ד. תְּשׁוּבָה
קצד אָמַר רַ' אַבָּהוּ בַּר זְעִירָא: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁקָּדְמָה לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ… תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד־דַּכָּא"1388. (שו"ט צ; ב"ר א).
קצה "עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ"1389 – שֶׁמּוֹרֶה דֶרֶךְ תְּשׁוּבָה. שָׁאֲלוּ לַחָכְמָה1390: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? – אָמְרָה לָהֶם: "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה1391" 1392. שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמְרָה לָהֶם: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת"1393. שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמְרָה לָהֶם: יָבִיא אָשָׁם וְיִתְכַּפֶּר־לוֹ. שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: חוֹטֵא מַהוּ עָנְשׁוֹ? אָמַר לָהֶם: יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְכַּפֶּר־לוֹ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל־כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ" – יוֹרָה לְחַטָּאִים דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. (ירוש' מכ' פ"ב, ה"ו; ילק"ש תהל' כה).
קצו בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר הָיוּ בַרְיוֹנִים1394, וְהָיוּ מְצַעֲרִים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם רַ' מֵאִיר שֶׁיָּמוּתוּ. אָמְרָה לוֹ בְּרוּרְיָה אִשְׁתּוֹ: מַה־דַּעְתְּךָ? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים…"1395? וְכִי נֶאֱמַר "חוֹטְאִים" – "חֲטָאִים" נֶאֱמַר1396! וְעוֹד הַשְּׁפֵּל1397 לְסוֹף הַמִּקְרָא: "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם"1398, כֵּוָן שֶׁיִּתַּמּוּ חֲטָאִים – וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; אֶלָּא בַּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה – "וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם!" בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְחָזְרוּ בִתְשׁוּבָה (בר' י.).
קצז בִּשְׁכוּנָתוֹ שֶׁל רַ' זֵירָא הֱיוּ בַרְיוֹנִים, שֶׁהָיָה מְקָרְבָם כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה, וֶהֱיוּ הַחֲכָמִים מַקְפִּידִים. כְּשֶׁמֵּת רַ' זֵירָא אִמְרוּ הַבַּרְיוֹנִים: עַד עַכְשָׁו הָיָה "קַטִּיִנָא חֲרוּךְ־שׁוֹקַיִם"1399 שֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים, עַכְשָׁו מִי יְבַקֵּשׁ עָלֵינוּ רַחֲמִים? הִרְהֲרוּ בְלִבָּם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה (סנה' לז.; ע"י).
קצח רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתֶךָ. שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת־רַ' אֱלִיעֶזֶר: וְכִי אָדָם יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ יוֹם יָמוּת? – אָמַר לָהֶם: וְכָל־שֶׁכֵּן1400, יָשׁוּב הַיּוֹם שֶׁמָּא יָמוּת לְמָחָר – וְנִמְצָא כָּל־יָמָיו בִּתְשׁוּבָה. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל־עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל־רֹאשְׁךָ אַל־יֶחְסָר"1401.
אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן־זַכַּאי: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁזִּמֵּן אֶת־עֲבָדָיו לִסְעֻדָּה וְלֹא קָבַע לָהֶם זְמָןָ. פִּקְחִים1402 שֶׁבָּהֶם קִשְּׁטוּ אֶת־עַצְמָם1403 וְיָשְׁבוּ עַל פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ, אָמְרוּ: כְּלוּם חָסֵר לְבֵית הַמֶּלֶךְ1404? טִפְּשִׁים שֶׁבָּהֶם הָלְכוּ לִמְלַאכְתָּם, אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ סְעֻדָּה בְּלֹא טֹרַח? פִּתְאֹם בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת־עֲבָדָיו. פִּקְחִים שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁטִים, וְהַטִּפְּשִׁים נִכְנְסוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מְלֻכְלָכִים. שָׂמַח הַמֶּלֶךְ לִקְרַאת פִּקְחִים וְכָעַס לִקְרַאת טִפְּשִׁים. אָמַר: הַלָּלוּ שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת־עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יֵשְׁבוּ וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ, הַלָּלוּ שֶׁלֹּא קִשְּׁטוּ אֶת עַצְמָם לַסְּעֻדָּה יַעַמְדוּ וְיִרְאוּ.
