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם נוֹתֵן כָּל־מָמוֹנוֹ בְּזָוִית אֶחָת (ב"ר עו).

שצט אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה883 בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ884 שָׁלוֹם – חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ"885. אָמַר רַב פַּפָּא: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין הַבְּרִיּוֹת: "כַּד מִשְׁלַם שְׂעוֹרֵי886 מִכַּדָּא –נָקֵשׁ וְאָתֵי תִגְרָא בְּבֵיתָא".

אָמַר רַב חִינְנָא בַר פַּפָּא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל דַּלִּים אֶלָּא עַל עִסְקֵי תְבוּאָה887, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל… וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ… וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד"888 (ב"מ נט.; ע"י).

ת אָמַר רַ' חָנִין: "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלוּאִים לְךָ מִנֶּגֶד"889 – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה890; "וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם"891 – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב־שַׁבָּת לְעֶרֶב־שַׁבָּת; "וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ"892 – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפְּלָטֵר893 (מנח' קג:).

תא רַ' אַחַאי בֶּן יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִן הַשּׁוּק לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ וּמַחֲזִירִין אוֹתוֹ עַל פִּתְחֵי מֵינִיקוֹת אֲחֵרוֹת וְאֵינוֹ שָׂבֵעַ (אדר"נ ל).

––––––––

תב אָמַר רַב לְאַיְבוּ בְנוֹ: טָרַחְתִּי בְךָ בַּהֲלָכָה וְלֹא עָלְתָה בְיָדִי, בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ: עַד שֶׁהַחוֹל עַל רַגְלֶיךָ894 מְכֹר מִקָּחֶךָ. כָּל־דָּבָר מְכֹר וְתִתְחָרֵט, חוּץ מִן הַיַּיִן895 שֶׁתִּמְכֹּר וְלֹא תִתְחָרֵט. הָטֵל לְכִיסְךָ896 וּפְתַח שַׂקֶּךָ. קַב מִן הָאָרֶץ897 וְלֹא כֹר מִן הָעֲלִיָּה (פס' קיג.).

תג לָקַחְתָּ – מָצָאתָ, מָכַרְתָּ – אִבַּדְתָּ (ב"מ נא).

תד כָּל־פְּרַקְמַטְיָא שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שְׁפָלָה וּנְתוּנָה בָאָרֶץ – לֵךְ עֲסֹק בָּהּ, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְעַלּוֹת (תנח' משפטים).

תה הוּזְלָה898 – קְפֹץ וּקְנֵה מִמֶּנָּה (בר' סג.).

תו קֶרֶן קוֹרֵאת בְּרוֹמִי899 – בֶּן מוֹכֵר תְּאֵנִים! הַתְּאֵנִים שֶׁל אָבִיךָ מְכֹר900 (שם סב:).

תז בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין פְּרַקְמַטְיָא לְמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִין לָהֶם (שמ"ר ט).

תח לְעִיר שֶׁל יָרָק הָבֵא יָרָק901 (מנח' פה.)

תט אָמַר רַב פַּפָּא: זְרַע וְלֹא תִקַּח902, מְכֹר וְלֹא תִתְמַסְכֵּן903, סְתֹם וְלֹא תְּשַׁפֵּץ904, שַׁפֵּץ וְלֹא תִבְנֶה905, שֶׁכָּל־הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן (יבמ' סג.).

תי אָמַר רַ' יוֹחָנָן: מִי שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו מָעוֹת הַרְבֵּה וְרוֹצֶה לְאַבְּדָן – יִלְבַּשׁ כְּלֵי פִשְׁתָּן906, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי זְכוּכִית907, וְיִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְאַל יֵשֵׁב עִמָּהֶם908 (ב"מ כט:; חול' פד:).

תיא "וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה"909 – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; מְלַמֵּד, שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹשֵׂא־וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ וּמַעֲלִין עָלָיו910 כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה כֻלָּהּ (מכיל' בשלח – ויסע א).

