הערות וביאורים · 301–360
301טשי בעליתא – מתחבא בעליה מפני בעלי־חובותיו.
302קיקולי – מין ירקות (קארדאמום).
303אקיקלא דמתא שכיב – שוכב על אשפות העיר במקום גלוי, שאינו מתירא משום אדם.
304נשינו טובה – שראו את הטובה אלא ששכחוה.
305בכל עצב וגו' – כלו' בכל יגיעה וטורח יש יתרון לאדם, ואם יגע להחם את המים טובים הם יותר לגוף ממים צוננים.
307יין של פרוגיתא – שם מקום שיינו משובח ביותר.
308דיומסית – מרחצאות לרבים.
309קפחו את עשרת השבטים – שנמשכו אחריהם ואבדו מן העולם.
311החרש היה לבם – ששכח את הקריאה ונתחלפו לו ד' בר', ז' בי' וכ' בב'.
314יין שמביא יללה – יין לשון תאניה ואניה.
316דומה עליו כמישור – שאינו מבחין בין תל לבור.
317והחנוני בכיס – ליטול ממונו.
318נשתעממו – ל' שעמום וטירוף.
319אמו לא יכולה לעמוד בו – הגפן, שהיא נכפפת ונסרחת על גבי הקרקע.
321שלא תכנס לחלקי – כלו' שלא תשתה יותר מדי.
324מלבין פניהם – מבייש פניהם.
325שאחריתו דם – שפיכת דם.
326הקפיל – חנוני שמוכר מזונות ומשקאות.
329בראש כל רפואה וכו' – כלו' היין אם שותים אותו במדה הוא הטובה שברפואות, ושלא במדה הוא סם־המות.
331ישמח – בספריהם היה כתוב ישמח בשי"ן ימנית והחי"ת נקראת כמו ה"א, מלשון שממה.
335התר שקך – כלומר: פתח פיך.
336בבית־עולם – בבית־קברות.
337אנגריא – עבדי המלך באו לקחת את בני העיר לעבודת המלך.
339סדר הסעודה – שבעל הבית מזמין לאורחים וגם הוא יושב עמהם.
340קתדראות – כסאות של כבוד.
341ידו אחת – לקבל בה את הכוס ששותה לפני המזון.
342פרפראות – מיני מטעמים לקנוח סעודה.
344אין רשות לאורח להכנס – כלו' לאחר שהיו מחלקין
שלש פרפראות לכל אחד נשלם מנין האורחים של הסעודה ושוב אין רשות לאחרים
להכנס.
345בזמן שהן שתי מטות – רגילין היו לאכול בהסבה על הצד השמאלי כל אחד על מטה אחת.
346גדול מסב בראש – מסב תחלה על מטתו.
347שני לו למעלה הימנו – מטתו לצד מראשותיו של הגדול.
348למטה הימנו – לצד מרגלותיו.
349למקום שמים אחרונים וכו' – כשמגיעין לחמשה אם נטל הגדול הוא מברך, ואם צוה לאחר ליטול קודם לו הוא מברך.
350לא יפרוס – לא יבצע מן הפת.
353רעבתן וגרגרן – זולל וסובא.
354ישהה – ימתין בין גמיעה לגמיעה.
356מגסי הרוח – מבעלי גאוה.
357נוקדן – מלקט הפירורים מעל השלחן ואוכלם.
358עומקן – מעמיק בקערה ושואב מתוכה עד הסוף.
360נא – לא צלוי כל צרכו והוא קשה.