חֲתָנוֹ שֶׁל רַ' מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ' מֵאִיר: וְהַלְוַאי1405 אַף הֵם נִרְאִים כִּמְשַׁמְּשִׁים, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ יוֹשְׁבִים1406, הַלָּלוּ אוֹכְלִים וְהַלָּלוּ רְעֵבִים, הַלָּלוּ שׁוֹתִים וְהַלָּלוּ צְמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ, הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ… הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב"1407 (שבת קנג.; ע"י).
קצט רַ' יַעֲקֹב אוֹמֵר: הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר1408 בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִטְרַקְלִין1409.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים־טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִכָּל־חַיֵּי הָעוֹלָם־הַבָּא; וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת־רוּחַ1410 בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל־חַיֵּי הָעוֹלָם־הַזֶּה (אב' ז).
ר "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא־יוּכַל לְהִמָּנוֹת"1411 – בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת יָכוֹל לְהִתָּקֵן וּמִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מִי שֶׁהוּא מְעֻוָּת אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתָּקֵן וּמִי שֶׁהוּא מְחֻסָּר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִמָּנוֹת. יֵשׁ מִן הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים זֶה לָזֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶחָד מֵהֶם הִקְדִּים וְעָשָׂה תְשׁוּבָה קֹדֶם מִיתָתוֹ, וְאֶחָד לֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה; לֶעָתִיד לָבוֹא נִמְצָא זֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת צַדִּיקִים וְזֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת רְשָׁעִים, וְהוּא רוֹאֶה אֶת־חֲבֵרוֹ וְאוֹמֵר: אוֹי לִי! שֶׁמָּא מַשּׂוֹא־פָנִים בַּדִּין? אֲנִי וְזֶה גָּנַבְנוּ כְאֶחָד, אֲנִי וְזֶה גָּזַלְנוּ כְּאֶחָד וְעָשִׂינוּ כָּל מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁבָּעוֹלָם כְּאֶחָד, וְזֶה עוֹמֵד בַּחֲבוּרַת צַדִּיקִים וַאֲנִי בַּחֲבוּרַת רְשָׁעִים. מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין לוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָשָׂה חֲבֵרְךָ תְשׁוּבָה? וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: הַנִּיחוּ לִי וְאֵלֵךְ וְאֶעֱשֶׂה תְשׁוּבָה. אוֹמְרִין לוֹ: אִי שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם! אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְשַׁבָּת, וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְעֶרֶב־שַׁבָּת, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן מֵעֶרֶב־שַׁבָּת מַה־יֹּאכַל בַּשַּׁבָּת? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְיָם וְהָעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְיַבָּשָׁה, וְאִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ בַּיַּבָּשָׁה מַה־יֹּאכַל בַּיָּם? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לְמִדְבָּר וְעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לְיִשּׁוּב, אִם אֵין אָדָם מְתַקֵּן לוֹ מִן הַיִּשּׁוּב מַה־יֹּאכַל בַּמִּדְבָּר? וְהָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִימוֹת הַגְּשָׁמִים וְהָעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִמֶּנּוּ דּוֹמֶה לִימוֹת הַחַמָּה, אִם אֵין אָדָם חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ וְקוֹצֵר וּבוֹצֵר בִּימוֹת הַחַמָּה מַה־יֹּאכַל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – מִיָּד חוֹרֵק שִׁנָּיו וְאוֹכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ. (קה"ר א; רו"ר ג; מד' מש' ו; ילק"ש קהל' א).
רא "כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן־הָאַרְיֵה הַמֵּת"1412 – בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב יָכוֹל לֵעָשׂוֹת אֲרִי, אֲרִי יָכוֹל לֵעָשׂוֹת כֶּלֶב; אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, מִי שֶׁהוּא כֶּלֶב אֵינוֹ יָכוֹל לֵעָשׂוֹת אֲרִי וּמִי שֶׁהוּא אֲרִי אֵינוֹ יָכוֹל לֵעָשׂוֹת כָּלֶב (ילק"ש קהלת ט).