תיב רַב גִּדֵּל הָיָה מְהַפֵּךְ בְּקַרְקַע911 אֶחָת, בָּא רַ' אַבָּא וּלְקָחָהּ. הָלַךְ רַב גִּדֵּל וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' זֵירָא; הָלַךְ רַ' זֵירָא וְקָבַל עָלָיו לִפְנֵי רַ' יִצְחָק נַפָּחָא. אָמַר לוֹ [רַ' יִצְחָק לְרַ' זֵירָא]: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה912 [רַ' אַבָּא] אֶצְלֵנוּ לְרָגֶל. כְּשֶׁעָלָה מְצָאוֹ [רַ' יִצְחָק] וְאָמַר לוֹ: עָנִי הַמְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה913 וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ מַהוּ? אָמַר לוֹ: נִקְרָא רָשָׁע.

– וְאֶלָּא מָר מִפְּנֵי מֶה עָשָׂה כָךְ?

אָמַר לוֹ: לֹא יָדַעְתִּי [שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל].

– אַף עַכְשָׁו יַחֲזִירֶנָּה לוֹ מָר.

אָמַר לוֹ: בִּמְכִירָה914 לֹא אַחֲזִירֶנָּה לוֹ, שֶׁקַּרְקַע רִאשׁוֹנָה הִיא לִי וְהַמּוֹכֵר קַרְקַע רִאשׁוֹנָה סִמָּן רַע לוֹ; אֶלָּא אִם רוֹצֶה לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי בְּמַתָּנָה – יִטְּלֶנָּה.

רַב גִּדֵּל לֹא יָרַד לְאוֹתָהּ קַרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה"915; רַ' אַבָּא לֹא יָרַד לָהּ – מִשּׁוּם שֶׁהִפֵּךְ בָּהּ רַב גִּדֵּל. לֹא זֶה יָרַד לָהּ וְלֹא זֶה יָרַד לָהּ – וְנִקְרְאָה "קַרְקַע שֶׁל חֲכָמִים" (קיד' נט.).

תיג מוֹכֵר – בְּעַיִן יָפָה916 מוֹכֵר (ב"ב לז.).

תיד דֶּרֶךְ הַתַּגָּרִים917 – מַרְאִין אֶת־הַפְּסֹלֶת תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ מַרְאִין אֶת הַשֶּׁבַח (תנח' שלח).

תטו זְבַן וְזַבֵּן918 תַּגָּרָא אִקְּרֵי (ב"מ מ:).

תטז הָרֶוַח מְשֻׁעְבָּד לַקָּרֶן919 (שם קה.).

תיז אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּשְׂתַּכֵּר אַל יִשְׂתַּכֵּר יוֹתֵר עַל שְׁתוּת920 (שם מ:).

תיח אַל תַּעֲמֹד עַל הַמִּקָּח921 בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לְךָ דָּמִים (פסח' קיב:).

תיט חֵן מִקָּח עַל לוֹקְחוֹ (סוטה מז.; ערוך ע' חנא).

תכ מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ922 בְעֵינָיו אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְעֵינָיו? – הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְעֵינָיו (כת' יז.).

––––––––

תכא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: תַּגָּרֵי־סִמְטָא923 וּמְגַדְּלֵי בְהֵמָה דַקָּה924 וְקוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבִים925 וְנוֹתְנִים עֵינֵיהֶם בְּחֵלֶק יָפֶה926 – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם. מַה טָּעַם? – שֶׁבְּנֵי אָדָם תּוֹהִים בָּהֶם927 (פסח' ג:).

תכב אָמַר רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע תַּעֲנִיּוֹת יָשְׁבוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת־הַגְּדוֹלָה עַל כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׁרוּ, שֶׁאִלְמָלֵי מִתְעַשְּׁרִים אֵין כּוֹתְבִים.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: כּוֹתְבֵי סְפָרִים, תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת הֵם וְתַגָּרֵיהֶם וְתַגָּרֵי־תַגָּרֵיהֶם, וְכָל־הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת־שָׁמַיִם – לְהָבִיא928 מוֹכְרֵי תְכֵלֶת – אֵינָם רוֹאִים סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

תכג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבַּע פְּרוּטוֹת אֵין בָּהֶן סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם: שְׂכַר כּוֹתְבִים וּשְׂכַר מְתֻרְגְּמָנִין929 וּשְׂכַר יְתוֹמִים930 וּמָעוֹת הַבָּאוֹת מִמְּדִינַת הַיָּם931 (שם).

תכד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הַמִּשְׂתַּכֵּר בְּקָנִים932 וּבְקַנְקַנִּים אֵינוֹ רוֹאֶה סִמַּן בְּרָכָה לְעוֹלָם (שם).

