📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק חמישי · א: אָדָם וּצְרָכָיו
#603

ה. דֶּרֶךְ־אֶרֶץ בִּסְעֻדָּה

קנא כֵּיצַד סֵדֶר הַסְּעֻדָּה339? אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי סַפְסָלִים וְעַל גַּבֵּי קַתֶּדְרָאוֹת340 עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ כֻלָּם. נִכְנְסוּ כֻלָּם, הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אֶחָת341. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת342, כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסַבּוּ הֵבִיאוּ לָהֶם [מַיִם] לַיָּדָיִם, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל־אֶחָד וְאֶחָד נָטַל יָדוֹ אַחַת חוֹזֵר וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו343. מָזְגוּ לָהֶם אֶת־הַכּוֹס, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶם פַּרְפְּרָאוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹנָה מְבָרֵךְ עַל הַשְּׁנִיָּה, וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. לְאַחַר שָׁלשׁ פַּרְפְּרָאוֹת אֵין רְשׁוּת לְאוֹרֵחַ לְהִכָּנֵס344.

רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִנְהָג גָּדוֹל הָיָה בִירוּשָׁלָיִם, בִּזְמַן שֶׁהַמִּטְפָּחוֹת פְּרוּסוֹת אוֹרְחִים נִכְנָסִים. נִסְתַּלֵּקוּ – אֵין רְשׁוּת לְאוֹרְחִים לְהִכָּנֵס. וְעוֹד מִנְהָג אֶחָד הָיָה בִירוּשָׁלָיִם: מוֹסֵר סְעֻדָּה לְטַבָּח, נִתְקַלְקֵל דָּבָר בַּסְּעֻדָּה, עוֹנְשִׁין אֶת־הַטַּבָּח, הַכֹּל לְפִי כְבוֹד בַּעַל־הַבַּיִת וְהַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים. פְּרוּסוֹת סִמָּן גָּדוֹל לְאוֹרְחִים: כָּל־זְמַן שֶׁהָאוֹרְחִים רוֹאִים אֶת־הַפְּרוּסוֹת יוֹדְעִים שֶׁדָּבָר אַחֵר בָּא אַחֲרֵיהֶן; כִּכָּר שָׁלֵם – יוֹדְעִין שֶׁאֵין דָּבָר אַחֵר בָּא לָהֶם בַּסְּעֻדָּה אַחֲרָיו (תוספ', בר' ד; ירוש', בר' פ"ו, ה"ו).

קנב כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת345, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ346 הָרִאשׁוֹנָה וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלשׁ מִטּוֹת, גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ הָאֶמְצָעִית, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ347, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ348. כָּךְ הָיוּ מְסֻדָּרִים וְהוֹלְכִים.

כֵּיצַד סֵדֶר נְטִילַת־יָדָיִם? עַד חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. מֵחֲמִשָּׁה וְאֵילַךְ מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַחֲמִשָּׁה, וְחוֹזֵר וּמַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. וְלַמָּקוֹם שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים349 חוֹזְרִים שָׁם בְּרָכָה חוֹזֶרֶת.

סֵדֶר לִמְזִיגַת הַכּוֹס? בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַתְחִיל מִן הַגָּדוֹל. אַחַר הַמָּזוֹן מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בִּקְעָרָה, שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין, הַמְבָרֵךְ פּוֹשֵׁט יָדוֹ רִאשׁוֹן. רָצָה לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (בר' מז.; תוספ', בר' ד, ה).

קנג נְקִיֵּי־הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בִּסְעֻדָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם (סנה', כג.).

קנד לֹא יִפְרֹס350 אָדָם פְּרוּסָה בַּמָּקוֹם הָרַךְ351 אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַקָּשֶׁה, וְלֹא יֹאחֵז אָדָם כְּבֵיצָה352 פְּרוּסָה בְּיָדָיו, וְאִם עוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן353. וְלֹא יִשְׁתֶּה אָדָם כּוֹסוֹ בְּבַת־אֶחָת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן וּרְעַבְתָּן. וְכַמָּה יִשְׁהֶה354 וְיִשְׁתֶּה? שְׁנַיִם355 מִדֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שְׁלשָׁה מִגַּסֵּי־הָרוּחַ356. וְלֹא יֹאכַל אָדָם שׁוּם וּבָצָל מֵרֹאשׁוֹ אֶלָּא מֵעָלָיו, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן וְגַרְגְּרָן; וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁתֵּי כוֹסוֹת וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן (ד"א ו).

קנה לֹא יְהֵא אָדָם לֹא נוֹקְדָן357 וְלֹא עוֹמְקָן358 וְלֹא גַרְגְּרָן (דא"ז ו).

