📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 1441–1500

1441

ונתפשרתי – נעשה שלום לי עם הקב"ה; וי"מ: התרתי עצמי מן הדין, כגון "נסתבכו בגדיו בקוצים הרי זה מפשרן" (ירוש' שבת פ"ז, ה"ב).

↩ חזרה לטקסט
1442

טופח – מכה.

↩ חזרה לטקסט
1443

תהלים צ"ב, א.

↩ חזרה לטקסט
1444

תכתב זאת וגו' – לפני זה כתוב: "פנה אל תפלת הערער".

↩ חזרה לטקסט
1445

שם ק"ב, יט.

↩ חזרה לטקסט
1446

שם ק"ב, יט.

↩ חזרה לטקסט
1447

איוב ל"א, יב.

↩ חזרה לטקסט
1448

איכה ג', מד.

↩ חזרה לטקסט
1449

תהלים נ"א, ג.

↩ חזרה לטקסט
1450

והדמים – כסף לשלם שכר לרופא.

↩ חזרה לטקסט
1451

שם י"ז, ז.

↩ חזרה לטקסט
1452

אספלנית – רטיה, תחבושת.

↩ חזרה לטקסט
1453

שם נ"א, ד.

↩ חזרה לטקסט
1454

הושע י"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
1455

הושע י"ד, ב.

↩ חזרה לטקסט
1456

עד מהלך חמש מאות שנים – כמן הארץ עד לרקיע.

↩ חזרה לטקסט
1457

יחזקאל א', ח.

↩ חזרה לטקסט
1458

תחת כנפי החיות – כלו' בסתר.

↩ חזרה לטקסט
1459

מפני מדת הדין – שלא תראה מדת הדין ותקטרג עליהם.

↩ חזרה לטקסט
1460

מרפה ידיהם של בעלי תשובה – שיבואו להתיאש ויאמרו אין תשובה מועלת.

↩ חזרה לטקסט
1461

ויעתר – ויחתר – יש קוראים לעתירה חתירה (ירו' סנה' פ"י, ה"ב; רו"ר ה).

↩ חזרה לטקסט
1462

דברי הימים ב' ל"ג, יג.

↩ חזרה לטקסט
1463

מפני מדת הדין – להסתירו מפניה.

↩ חזרה לטקסט
1464

הושע י"ד, ה.

↩ חזרה לטקסט
1465

המוחלטים – רשעים גמורים שכבר הוחלט גזר דינם לפורענות.

↩ חזרה לטקסט
1466

מעכבת את הפורענות – אינה קורעת גזר דינם אלא דוחה את הפורענות ובינתים אפשר שתבוא זכות לידם.

↩ חזרה לטקסט
1467

ישעיה נ"ט, כ.

↩ חזרה לטקסט
1468

מלאכי ג', כג, כד.

↩ חזרה לטקסט
1469

כאן מאהבה – כשהוא שב מאהבת ה' הזדונות נעשות לו כזכיות.

↩ חזרה לטקסט
1470

כאן מיראה – מיראת ה', נעשות לו כשגגות.

↩ חזרה לטקסט
1471

יחזקאל ל"ג, יט.

↩ חזרה לטקסט
1472

במערבא – כך קראו אנשי בבל לא"י, שהיא במערב ארצם.

↩ חזרה לטקסט
1473

מקניט – מכעיס.

↩ חזרה לטקסט
1474

מתפייס – מתרצה.

↩ חזרה לטקסט
1475

הושע י"ד, ג.

↩ חזרה לטקסט
1476

הושע י"ד, ג.

↩ חזרה לטקסט
1477

הושע י"ד, ג.

↩ חזרה לטקסט
1478

פרי חובה – קרבנות שבאים על החטא.

↩ חזרה לטקסט
1479

אוהבם נדבה – חביבים הם עלי כקרבנות נדבה.

↩ חזרה לטקסט
1480

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
1481

שם שם, ה.

↩ חזרה לטקסט
1482

מהם לא נאמר וכו' – כששב אפי ממנו ארפא משובת כולם.

↩ חזרה לטקסט
1483

ונקה לא ינקה – משמע פעם מנקה ופעם אינו מנקה.

↩ חזרה לטקסט
1484

שמות ל"ד, ז.

↩ חזרה לטקסט
1485

שמות ל"ד, ז.

↩ חזרה לטקסט
1486

חלוקי כפרה – חלוקים לענין כפרת עונות.

↩ חזרה לטקסט
1487

שובו בנים… ארפא – שובו ומיד ארפא.

↩ חזרה לטקסט
1488

ירמיה ג', כב.

↩ חזרה לטקסט
1489

תולה – גזר־הדין.

↩ חזרה לטקסט
1490

מכל חטאתיכם – לא־תעשה משמע, שמביאין על זה חטאת.

↩ חזרה לטקסט
1491

ויקרא ט"ז ל.

↩ חזרה לטקסט
1492

כריתות ומיתות בי"ד – עבירות שחייבין עליהן כרת או מיתה בידי בי"ד.

↩ חזרה לטקסט
1493

ממרקים – מנקים ומטהרים.

↩ חזרה לטקסט
1494

פשעם… עונם – זדונות ועבירות חמורות משמע.

↩ חזרה לטקסט
1495

תהלים פ"ט, לג.

↩ חזרה לטקסט
1496

ישעיה כ"ב, יד.

↩ חזרה לטקסט
1497

לא נתנבאו – על הטובה העתידה.

↩ חזרה לטקסט
1498

שם ס"ד, ג.

↩ חזרה לטקסט
1499

במקום שבעלי תשובה וכו' – כלו' בעלי תשובה גדולים מצדיקים גמורים.

↩ חזרה לטקסט
1500

שם נ"ז, יט.

↩ חזרה לטקסט