יד. קְרִיעַת יַם־סוּף וּבִזַּת הַיָּם

פב תַּנְיָא, רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ שְׁבָטִים מְנַצְּחִים1882 זֶה עִם זֶה. זֶה אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְצֹוְחִין קָפַץ שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה, הִתְחִילוּ שָׂרַי יְהוּדָה רוֹגְמִים אוֹתָם בַּאֲבָנִים. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אֻשְׁפִּיזְכֶן לִגְבוּרָה1883, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"1884. אָמַר לוֹ רַ' יְהוּדָה: לֹא כָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם, וְזֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין וְנוֹטְלִין עֵצָה אֵלּוּ וָאֵלּוּ, קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה משֶׁה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: יְדִידַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה לְפָנָי! אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, וּמַה בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת? אָמַר לוֹ: "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ, וְאַתָּה הָרֵם אֶת־מַטְּךָ" וְגוֹ'1885. לְפִיכָךְ זָכָה יְהוּדָה1886 לַעֲשׂוֹת מֶמְשָׁלָה1887 בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו"1888. מַה־טַּעַם "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ וְיִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו"? מִשּׁוּם שֶׁ"הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס"1889 (סוטה לו, לז; מכיל בשלח – ויהי ה).
פג "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"1890 – אָמַר רַ' אֶלְעָזָר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: עֵת לְקַצֵּר וְעֵת לְהַאֲרִיךְ; בָּנַי שְׁרוּיִם בְּצַעַר, וְהַיָּם סוֹגֵר1891, וְהָאוֹיֵב רוֹדֵף, וְאַתָּה עוֹמֵד וּמַרְבֶּה בִתְפִלָּה – "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"1892 (שמ"ר כא).
פד "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ"1893 – אָמַר רַ' חַמָּא בַר חֲנִינָא מִשּׁוּם אָבִיו: מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁהָיָה מַעֲבִיר צֹאנוֹ בְּנָהָר, בָּא זְאֵב לְהִתְגָּרוֹת בַּצֹּאן. רוֹעֶה שֶׁהָיָה בָקִי, מֶה עָשָׂה? נָטַל תַּיִשׁ גָּדוֹל וּמְסָרוֹ לוֹ. אָמַר: יְהֵא מִתְגּוֹשֵׁשׁ1894 בָּזֶה עַד שֶׁנַּעֲבוֹר אֶת־הַנָּהָר, וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי מְבִיאוֹ. כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עָמַד סַמָּאֵל1895 הַמַּלְאָךְ לְקַטְרֵג1896 אוֹתָם, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו הָיוּ אֵלּוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה־זָרָה וְאַתָּה קוֹרֵעַ לָהֶם אֶת־הַיָּם! מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? מָסַר לוֹ אִיּוֹב, שֶׁהָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַרְעֹה וְנֶאֱמַר בּוֹ "אִישׁ תָּם וְיָשָׁר"1897, אָמַר לוֹ: "הִנּוֹ בְּיָדֶךָ"1898. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: עַד שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק עִם אִיּוֹב – יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים לַיָּם וְעוֹלִים, וְאַחַר־כָּךְ אַצִּיל אֶת־אִיּוֹב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמשֶׁה: משֶׁה, הֲרֵי מָסַרְתִּי אִיּוֹב לַשָּׂטָן; מַה בְּיָדְךָ לַעֲשׂוֹת – "דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שם).
פה "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה"1899 – אִם בַּיָּם – לָמָּה בַיַּבָּשָׁה? וְאִם בַּיַּבָּשָׁה – לָמָּה בְּתוֹךְ הַיָּם? אֶלָּא מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִקְרַע לָהֶם הַיָּם עַד שֶׁבָּאוּ לְתוֹכוֹ עַד חָטְמָם, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה לָהֶם יַבָּשָׁה.
דָּרַשׁ רַ' נְהוֹרַי: הָיְתָה בַת יִשְׂרָאֵל עוֹבֶרֶת בַּיָּם וּבְנָהּ בְּיָדָהּ וּבוֹכֶה, וּפוֹשֶׁטֶת יָדָהּ וְנוֹטֶלֶת תַּפּוּחַ אוֹ רִמּוֹן מִתּוֹךְ הַיָּם וְנוֹתֶנֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר"1900 – מַה בַּמִּדְבָּר לֹא חָסְרוּ כְלוּם אַף בַּתְּהוֹמוֹת לֹא חָסְרוּ כְלוּם (שם פא).