רב "בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה"1413 – כָּל־זְמַן שֶׁאָדָם חַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַפֶּה לוֹ לִתְשׁוּבָה, מֵת – אָבְדָה תִקְוָתוֹ. מָשָׁל לְכַת אַחַת לִסְטִים שֶׁהָיְתָה חֲבוּשָׁה בְּבֵית הָאֲסוּרִים1414, מֶה עָשׂוּ? חָתְרוּ חֲתִירָה אַחַת וּבָרְחוּ כֻּלָּם. נִשְׁתַּיֵּר שָׁם אֶחָד מֵהֶם וְלֹא בָרַח. כֵּוָן שֶׁבָּא הַשִּׁלְטוֹן הִתְחִיל לְחָבְטוֹ בְּמַקֵּל, אָמַר לוֹ: בִּישׁ־גַּדָּא1415 וּשְׁקוּעַ הַמַּזָּל! מַחְתֶּרֶת לְפָנֶיךָ וְאֵין אַתָּה בוֹרֵחַ! כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לָרְשָׁעִים: הַתְּשׁוּבָה לִפְנֵיכֶם – וְלֹא שַׁבְתֶּם (קה"ר ז; ילק"ש איוב יא).
רג שְׁנֵי דְּבָרִים קְרוֹבִים לְךָ וּרְחוֹקִים1416 מִמֶּךָּ, רְחוֹקִים מִמְּךָ וּקְרוֹבִים לָךְ. תְּשׁוּבָה1417 קְרוֹבָה לְךָ וּרְחוֹקָה מִמֶּךָּ, רְחוֹקָה מִמְּךָ וּקְרוֹבָה לָךְ; מִיתָה קְרוֹבָה לְךָ וּרְחוֹקָה מִמֶּךָּ, רְחוֹקָה מִמְּךָ וּקְרוֹבָה לָךְ (קה"ר ח).
רד הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: אִם אֵין אֲנִי1418 לִי – מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי1419 – מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁו1420 – אֵימָתָי? (אב' א).
רה אָמַר רַ' יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִרְמִיָה: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: עֲשׂוּ תְשׁוּבָה. בָּא וְאָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, הֵיאַךְ אָנוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, בְּאֵילוּ פָנִים בָּאִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, לֹא הִכְעַסְנוּ אוֹתוֹ וְלֹא הִקְנַטְנוּ1421 אוֹתוֹ? אוֹתָם הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת שֶׁהָיִינוּ עוֹבְדִים שָׁם עֲבוֹדָה־זָרָה אֵינָם קַיָּמִים? בָּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר כֵּן. אָמַר לוֹ: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם: אִם אַתֶּם בָּאִים אֶצְלִי, לֹא אֵצֶל אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם אַתֶּם בָּאִים? (פסיק' כ"ה).
רו "פִּתְחִי־לִי אֲחוֹתִי"1422 – רַ' יֵסָא אָמַר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, פִּתְחוּ לִי פֶתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט וַאֲנִי פוֹתֵחַ לָכֶם פֶּתַח שֶׁיִּהְיוּ עֲגָלוֹת וּקְרוֹנוֹת1423 נִכְנָסוֹת בּוֹ. (שהש"ר כד; ילק"ש שה"ש ה').
רז אָמַר רַ' פִּינְחָס הַכֹּהֵן בַּר חַמָּא: אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חָפֵץ לְחַיֵּב כָּל בִּרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ"1424, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה"1425, וְאוֹמֵר: "חַי־אֲנִי נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע"1426, וּבַמֶּה חָפֵץ? לְהַצְדִּיק בְּרִיּוֹתָיו. שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ"1427. תֵּדַע לְךָ, שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַבְּרִיּוֹת חוֹטְאִים וּמַכְעִיסִים לְפָנָיו וְהוּא כוֹעֵס עֲלֵיהֶם, מָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹשֶׂה? חוֹזֵר וּמְבַקֵּשׁ לָהֶם סַנֵּגוֹר1428 שֶׁיְּלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, וְנוֹתֵן שְׁבִיל1429 לִפְנֵי הַסַּנֵּגוֹר; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּימֵי יִרְמְיָהוּ שֶׁאָמַר: "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַםִ וּרְאוּ־נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם־תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם־יֵשׁ עֹשֵׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ"1430; וְכֵן כְּשֶׁחָטְאוּ הַסְּדוֹמִים גִּלָּה לְאַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַייָ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם וגו' "1431, מִיָּד הִתְחִיל אַבְרָהָם לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם סַנֵּגוֹרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם־רָשָׁע"1432 (תנח' וירא).