איור מלווה לסיפור: שנים שהיו יושבים על שלחן אחד, הגדול שבהם שולח יד תחלה ואחר־כך הקטן;
איור מלווה · שנים שהיו יושבים על שלחן אחד, הגדול שבהם שולח יד תחלה ואחר־כך הקטן;

קנו שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם שׁוֹלֵחַ יָד359 תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַקָּטָן; וְאִם שָׁלַח הַקָּטֹן, הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן.

מַעֲשֶׂה בְרַ' עֲקִיבָא שֶׁעָשָׂה סְעֻדָּה לְתַלְמִידָיו. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, אֶחָד נָא360 וְאֶחָד מְבֻשָּׁל. בַּתְּחִלָּה הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם נָא; הַפִּקֵּחַ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח361 בְּיָדוֹ אַחַת וּתְלָשׁוֹ362 בְּיָדוֹ אֶחָת, לֹא בָא אַחֲרָיו363, מָשַׁךְ יָדוֹ מִמֶּנּוּ וְאָכַל פִּתּוֹ רֵיקָם364. הַטִּפֵּשׁ שֶׁבָּהֶם אָחַז אֶת־הַקֶּלַח בְּיָדוֹ אַחַת וּנְשָׁכוֹ בְשִׁנָּיו. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: לֹא כָךְ, בְּנִי, אֶלָּא הַנַּח עֲקֵבְךָ365 עָלָיו בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה. וְאַחַר־כָּךְ הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם מְבֻשָּׁל, אָכְלוּ וְנִסְתַּפָּקוּ366. אָמַר לָהֶם: בָּנַי, לֹא עָשִׂיתִי לָכֶם כָּל־כָּךְ, אֶלָּא לִבְדּוֹק אֶתְכֶם אִם יֵשׁ בְּיֶדְכֶם דֶּרֶךְ־אֶרֶץ אִם לָאו (ד"א ז).

קנז רַ' יוֹסֵי וְרַ' יְהוּדָה, אֶחָד אָכַל דַּיְסָא367 בְּאֶצְבָּעוֹ וְאֶחָד אָכַל בְּהוּץ368. אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ לָזֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבָּע: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתֶךָ369? אָמַר זֶה שֶׁאָכַל בְּאֶצְבַּע לָזֶה שֶׁאָכַל בְּהוּץ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רֻקֶּךָ370? (נדר' מט:).

קנח לֹא יִשּׁוֹךְ אָדָם מִפְּרֻסָּה וְיִתְּנֶנָּה לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת371 (ד"א ט).

קנט אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל הָאוֹכֵל פַּת בְּלֹא נִגּוּב יָדַיִם כְּאִלּוּ אוֹכֵל לֶחֶם טָמֵא372 (סוטה ד:).

קס אֵין נוֹהֲגִין בִּזָּיוֹן בָּאֳכָלִים (סופ' ג).

איור מלווה לסיפור: שנו רבותינו: ארבעה דברים נאמרו בפת: אין מניחין בשר חי על הפת, ואין
איור מלווה · שנו רבותינו: ארבעה דברים נאמרו בפת: אין מניחין בשר חי על הפת, ואין

קסא שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אַרְבָּעָה דְבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּפַת: אֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת, וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא373 עַל הַפַּת, וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת, וְאֵין סוֹמְכִין אֶת־הַקְּעָרָה בְּפַת.

מַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא, שֶׁנִּתְאָרַח אֵצֶל אָדָם אֶחָד. נָטַל אֶת־הַפְּרֻסָּה וְסָמַךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה, חֲטָפָהּ רַ' עֲקִיבָא וַאֲכָלָהּ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אֵין לְךָ פְּרֻסָּה שֶׁתֹּאכַל אֶלָּא פְרֻסָּה שֶׁאֲנִי סוֹמֵךְ בָּהּ אֶת־הַקְּעָרָה? אָמַר רַ' עֲקִיבָא: כִּמְדֻמֶּה אֲנִי בְךָ שֶׁאַתָּה נִכְוֶה בְּפוֹשְׁרִין374; עַכְשָׁו אִי אַתָּה נִכְוֶה אֲפִלּוּ בְּרוֹתְחִין375 (בר' נ:; ד"א ט).

קסב הָאוֹכֵל לִפְנֵי הָאוֹרֵחַ376 – מְגֻנֶּה; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – אוֹרֵחַ מַכְנִיס אוֹרֵחַ; מְגֻנֶּה מִמֶּנּוּ – הָאוֹכֵל לִפְנֵי תַלְמִיד־חָכָם. אוֹרֵחַ מַטְרִיחַ בַּעַל־הַבַּיִת – מְגֻנֶּה מִשְּׁלָשְׁתָּם (דא"ז ח).

