📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 301–360

301

טשי בעליתא – מתחבא בעליה מפני בעלי־חובותיו.

↩ חזרה לטקסט
302

קיקולי – מין ירקות (קארדאמום).

↩ חזרה לטקסט
303

אקיקלא דמתא שכיב – שוכב על אשפות העיר במקום גלוי, שאינו מתירא משום אדם.

↩ חזרה לטקסט
304

נשינו טובה – שראו את הטובה אלא ששכחוה.

↩ חזרה לטקסט
305

בכל עצב וגו' – כלו' בכל יגיעה וטורח יש יתרון לאדם, ואם יגע להחם את המים טובים הם יותר לגוף ממים צוננים.

↩ חזרה לטקסט
306

משלי י"ד, כג.

↩ חזרה לטקסט
307

יין של פרוגיתא – שם מקום שיינו משובח ביותר.

↩ חזרה לטקסט
308

דיומסית – מרחצאות לרבים.

↩ חזרה לטקסט
309

קפחו את עשרת השבטים – שנמשכו אחריהם ואבדו מן העולם.

↩ חזרה לטקסט
310

שמות י"ב, ב.

↩ חזרה לטקסט
311

החרש היה לבם – ששכח את הקריאה ונתחלפו לו ד' בר', ז' בי' וכ' בב'.

↩ חזרה לטקסט
312

בראשית ג', ז.

↩ חזרה לטקסט
313

הושע ד', יא.

↩ חזרה לטקסט
314

יין שמביא יללה – יין לשון תאניה ואניה.

↩ חזרה לטקסט
315

משלי כ"ג, לא.

↩ חזרה לטקסט
316

דומה עליו כמישור – שאינו מבחין בין תל לבור.

↩ חזרה לטקסט
317

והחנוני בכיס – ליטול ממונו.

↩ חזרה לטקסט
318

נשתעממו – ל' שעמום וטירוף.

↩ חזרה לטקסט
319

אמו לא יכולה לעמוד בו – הגפן, שהיא נכפפת ונסרחת על גבי הקרקע.

↩ חזרה לטקסט
320

דקרים – כלונסאות.

↩ חזרה לטקסט
321

שלא תכנס לחלקי – כלו' שלא תשתה יותר מדי.

↩ חזרה לטקסט
322

תובעת בפה – לעבירה.

↩ חזרה לטקסט
323

משלי כ"ג, לא.

↩ חזרה לטקסט
324

מלבין פניהם – מבייש פניהם.

↩ חזרה לטקסט
325

שאחריתו דם – שפיכת דם.

↩ חזרה לטקסט
326

הקפיל – חנוני שמוכר מזונות ומשקאות.

↩ חזרה לטקסט
327

תערה – תשפוך את היין.

↩ חזרה לטקסט
328

שם שם, כט, ל.

↩ חזרה לטקסט
329

בראש כל רפואה וכו' – כלו' היין אם שותים אותו במדה הוא הטובה שברפואות, ושלא במדה הוא סם־המות.

↩ חזרה לטקסט
330

רמי – הקשה.

↩ חזרה לטקסט
331

ישמח – בספריהם היה כתוב ישמח בשי"ן ימנית והחי"ת נקראת כמו ה"א, מלשון שממה.

↩ חזרה לטקסט
332

תהלים ק"ד, טו.

↩ חזרה לטקסט
333

פקחוני – עשוני לפקח.

↩ חזרה לטקסט
334

שופטים ט', יג.

↩ חזרה לטקסט
335

התר שקך – כלומר: פתח פיך.

↩ חזרה לטקסט
336

בבית־עולם – בבית־קברות.

↩ חזרה לטקסט
337

אנגריא – עבדי המלך באו לקחת את בני העיר לעבודת המלך.

↩ חזרה לטקסט
338

אשגר – אשלח.

↩ חזרה לטקסט
339

סדר הסעודה – שבעל הבית מזמין לאורחים וגם הוא יושב עמהם.

↩ חזרה לטקסט
340

קתדראות – כסאות של כבוד.

↩ חזרה לטקסט
341

ידו אחת – לקבל בה את הכוס ששותה לפני המזון.

↩ חזרה לטקסט
342

פרפראות – מיני מטעמים לקנוח סעודה.

↩ חזרה לטקסט
343

שתי ידיו – לאכילה.

↩ חזרה לטקסט
344

אין רשות לאורח להכנס – כלו' לאחר שהיו מחלקין שלש פרפראות לכל אחד נשלם מנין האורחים של הסעודה ושוב אין רשות לאחרים להכנס.

↩ חזרה לטקסט
345

בזמן שהן שתי מטות – רגילין היו לאכול בהסבה על הצד השמאלי כל אחד על מטה אחת.

↩ חזרה לטקסט
346

גדול מסב בראש – מסב תחלה על מטתו.

↩ חזרה לטקסט
347

שני לו למעלה הימנו – מטתו לצד מראשותיו של הגדול.

↩ חזרה לטקסט
348

למטה הימנו – לצד מרגלותיו.

↩ חזרה לטקסט
349

למקום שמים אחרונים וכו' – כשמגיעין לחמשה אם נטל הגדול הוא מברך, ואם צוה לאחר ליטול קודם לו הוא מברך.

↩ חזרה לטקסט
350

לא יפרוס – לא יבצע מן הפת.

↩ חזרה לטקסט
351

במקום הרך – שנמאס.

↩ חזרה לטקסט
352

כביצה – כשיעור ביצה.

↩ חזרה לטקסט
353

רעבתן וגרגרן – זולל וסובא.

↩ חזרה לטקסט
354

ישהה – ימתין בין גמיעה לגמיעה.

↩ חזרה לטקסט
355

שנים – שתי גמיעות.

↩ חזרה לטקסט
356

מגסי הרוח – מבעלי גאוה.

↩ חזרה לטקסט
357

נוקדן – מלקט הפירורים מעל השלחן ואוכלם.

↩ חזרה לטקסט
358

עומקן – מעמיק בקערה ושואב מתוכה עד הסוף.

↩ חזרה לטקסט
359

שולח יד – לאכילה.

↩ חזרה לטקסט
360

נא – לא צלוי כל צרכו והוא קשה.

↩ חזרה לטקסט