רח אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן"1433 – בָּא לִטַּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ1434, בָּא לִטַּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ1435. שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ1436 וַאֲפַרְסְמוֹן1437. בָּא לִמְדֹּד1438 נֵפְטְ אוֹמֵר לוֹ: מְדֹד אַתָּה לְעַצְמֶךָ; בָּא לִמְדֹּד אֲפַרְסְמוֹן אוֹמֵר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְדֹּד עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּסֵּם1439 אֲנִי וָאָתָּה (יומא לח, לט).
רט "וַיֵּצֶא קָיִן מִלִּפְנֵי יְיָ"1440 – אָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַ' חֲנִינָא בַּר יִצְחָק: יָצָא שָׂמֵחַ. כֵּוָן שֶׁיָּצָא פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר לוֹ: מָה־נַעֲשָׂה בְדִינֶךָ? אָמַר לוֹ: עָשִׂיתִי תְשׁוּבָה וְנִתְפַּשַּׁרְתִּי1441. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם הָרִאשׁוֹן כָּךְ הִתְחִיל טוֹפֵחַ1442 עַל פָּנָיו: אָמַר לוֹ: כָּל־כָּךְ הוּא כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר אָדָם הָרִאשׁוֹן: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"1443 (ויק"ר י).
רי "תִּכָּתֶּב זֹאת1444 לְדוֹר אַחֲרוֹן"1445 – מִכָּאן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַבֵּל הַשָּׁבִים; "וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל־יָהּ"1446 – שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בּוֹרֵא אוֹתָם בְּרִיָּה חֲדָשָׁה (ויק"ר ל).
ריא "בַּחוּץ לֹא־יָלִין גֵּר"1447 – שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא פּוֹסֵל לְבִרְיָה אֶלָּא לַכֹּל הוּא מְקַבֵּל. הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִין בְּכָל־שָׁעָה, וְכָל־מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִכָּנֵס יִכָּנֵס (שמ"ר יט).
ריב רַ' חֶלְבּוֹ שָׁאַל אֶת־רַ' שְׁמוּאֵל בַּר־נַחֲמָן, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה בַּעַל אַגָּדָה, מַהוּ זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: "סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה"1448? אָמַר לוֹ: נִמְשְׁלָה תְּפִלָּה כִּמִקְוָה וְנִמְשְׁלָה תְשׁוּבָה כַּיָּם; מַה מִקְוָה זוֹ פְּעָמִים פְּתוּחָה פְּעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים נְעוּלִים פְּעָמִים פְּתוּחִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה לְעוֹלָם פְּתוּחִים (איכ"ר ג).
ריג "חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ"1449 – לְמֶה הָיָה דָוִד דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מַכָּה, וּבָא אֵצֶל הָרוֹפֵא, וְאָמַר הָרוֹפֵא: אֵין אַתָּה יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת, הַמַּכָּה הִיא גְדוֹלָה, וְהַדָּמִים1450 בְּיָדְךָ מֻעָטִים. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, קַח לְךָ כָּל־מַה שֶּׁיֶּשׁ־לִי בָּזֶה. וְהַשְּׁאָר מִשֶּׁלָּךְ, וַעֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד וְרַחֵם עָלָי. וְכֵן אָמַר דָוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: "חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ" – רַחֲמָן אַתָּה וּכְרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי, הַרְבֵּה חֲסָדִים עָשִׂיתָ עִמָּדִי; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים"1451 – מִמְּךָ הָרְפוּאָה, לְפִי שֶׁהַמַּכָּה גְּדוֹלָה תֶּן־לִי אִסְפְּלָנִית1452 גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי"1453 (שו"ט נא; ילק"ש תהל' נא).
ריד אָמַר רַ' לֵוִי: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא־הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ"1454 (יומא פו.).