פו בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַטְבִּיעַ אֶת־מִצְרַיִם בַּיָּם עָמַד עֻזָּא שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם1901 וְנִשְׁתַּטַּח לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בְּמִדַּת הָרַחֲמִים בָּרָאתָ עוֹלָמֶךָ, לָמָה אַתָּה רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ אֶת־בָּנָי? מִיָּד כִּנֵּס הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל־פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה1902 וְאָמַר לָהֶם: הֱווּ דָנִים בֵּינִי וּבֵין עֻזָּא שַׂר שֶׁל מִצְרָיִם. הִתְחִילוּ שָׂרַי הָאֻמּוֹת1903 מְלַמְּדִים סַנֵּגוֹרְיָא1904 עַל מִצְרָיִם. כֵּוָן שֶׁרָאָה מִיכָאֵל כָּךְ, רָמַז לְגַבְרִיאֵל וְטָס לְמִצְרַיִם טִיסָה אַחַת וְשָׁמַט לְבֵנָה עִם טִיטָהּ וְתִינוֹק אֶחָד עִמָּהּ שֶׁשִּׁקְּעוּהוּ בַבִּנְיָן, וּבָא וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּךְ שִׁעְבְּדוּ אֶת־בָּנֶיךָ! מִיָּד יָשַׁב עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּמִדַּת־הַדִּין וְטִבְּעָם בַּיָּם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנָי! (מד' אבכיר; סנהד' לט:).
פז "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"1905 – מַגִּיד שֶׁהַסּוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס, עוֹלִים לַמָּרוֹם וְיוֹרְדִים לַתְּהוֹם וְאֵין נִפְרָדִים זֶה מִזֶּה (מכיל' בשלח – שירה ב).
פח "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"1906 – גַּלֵּי הַיָּם נִדְמוּ לְסוּסִיּוֹת נְקֵבוֹת, וּלְמִצְרַיִם סוּסִים זְכָרִים מְזֹהָמִים1907, וְהָיוּ רָצִים אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁנִּשְׁתַּקְּעוּ בַיָּם. וְהָיָה הַמִּצְרִי אוֹמֵר לְסוּסוֹ: אֶתְמוֹל הָיִיתִי מוֹשֶׁכְךָ לְנִילוֹס לְהַשְׁקוֹתְךָ מַיִם וְלֹא הָיִיתָ בָא אַחֲרָי, וְעַכְשָׁו אַתָּה בָא לְשַׁקְּעֵנִי בַיָּם. וְהָיָה הַסּוּס אוֹמֵר לְרוֹכְבוֹ: "רָמָה בַיָּם" – רְאֵה מַה בַּיָּם1908! (שמ"ר כג; שהש"ר א).
פט דָּרַשׁ רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה? עוֹלָל מֻטָּל עַל בִּרְכַּי אִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ, כֵּוָן שֶׁרָאוּ אֶת־הַשְּׁכִינָה – עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו, וְאָמָרוּ: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ"1909.
תַּנְיָא, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עֻבָּרִים1910 שֶׁבִּמְעִי אִמָּם אָמְרוּ שִׁירָה. – וַהֲרֵי לֹא רָאוּ? אָמַר רַ' תַּנְחוּם: כָּרֵס1911 נַעֲשָׂה לָהֶם כְּאִסְפֶּקָלַרְיָא1912 הַמְּאִירָה וְרָאוּ (סוטה ל, לא; ירוש' סוטה ג).
צ "אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"1913 – אָמַר רַ' אָבִין הַלֵּוִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירַת הַיָּם לֹא הִנִּיחָם משֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ לְעַצְמָם, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁרַבּוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמֵר עִמּוֹ פָּרָשָׁתוֹ כְּשֶׁהוּא נָעַר, כָּךְ אָמַר משֶׁה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יָשִׁיר־משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" – כְּנַעַר הָעוֹנֶה אַחֵר רַבּוֹ. לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה עָמְדוּ עַל פִּרְקָם1914, הִתְחִילוּ אוֹמְרִים שִׁירַת הַבְּאֵר לְעַצְמָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל"1915 (ילק"ש חקת בשם ילמדנו).