קסג אָמַר רַ' יוֹחָנָן: אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט377 וְיָבֹא לִידֵי סַכָּנָה (תענ' ה:).

קסד רַב הוּנָא בְּנוֹ שֶׁל רַב נָתָן נִזְדַּמֵּן לְבֵית רַב נַחֲמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לוֹ: מַה־שְּׁמֶךָ? אָמַר לָהֶם: רַב הוּנָא. אָמְרוּ לוֹ: יֵשֵׁב מַר עַל הַמִּטָּה. יָשָׁב. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. קִבְּלָהּ בְּבַת אַחַת וּשְׁתָאָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה קָרָאתָ לְךָ רַב הוּנָא? אָמַר לָהֶם: בַּעַל הַשֵּׁם אָנִי378. – וּמִפְּנֵי מָה כְּשֶׁאָמְרוּ לְךָ "שֵׁב עַל הַמִּטָּה" יָשָׁבְתָּ379? אָמַר לָהֶם: כָּל־מַה שֶּׁיֹּאמַר לְךָ בַּעַל־הַבַּיִת – עֲשֵׂה, חוּץ מִצֵּא. – מִפְּנֵי מָה כְּשֶׁנָּתְנוּ לְךָ כּוֹס קִבַּלְתָּ בְּבַת־אֶחָת380? אָמַר לָהֶם: מְסָרְבִין לְקָטָן381 וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל. – מִפְּנֵי מָה שָׁתִיתָ אוֹתָהּ בִּשְׁתֵּי פְעָמִים? אָמַר לָהֶם: שֶׁשָּׁנִינוּ – הַשּׁוֹתֶה כוֹסוֹ בְּבַת־אַחַת הֲרֵי זֶה גַרְגְּרָן, שְׁתַּיִם – דֶּרֶךְ־אֶרֶץ, שָׁלשׁ – מִגַּסֵּי הָרוּחַ (פס' פו:).

קסה חֲזָקָה, אֵין אָדָם שׁוֹתֶה בְכוֹס אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹדְקוֹ382 (כת' עה:).

קסו לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת383. וּמַעֲשֶׂה בְּרַ' עֲקִיבָא שֶׁהָיָה לוֹ אַכְסַנְיָא אֵצֶל אָדָם אֶחָד, נָתַן לוֹ כּוֹס וּטְעָמוֹ384. אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. שׁוּב נָתַן לוֹ כּוֹס אַחֵר וּטְעָמוֹ, אָמַר לוֹ רַ' עֲקִיבָא: טֹל וּשְׁתֵהוּ. אָמַר לוֹ בֶּן־עַזַּאי: עַד מָתַי אַתָּה מַשְׁקֶה כּוֹסוֹת טְעוּמִין לְרַ' עֲקִיבָא? (ד"א ט).

קסז לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מִן הַכּוֹס וְיִתְּנֶנּוּ לַחֲבֵרוֹ, לְפִי שֶׁאֵין דֵּעוֹת הַבְּרִיּוֹת שָׁווֹת (תוספ', בר' ה).

קסח אָמַר רַב לְחִיָּא בְנוֹ: שְׁטוֹף וּשְׁתֵה385, שְׁטוֹף וְהַנַּח, וּכְשֶׁאַתָּה שׁוֹתֶה מַיִם שְׁפוֹךְ מֵהֶם וְאַחַר־כָּךְ תֵּן לְתַלְמִידֶךָ.

מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁתָה מַיִם וְלֹא שָׁפַךְ מֵהֶם וְנָתַן לְתַלְמִידוֹ, וְאוֹתוֹ תַלְמִיד אַסְטְנֵיס386 הָיָה וְלֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת וּמֵת בַּצָּמָא. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמָרוּ: לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לְתַלְמִידוֹ אֶלָּא אִם כֵּן שָׁפַךְ מֵהֶם (תמיד כז:).

קסט אָמַר רַ' אַמִּי: בִּישִׁיבָה387 הַלֵּךְ אַחַר חָכְמָה388, בִּמְסִבָּה389 הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה390 (ב"ב קכ.).

קע שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דוֹמֶה לְכֶלֶב; וְיֵשׁ אוֹמְרִים: פָּסוּל לְעֵדוּת (קיד' מ:).

קעא "וּפָשַׁט אֶת־בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים"391 – שָׁנוּ דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: לִמְּדַתְךָ תוֹרָה דֶּרֶךְ־אָרֶץ: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם קְדֵרָה לְרַבּוֹ אַל יִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס לְרַבּוֹ (שבת קיד.).