רטו "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ"1455 – דָּרַשׁ רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה מִיָּד הִיא עוֹלָה, לֹא עַד עֲשָׂרָה מִילִים וְלֹא עֶשְׂרִים וְלֹא עַד מֵאָה, אֶלָּא עַד מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנִים1456. וְלֹא עַד הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן אֶלָּא עַד הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי, וְלֹא עַד הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי כִסֵּא הַכָּבוֹד, וְכֵן הוֹשֵׁעַ אוֹמֵר: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלהֶיךָ" (פסיק"ר מד).
רטז אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ מִשּׁוּם רַ' יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם"1457? – יָדוֹ כְּתִיב, זֶה יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁפְּרוּסָה תַּחַת כַּנְפֵי הַחַיּוֹת1458, כְּדֵי לְקַבֵּל בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה, מִפְּנֵי מִדַּת־הַדִּין1459 (פסח' קיט.)
ריז אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הָאוֹמֵר מְנַשֶּׁה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם־הַבָּא, מְרַפֶּה יְדֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה1460.
אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַאי: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר1461 לוֹ"1462 – וַיֵּחָתֶר לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּמִין מַחְתֶּרֶת בָּרָקִיעַ, כְּדֵי לְקַבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, מִפְּנֵי מִדַּת־הַדִּין1463 (לפי סנה' קג.).
ריח אָמַר רַ' חַמָּא בְּרַ' חֲנִינָא: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה רִפְאוּת לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה"1464 (יומא פו.).
ריט אָמַר רַ' יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרַעַת גְּזַר־דִּינוֹ שֶׁל אָדָם (ר"ה יז:).
רכ תְּשׁוּבַת הַמֻּחְלָטִים1465 מְעַכֶּבֶת הַפֻּרְעָנוּת1466, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנֶּחְתַּם עֲלֵיהֶם גְּזַר־דִין שֶׁל פֻּרְעָנוּת (יומא פו:).
רכא אָמַר רַ' יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמְּבִיאָה גְּאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב"1467 (שם; ע"י).
רכב ר' יוּדָא אוֹמֵר: אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֵינָם נִגְאָלִים. וְאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וּמִתּוֹךְ הַטִּלְטוּל, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין לָהֶם מִחְיָה; וְאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה גְדוֹלָה עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הנָּבִיא… וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם"1468 (פדר"א מג).
רכג אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשְׁגָגוֹת.
– וַהֲלֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לוֹ כִּזְכֻיּוֹת?
– כָּאן מֵאַהֲבָה1469. כָּאן מִיִּרְאָה1470.
אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי, אָמַר רַ' יוֹנָתָן: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה שֶׁמַּאֲרֶכֶת יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ… הוּא יִחְיֶה"1471.
אָמַר רַ' יִצְחָק: בְּמַעֲרָבָא1472 אָמְרוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר מָרִי: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם; מִדַּת בָּשָׂר־וָדָם, אָדָם מַקְנִיט1473 אֶת־חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים – סָפֵק מִתְפַּיֵּס1474 הֵימֶנּוּ, סָפֵק אֵין מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ. וְאִם תֹּאמַר: מִתְפַּיֵּס הֵימֶנּוּ – סָפֵק מִתְפַּיֵּס בִּדְבָרִים, סָפֵק מִתְפַּיֵּס בְּמָמוֹן; אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן: אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר, מִתְפַּיֵּס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ"1475; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקַח־טוֹב"1476; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב פָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ"1477; וְשֶׁמָּא תֹאמַר פָּרֵי חוֹבָה1478, תַּלְמוּד־לוֹמַר: "אֹהֲבֵם נְדָבָה1479"1480.
שָׁנִינוּ, הָיָה רַ' מֵאִיר אוֹמֵר: גְּדוֹלָה תְשׁוּבָה, שֶׁבִּשְׁבִיל יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ"1481 – "מֵהֶם לֹא נֶאֱמַר1482, אֶלָּא "מִמֶּנּוּ".
בַּעַל־תְּשׁוּבָה כֵּיצַד? – אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּפָרַשׁ הֵימֶנָּה (יומא פו:; ע"י; ילק"ש הושע יד).