––––––––

תכה מַלְוֵי בְרִבִּית כּוֹפְרִים בְּעִקָּר933 (תוס', ב"מ ו).

תכו שָׁנִינוּ, אָמַר רַ' יוֹסֵי: בֹּא וּרְאֵה סְמִיּוּת934 עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְרִבִּית: אָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו – וְהֵם מְבִיאִים עֵדִים וְלִבְלָר935 וְקֻלְמוֹס936 וּדְיוֹ וְכוֹתְבִים וְחוֹתְמִים937: פְּלוֹנִי זֶה כָּפַר בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְרִבִּית, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: "כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל־נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה־אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם"938 – הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל־הַמַּלְוֶה בְרִבִּית נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין (ב"מ עא.).

תכז יִמְכֹּר אָדָם אֶת־בִּתּוֹ939 וְלֹא יִלְוֶה בְרִבִּית (קיד' כ.).

תכח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל־מִי שֶׁיֶּשׁ־לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְעֵדִים עוֹבֵר מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר940 לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"941, וְרֵישׁ־לָקִישׁ אָמָר: גּוֹרֵם קְלָלָה לְעַצְמוֹ942, שֶׁנֶּאֱמַר: "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי־שֶׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק"943.

אָמְרוּ לוֹ חֲכָמִים לְרַב אָשֵׁי: מְקַיֵּם רָבִינָא כָּל־מַה־שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים. שָׁלַח לוֹ בְּעֶרֶב־שַׁבָּת: יְשַׁגֶּר לִי מָר עֲשָׂרָה זוּזִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לִי קַרְקַע לִקַּח. שָׁלַח לוֹ: יָבִיא מָר עֵדִים וְיִכְתֹּב שְׁטָר. שָׁלַח לוֹ: אֲפִלּוּ אָנִי? שָׁלַח לוֹ: כָּל־שֶׁכֵּן מָר, שֶׁטָּרוּד בְּתַלְמוּדוֹ וְיִשְׁכַּח944 – וְאֶגְרֹם קְלָלָה לְעַצְמִי (ב"מ עה:).

תכט כְּשֶׁבָּא רַב דִּימִי אָמָר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁאָסוּר לַעֲבוֹר לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא־תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה945" 946 (ב"מ עה:).

תל שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִן לְנוֹשֶׁה בַחֲבֵרוֹ מָנֶה וְאֵינוֹ רָגִיל לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם947? תַּלְמוּד לוֹמַר: "נֶשֶׁךְ כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ"948 – אֲפִלּוּ דִבּוּר אָסוּר (ב"מ עה:).

תלא רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קָשָׁה הָרִבִּית, שֶׁאַף שְׁאִילַת שָׁלוֹם רִבִּית (ירוש' ב"מ פ"ה, ה"ח).

תלב "וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ"949 – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, הֲרֵי כְבָר נֶאֱמַר: "לֹא־תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"950? אֶלָּא יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת הֵימֶנּוּ וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ951 וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵנִי – זוֹ הִיא רִבִּית מֻקְדֶּמֶת; לָוָה הֵימֶנּוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מְעוֹתָיו, וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ וְאוֹמֵר: בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו שֶׁהָיוּ בְטֵלוֹת אֶצְלִי – זוֹ הִיא רִבִּית מְאֻחֶרֶת (ב"מ עה:; ספרי תצא).

תלג שָׁנִינוּ, רַ' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַלְוֵי רִבִּית יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמַּרְוִיחִים מַפְסִידִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשִׂימִים משֶׁה רַבֵּנוּ חָכָם952 וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת, וְאוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֶוַח בַּדָּבָר לֹא הָיָה כוֹתְבוֹ (ב"מ עה:).

תלד לְמָה רִבִּית דּוֹמָה? לְמִי שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ, לֹא הִרְגִּישׁ מִי נְשָׁכוֹ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁנִּתְבַּטְבֵּט953 עָלָיו; כָּךְ הָרִבִּית אֵין אָדָם מַרְגִּישׁ בָּהּ עַד שֶׁהִיא מִתְבַּטְבֶּטֶת עָלָיו (תנח' משפטים; שמ"ר לא).