צא אָמַר רַב הוּנָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה1916 הָיוּ. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד אֶחָד כָּךְ מִצְרִים עוֹלִים מִצַּד אַחֵר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְשַׂר שֶׁל יָם: פְּלוֹט1917 אוֹתָם לַיַּבָּשָׁה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד, שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי נוֹתֵן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה1918 שֶׁבָּהֶם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת־רַבּוֹ 1919? אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא לִי עָרֵב. מִיָּד פְּלָטָם וְהִשְׁלִיכָם לַיַּבָּשָׁה וּבָאוּ יִשְׂרָאֵל וְרָאוּ אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם"1920.
וּמַהוּ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶם? שֶׁאִלּוּ1921 בְּפַרְעֹה נֶאֱמַר: "שֵׁשׁ־מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר"1922, וְאִלּוּ בְּסִיסְרָא נֶאֱמַר: "תְּשַׁע מֵאוֹת רֶכֶב־בַּרְזֶל"1923. וּכְשֶׁבָּא סִיסְרָא, בָּא אֲלֵיהֶם בִּדְקָרִים1924 שֶׁל בַּרְזֶל. הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עֲלֵיהֶם כּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם. כֵּוָן שֶׁיָּרְדוּ כוֹכְבֵי שָׁמַיִם עֲלֵיהֶם נִתְלַבְּנוּ1925 אוֹתָם דְּקָרִים שֶׁל בַּרְזֶל, יָרְדוּ לְצַנֵּן עַצְמָם בְּנַחַל קִישׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן: לֵךְ וְהַשְׁלֵם עֶרְבוֹנֶךָ. מִיָּד גְּרָפָם נַחַל קִישׁוֹן וְהִשְׁלִיכָם לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים"1926. מַה נַּחַל קְדוּמִים? – נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ דָגִים שֶׁל יָם וְאָמָרוּ: "וֶאֱמֶת־יְיָ לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ"1927 (פסחים קי"ח: ע"י).
צב "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת"1928 – מֶה הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם? הָיָה כָל־אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נוֹטֵל כַּלְבּוֹ, וְהוֹלֵךְ וְנוֹתֵן אֶת־רַגְלוֹ עַל צַוָּאר שֶׁל מִצְרִי, וְהָיָה אוֹמֵר לְכַלְבּוֹ: אֱכֹל מִן הַיָּד הַזּוֹ שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדָה בִי, אֱכֹל מִן הַמֵּעַיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא חָסוּ עָלָי. (שו"ט כה).
צג "וַיַּסַּע משֶׁה אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּם־סוּף"1929 – שֶׁהִסִּיעָם בְּעַל־כָּרְחָם, שֶׁלֹּא בְטוֹבָתָם, כֵּיצַד? בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם יָצָא פַרְעֹה לִרְדּוֹף אַחֲרֵיהֶם בְּכָל־אוֹתָם הָאוֹכְלוֹסִין. מֶה עָשָׂה? כְּשֶׁרָדַף פַּרְעֹה אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל בְּרֶכֶב וּפָרָשִׁים עָמַד וְקִשֵּׁט1930 כָּל־אוֹתָם הַסּוּסִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. כְּשֶׁבָּאוּ לַיָּם וְטִבְּעָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָיוּ צָפוֹת כָּל אוֹתָן הָאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וְהָיוּ מֻשְׁלָכוֹת עַל שְׂפַת הַיָּם. הָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים בְּכָל־יוֹם וְנוֹטְלִים מֵהֶן, וְלֹא הָיוּ מְבַקְּשִׁים לָזוּז מִשָּׁם. כֵּוָן שֶׁרָאָה משֶׁה כָּךְ, אָמַר לָהֶם: מָה אַתֶּם סְבוּרִים1931, שֶׁבְּכָל יוֹם הַיָּם מַעֲלֶה לָכֶם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת? עָמַד והִסִּיעָם בְּעַל־כָּרְחָם1932 (תנה"ק בשלח).