רכד שָׁנִינוּ, רַ' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "וְנַקֵּה1483"1484, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "לֹא יְנַקֶּה"1485, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לֹא יְנַקֶּה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "וְנַקֵּה" – הָא כֵיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָם שָׁבִים.
שָׁאַל רַ' מַתְיָא בֶּן־חֶרֶשׁ אֶת־רַ' אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָא בְּרוֹמִי: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה1486 שֶׁהָיָה רַ' יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלשָׁה הֵם וּתְשׁוּבָה עִם כָּל־אֶחָד וְאֶחָד. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שׁוּבוּ בָּנִים1487 שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם"1488; עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא־תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה תּוֹלָה1489 וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם1490" 1491; עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית־דִּין1492 וְעָשָׂה תְשׁוּבָה – תְּשׁוּבָה וְיוֹם־הַכִּפּוּרִים תּוֹלִים וְיִסּוּרִים מְמָרְקִים1493, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם1494 וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם"1495; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ אֵין כֹּחַ לֹא בִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיוֹם־הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְיִסּוּרִים לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּם תּוֹלִים וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְיָ צְבָאוֹת אִם־יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן"1496 (שם; שם).
––––––––
רכה אָמַר רַ' חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַ' יוֹחָנָן: כָּל־הַנְּבִיאִים כֻּלָּם לֹא נִתְנַבְּאוּ1497 אֶלָּא לְבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה, אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים – "עַיִן לֹא־רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ"1498.
רַ' אַבָּהוּ אָמַר: בִּמְקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי־תְשׁוּבָה1499 עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב"1500 – לָרָחוֹק1501 תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ לַקָּרוֹב (בר' לד:; ע"י).
רכו אָמְרוּ עָלָיו עַל רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־דֻּרְדְּיָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ זוֹנָה אַחַת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא בָא אֶצְלָהּ. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה אַחַת בִּכְרַכֵּי־הַיָּם וְנוֹטֶלֶת כִּיס דֵּינָרִים בִּשְׂכָרָהּ. נָטַל כִּיס דֵּינָרִים וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ1502 שִׁבְעָה נְהָרוֹת. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל־דָּבָר1503 הֵפִיחָה1504. אָמְרָה: כְּשֵׁם שֶׁהַפִּיחָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ כָּךְ אֱלִיעֶזֶר בֶּן דֻּרְדְּיָא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת. אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה"1505. אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה"1506. אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה, בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה"1507. אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת: בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים! אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ עַל עַצְמֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם"1508. אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִי. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכִיָּה עַד שֶיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְאָה בַת־קוֹל וְאָמְרָה: רַ' אֱלִיעֶזֶר בֶּן־ דֻּרְדְּיָא מְזֻמָּן לְחַיֵּי עוֹלָם־הַבָּא;
בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אֶחָת1509. וְאָמַר רַבִּי: לֹא דַיָּם לְבַעֲלֵי־תְשׁוּבָה שֶׁמְּקַבַּלִין אוֹתָם אֶלָּא שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתָם רַבִּי (ע"ז יז.; ע"י).
רכז אָמַר רֵישׁ־לָקִישׁ: טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת1510 בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמֵּאָה מַלְקֻיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה"1511. (בר' ז.).
רכח אָמַר בַּר חִינְנָא סָבָא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַב: כָּל־הָעוֹשֶׂה דְבַר־עֲבֵרָה וּמִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל־עֲוֹנוֹתָיו (שם יב:).
רכט אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עֲבֵרָה וּמִתְוַדֶּה וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה? – לְאָדָם שֶׁתּוֹפֵס שֶׁרֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבֵל בְּכָל־מֵימוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא עָלְתָה לוֹ1512 טְבִילָה; זְרָקוֹ מִיָּדוֹ – כֵּוָן שֶׁטָּבַל בְּאַרְבָּעִים סְאָה1513 מִיָּד עָלְתָה לוֹ טְבִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם"1514, וְאוֹמֵר: "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָיִם"1515 (תענ' סז.).
רל הָאוֹמֵר "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב" – אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (יומא פה:).
