📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 841–900

841

שואל ואומר עשתה הארץ – תבואה בשנה זו, שברכת המדינה תלויה בברכת הארץ.

↩ חזרה לטקסט
842

שם, שם ט.

↩ חזרה לטקסט
843

שהומה ומהמה – כלו' רודף ולהוט וטרוד תמיד.

↩ חזרה לטקסט
844

להוטים – שואפים ורודפים ביותר; ובתנח' נח הגיר': "שלשה נזקקו לאדמה ונעשו חולין".

↩ חזרה לטקסט
845

קין עובד אדמה – בראש' ד', יב; וסופו שנגזר עליו "נע ונד תהיה בארץ" – שם שם, יב.

↩ חזרה לטקסט
846

נח איש האדמה – שם ט', כ; ושתה מן היין ונתבזה.

↩ חזרה לטקסט
847

ועזיהו אוהב אדמה – דהי"ב כ"ו, י; ולבסוף נעשה מצורע.

↩ חזרה לטקסט
848

דברים כ"ח, ג.

↩ חזרה לטקסט
849

משולשים – וכשלא יצליח בזו יצליח בזו.

↩ חזרה לטקסט
850

שם, ל"ג, כד.

↩ חזרה לטקסט
851

חלקו של אשר – של שבט אשר בארץ־ישראל.

↩ חזרה לטקסט
852

לודקיא – שם מקום בחו"ל.

↩ חזרה לטקסט
853

פלמיטוס – ממונה, שליח.

↩ חזרה לטקסט
854

לגוש חלב – בחלקו של אשר.

↩ חזרה לטקסט
855

עוזק – חופר ועודר מסביב.

↩ חזרה לטקסט
856

הפשיל וכו' – הטיל ונתן, כדרך פועל עני.

↩ חזרה לטקסט
857

מסקל ובא בדרך – משליך בדרך הילוכו את האבנים מן הפרדס.

↩ חזרה לטקסט
858

שחקו בי היהודים – ששלחוני לעני כמותו.

↩ חזרה לטקסט
859

קומקום – מין כלי שרוחצין ממנו.

↩ חזרה לטקסט
860

לקלסו – לשבחו.

↩ חזרה לטקסט
861

משלי י"ג, ז.

↩ חזרה לטקסט
862

חמץ בן יין וכו' – כלו' נופל וגרוע מאבא בענין זה.

↩ חזרה לטקסט
863

מסייר – בודק ורואה.

↩ חזרה לטקסט
864

מוצא סלע – כלו' מרויח (סלע – שם מטבע).

↩ חזרה לטקסט
865

באריסו – פועל שנוטל חלק תבואה בשכרו.

↩ חזרה לטקסט
866

לבית מר – לבית אדוני; ומפני היראה אמר כך, שבאמת נתכוון לגנוב.

↩ חזרה לטקסט
867

כבר קדמוך חכמים – שאמרו שיהא אדם מסייר את הנכסים בכל יום, ואלמלא באתי היית נוטל העצים לעצמך.

↩ חזרה לטקסט
868

הסלעים של מר שמואל – שאמר המסייר נכסיו מוצא סלע.

↩ חזרה לטקסט
869

צנור של בדק מים – קלוח של פרץ מים שבא מן הנהר לשטוף פירותיו.

↩ חזרה לטקסט
870

ונתנו בתוכו – לסתום את הנקב שנפרץ.

↩ חזרה לטקסט
871

דברים ז', יג.

↩ חזרה לטקסט
872

שמעשרות – דורש "ועשתרות" לשון עושר.

↩ חזרה לטקסט
873

משלי כ"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
874

משלי כ"ז, כו.

↩ חזרה לטקסט
875

ויקח עתודים – כלו' צאן.

↩ חזרה לטקסט
876

שם שם, כז.

↩ חזרה לטקסט
877

איכה א', יד.

↩ חזרה לטקסט
878

במערבא – בא"י.

↩ חזרה לטקסט
879

תלוין בכספו – שאין לו זריעה בקרקע.

↩ חזרה לטקסט
880

דברים י"ד, כה.

↩ חזרה לטקסט
881

בפרקמטיא – בסחורה.

↩ חזרה לטקסט
882

בראשית ל"ב, ח.

↩ חזרה לטקסט
883

זהיר בתבואה – שלא תכלה מביתו.

↩ חזרה לטקסט
884

השם גבולך וגו' – כשהוא משביעך חטים שלום בגבולך.

↩ חזרה לטקסט
885

תהלים קמ"ז, יד.

↩ חזרה לטקסט
886

כד משלם שעורי וכו' – כשכלות השעורים מן הכד מקשקש ובא ריב בבית.

↩ חזרה לטקסט
887

על עסקי תבואה – בגלל חסרון התבואה.

↩ חזרה לטקסט
888

שופטים ו', ג, ד, ו.

↩ חזרה לטקסט
889

דברים כ"ח, סו.

↩ חזרה לטקסט
890

הלוקח תבואה משנה לשנה – ואין לו משלו וחייו תלואים באחרים.

↩ חזרה לטקסט
891

דברים כ"ח, סו.

↩ חזרה לטקסט
892

דברים כ"ח, סו.

↩ חזרה לטקסט
893

הפלטר – אופה מוכר פת.

↩ חזרה לטקסט
894

עד שהחול על רגליך וגו' – כשאתה בא בסחורה לשוק מכור אותה מהרה בעוד חול הדרך על רגליך, שמא לא תמצא אח"כ קונים.

↩ חזרה לטקסט
895

חוץ מן היין – שהוא מחמיץ.

↩ חזרה לטקסט
896

הטל לכיסך וכו' – כלו' מתחלה תן את מחיר התבואה לתוך כיסך ואח"כ תפתח את השק למסרה לקוניה.

↩ חזרה לטקסט
897

קב מן הארץ וכו' – כלו' יפה לאדם שכר מועט וקרוב לו משכר מרובה ורחוק.

↩ חזרה לטקסט
898

הוזלה – הסחורה.

↩ חזרה לטקסט
899

קרן קוראת ברומי – שמכריזין על התאנים שכלו בשוק.

↩ חזרה לטקסט
900

התאנים של אביך מכור – אם אין אביך בבית מכור אתה את תאניו בשעה שיש קונים.

↩ חזרה לטקסט