📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1501–1560

1501

לרחוק – למי שהיה רחוק מהקב"ה, כלו' לבעל תשובה.

↩ חזרה לטקסט
1502

עבר עליה – בשבילה.

↩ חזרה לטקסט
1503

הרגל דבר – תחלת עבירה.

↩ חזרה לטקסט
1504

הפיחה – רוח.

↩ חזרה לטקסט
1505

שם נ"ד, י.

↩ חזרה לטקסט
1506

שם נ"א, ו.

↩ חזרה לטקסט
1507

שם כ"ד, כג.

↩ חזרה לטקסט
1508

שם ל"ד, ד.

↩ חזרה לטקסט
1509

בשעה אחת – של תשובה.

↩ חזרה לטקסט
1510

מרדות אחת – הכאת הלב, חרטה.

↩ חזרה לטקסט
1511

משלי י"ז, י.

↩ חזרה לטקסט
1512

לא עלתה לו – לא טהרה אותו.

↩ חזרה לטקסט
1513

שטבל בארבעים סאה – במקוה שיש בה ארבעים סאה מים, שכך שיעור המקוה.

↩ חזרה לטקסט
1514

שם כ"ח, יג.

↩ חזרה לטקסט
1515

איכה ג', מא.

↩ חזרה לטקסט
1516

איוב ל"ו, י, יג.

↩ חזרה לטקסט
1517

מריש – קורה.

↩ חזרה לטקסט
1518

בבירה – בבנין גדול.

↩ חזרה לטקסט
1519

מקעקע – מקרקר ומהרס.

↩ חזרה לטקסט
1520

אלא דמי מריש – אינו חייב להחזיר אלא מחיר הקורה בלבד.

↩ חזרה לטקסט
1521

משום תקנת השבין – כדי להקל עליהם לחזור בתשובה.

↩ חזרה לטקסט
1522

שבקש לעשות תשובה – להחזיר גזילותיו לבעליהן.

↩ חזרה לטקסט
1523

אפילו אבנט… אינו שלך – כלו' צריך אתה להחזיר כל ממונך.

↩ חזרה לטקסט
1524

באותה שעה אמרו – החכמים.

↩ חזרה לטקסט
1525

שהחזירו – הגזילות והרבית לבעליהן כדי לעשות תשובה.

↩ חזרה לטקסט
1526

אין מקבלין מהם – כדי שלא לנעול דלת בפני השבים.

↩ חזרה לטקסט
1527

תהא שמאל דוחה וימין מקרבת – ואין דוחין את החוטא בשתי ידים. עי' למעלה פ' מינים סי' קטז.

↩ חזרה לטקסט
1528

כשהרג ינאי… לחכמים – עי' עמ' קמ פ' "בית שני בבנינו ובעבודתו" כז.

↩ חזרה לטקסט
1529

אלכסנדריא של מצרים אחותי – שהיתה שם קהלה גדולה של יהודים.

↩ חזרה לטקסט
1530

בעלי שרוי בתוכך וכו' – רמז ליהושע בן פרחיה שיחזור לירושלים.

↩ חזרה לטקסט
1531

לפונדק – בית אורחים.

↩ חזרה לטקסט
1532

האכסניא – בעלת הפונדק.

↩ חזרה לטקסט
1533

כמה נאה אכסניא זו – במעשיה.

↩ חזרה לטקסט
1534

עיניה טרוטות – רכות ודולפות; וי"מ: חשופות מחמת נשירת הריסים.

↩ חזרה לטקסט
1535

בכך אתה עוסק – שאתה מסתכל בנשים.

↩ חזרה לטקסט
1536

הראה לו בידו – שימתין עד שיסיים ק"ש.

↩ חזרה לטקסט
1537

ויצא לתרבות רעה – חטא והחטיא.

↩ חזרה לטקסט
1538

סוכו – שם מקום ביהודה.

↩ חזרה לטקסט
1539

על מנת – על תנאי.

↩ חזרה לטקסט
1540

פרס – שכר.

↩ חזרה לטקסט
1541

שונים בדבריו – האמורים למעלה.

↩ חזרה לטקסט
1542

שתי פרצות – כתות של כופרים.

↩ חזרה לטקסט
1543

צדוקים וביתוסים – שתי משפחות כהנים מן החולקים על הפרושים.

↩ חזרה לטקסט
1544

לא שהיתה דעתם גסה עליהם – לא מחמת גאוה.

↩ חזרה לטקסט
1545

מסורת היא ביד פרושים – כלו' כך דעתם ומדתם.

↩ חזרה לטקסט
1546

מצערים עצמם – בחיי עוני.

↩ חזרה לטקסט
1547

הכל צפוי והרשות נתונה – כלו' אעפ"י שהכל צפוי וידוע להקב"ה מראש בכ"ז האדם חפשי במעשיו לבחור בטוב וברע.

↩ חזרה לטקסט
1548

ובטוב העולם נדון – במדת הרחמים.

↩ חזרה לטקסט
1549

והכל לפי רב המעשה – השכר לפי רב המעשה.

↩ חזרה לטקסט
1550

הכל נתון בערבון – האדם וכל מה שיש לו ערבים על מעשיו להפרע מהם.

↩ חזרה לטקסט
1551

ומצודה פרושה על כל החיים – אין אדם יודע את עתו והפורענות קרובה.

↩ חזרה לטקסט
1552

החנות פתוחה וכו' – משל הוא לאדם שנותנין לו לילך בדרכו וסוף הדין והחשבון לבוא.

↩ חזרה לטקסט
1553

מקיף – נותן בהקפה ובאמָנה

↩ חזרה לטקסט
1554

הפנקס – ספר זכרון לרשימת החובות.

↩ חזרה לטקסט
1555

והגבאים – שלוחי הקב"ה.

↩ חזרה לטקסט
1556

ויש להם על מה שיסמכו – כלו' יש להם עדות וראיות.

↩ חזרה לטקסט
1557

והכל מתוקן לסעודה – בעוה"ב.

↩ חזרה לטקסט
1558

הילודים למות – אלו שנולדו עתידים למות.

↩ חזרה לטקסט
1559

לחיות – עומדים לחיות בתחית המתים.

↩ חזרה לטקסט
1560

לדון – להיות נדונים.

↩ חזרה לטקסט