רלא "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר… לֹא יְשַׁוְּעוּ כִּי אֲסָרָם"1516 – אָמַר רַ' פִּינְחָס הַכֹּהֵן בְּרַ' חַמָּא: לְאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְצַפֶּה לָרְשָׁעִים שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִׂים, אֲפִלּוּ הֵם רוֹצִים בָּאַחֲרוֹנָה הוּא נוֹטֵל אֶת־לִבָּם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ תְשׁוּבָה (שמ"ר י).
רלב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: גָּזַל מָרֵישׁ1517 וּבְנָאוֹ בַּבִּירָה1518 – בֵּית־שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַעְקֵעַ1519 כָּל־הַבִּירָה כֻּלָּהּ וּמֵחֲזִיר מָרֵישׁ לִבְעָלָיו, וּבֵית־הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא דְמֵי מָרֵישׁ1520 בִּלְבַד מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִין1521. (גיט' נה.).
רלג מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה1522; אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: "רֵיקָה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְשׁוּבָה אֲפִלּוּ אַבְנֵט1523 שֶׁאַתָּה חוֹגֵר אֵינוֹ שֶׁלָּךְ" – וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ1524: הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי־בְרִבִּית שֶׁהֶחֱזִירוּ1525, אֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם1526; וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. (ב"ק צד:; תנח' נח).
רלד שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: לְעוֹלָם תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה וְיָמִין מְקָרֶבֶת1527, לֹא כֶאֱלִישָׁע שֶׁדְּחָפוֹ לְגֵיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְלֹא כִיהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה שֶׁדְּחָפוֹ לְתַלְמִידוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה מַהוּ? כְּשֶׁהָרַג יַנַּאי1528 הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים – שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח הִטְמִינַתּוּ אֲחוֹתוֹ, יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה הָלַךְ וּבָרַח לַאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרָיִם. כְּשֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן־שֶׁטַח: "מִנִּי יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ לָךְ אֲלֶכְסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֲחוֹתִי1529! בַּעֲלִי שָׁרוּי בְּתוֹכֵךְ1530 וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת שׁוֹמֵמָה". אָמַר: מִכָּאן שֶׁנַּעֲשָׂה שָׁלוֹם. בַּחֲזִירָתוֹ נִזְדַּמֵּן לְפֻנְדָּק1531 אֶחָד, עָשׂוּ לוֹ כָבוֹד גָּדוֹל. הָיָה יוֹשֵׁב וּמְדַבֵּר בְּשֶׁבַח הָאַכְסַנְיָא1532, אָמַר: כַּמָּה נָאֶה אַכְסַנְיָא זוֹ1533! אָמַר לוֹ [תַּלְמִידוֹ]: רַבִּי, עֵינֶיהָ טְרוּטוֹת1534. אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בְּכָךְ אַתָּה עוֹסֵק1535! הוֹצִיא אַרְבַּע מֵאוֹת שׁוֹפָרוֹת וְנִדָּהוּ. כָּל־יוֹם בָּא לְפָנָיו וְלֹא קִבְּלוֹ. יוֹם אֶחָד הָיָה רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־פְּרַחְיָה קוֹרֵא קְרִיאַת־שְׁמַע. בָּא לְפָנָיו. הָיְתָה דַעְתּוֹ לְקַבְּלוֹ. הֶרְאָה לוֹ בְּיָדוֹ1536. כְּסָבוּר שֶׁהוּא דוֹחֵהוּ. הָלַךְ [וְיָצָא לְתַרְבּוּת־רָעָה1537]. אָמַר לוֹ: חֲזֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: כָּךְ מְקֻבָּלְנִי מִמֶּךָּ: כָּל־הַחוֹטֵא וּמַחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה (סוטה מז.).
רלה כָּל־הַמְּזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל־יָדוֹ; וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. "כָּל־הַמְּזַכֶּה אֶת־הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ" – שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגֵיהִנֹּם וְתַלְמִידָיו בְּגַן־עֵדֶן; "וְכָל־הַמַּחֲטִיא אֶת־הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה" – שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא בְּגַן־עֵדֶן וְתַלְמִידָיו בְּגֵיהִנֹּם (יומא פז.).