הערות וביאורים · 1501–1560
1501לרחוק – למי שהיה רחוק מהקב"ה, כלו' לבעל תשובה.
1503הרגל דבר – תחלת עבירה.
1510מרדות אחת – הכאת הלב, חרטה.
1512לא עלתה לו – לא טהרה אותו.
1513שטבל בארבעים סאה – במקוה שיש בה ארבעים סאה מים, שכך שיעור
המקוה.
1520אלא דמי מריש – אינו חייב להחזיר אלא מחיר הקורה בלבד.
1521משום תקנת השבין – כדי להקל עליהם לחזור בתשובה.
1522שבקש לעשות תשובה – להחזיר גזילותיו לבעליהן.
1523אפילו אבנט… אינו שלך – כלו' צריך אתה להחזיר כל ממונך.
1524באותה שעה אמרו – החכמים.
1525שהחזירו – הגזילות והרבית לבעליהן כדי לעשות תשובה.
1526אין מקבלין מהם – כדי שלא לנעול דלת בפני השבים.
1527תהא שמאל דוחה וימין מקרבת – ואין דוחין את החוטא בשתי ידים. עי'
למעלה פ' מינים סי' קטז.
1528כשהרג ינאי… לחכמים – עי' עמ' קמ פ' "בית שני בבנינו ובעבודתו"
כז.
1529אלכסנדריא של מצרים אחותי – שהיתה שם קהלה גדולה של יהודים.
1530בעלי שרוי בתוכך וכו' – רמז ליהושע בן פרחיה שיחזור לירושלים.
1532האכסניא – בעלת הפונדק.
1533כמה נאה אכסניא זו – במעשיה.
1534עיניה טרוטות – רכות ודולפות; וי"מ: חשופות מחמת נשירת הריסים.
1535בכך אתה עוסק – שאתה מסתכל בנשים.
1536הראה לו בידו – שימתין עד שיסיים ק"ש.
1537ויצא לתרבות רעה – חטא והחטיא.
1538סוכו – שם מקום ביהודה.
1541שונים בדבריו – האמורים למעלה.
1542שתי פרצות – כתות של כופרים.
1543צדוקים וביתוסים – שתי משפחות כהנים מן החולקים על הפרושים.
1544לא שהיתה דעתם גסה עליהם – לא מחמת גאוה.
1545מסורת היא ביד פרושים – כלו' כך דעתם ומדתם.
1546מצערים עצמם – בחיי עוני.
1547הכל צפוי והרשות נתונה – כלו' אעפ"י שהכל צפוי וידוע להקב"ה מראש
בכ"ז האדם חפשי במעשיו לבחור בטוב וברע.
1548ובטוב העולם נדון – במדת הרחמים.
1549והכל לפי רב המעשה – השכר לפי רב המעשה.
1550הכל נתון בערבון – האדם וכל מה שיש לו ערבים על מעשיו להפרע מהם.
1551ומצודה פרושה על כל החיים – אין אדם יודע את עתו והפורענות קרובה.
1552החנות פתוחה וכו' – משל הוא לאדם שנותנין לו לילך בדרכו וסוף הדין
והחשבון לבוא.
1553מקיף – נותן בהקפה ובאמָנה
1554הפנקס – ספר זכרון לרשימת החובות.
1555והגבאים – שלוחי הקב"ה.
1556ויש להם על מה שיסמכו – כלו' יש להם עדות וראיות.
1557והכל מתוקן לסעודה – בעוה"ב.
1558הילודים למות – אלו שנולדו עתידים למות.
1559לחיות – עומדים לחיות בתחית המתים.