📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר

הערות וביאורים · 901–960

901

בראשית ח', כא.

↩ חזרה לטקסט
902

תורמוס – מין ירק מר ביותר.

↩ חזרה לטקסט
903

לשלקו – לבשלו ולהרתיחו במים יפה יפה.

↩ חזרה לטקסט
904

שם ו', ה.

↩ חזרה לטקסט
905

תהלים ל"ז, לב.

↩ חזרה לטקסט
906

שם שם, לג.

↩ חזרה לטקסט
907

איכה ג', לט.

↩ חזרה לטקסט
908

אנינותו – אבלו.

↩ חזרה לטקסט
909

אין ממחה בידו – אין מעכב.

↩ חזרה לטקסט
910

ריקא – בער.

↩ חזרה לטקסט
911

שמות ל"א, יד.

↩ חזרה לטקסט
912

בראשית ט', ו.

↩ חזרה לטקסט
913

ויקרא כ', י.

↩ חזרה לטקסט
914

קהלת ט', יד.

↩ חזרה לטקסט
915

קהלת ט', יד.

↩ חזרה לטקסט
916

קהלת ט', יד.

↩ חזרה לטקסט
917

שם שם, טו.

↩ חזרה לטקסט
918

שם שם, טו.

↩ חזרה לטקסט
919

ירגיז – כלו' יגביר.

↩ חזרה לטקסט
920

מנוול זה – יצה"ר.

↩ חזרה לטקסט
921

נימוח – נשחק.

↩ חזרה לטקסט
922

ל דעתך כי לא ארשע וגו' – יודע אתה שאין אני חייב ברשעתי, מפני ש"אין מידך מציל", שהרי הגל תלוי בידך.

↩ חזרה לטקסט
923

איוב י', ז.

↩ חזרה לטקסט
924

שור – טהור.

↩ חזרה לטקסט
925

סדוקות – שסועות.

↩ חזרה לטקסט
926

חמור – טמא.

↩ חזרה לטקסט
927

קלוטות – מחוברות.

↩ חזרה לטקסט
928

מי מעכב על ידך – לעשותני צדיק.

↩ חזרה לטקסט
929

תפר יראה וכו' – אתה מפיר יראת שמים, מפני שאתה גורע שיחה בתורה.

↩ חזרה לטקסט
930

שם ט"ו, ד.

↩ חזרה לטקסט
931

תורה תבלין – לתקנו ולהמתיקו.

↩ חזרה לטקסט
932

האור – האש.

↩ חזרה לטקסט
933

ארימון – שממה.

↩ חזרה לטקסט
934

משובש בגיסות – מעורבב ומבולבל ע"י גדודי שודדים.

↩ חזרה לטקסט
935

קוסטדינוס – שומרים.

↩ חזרה לטקסט
936

שמות כ"ד, יב.

↩ חזרה לטקסט
937

יחזקאל ל"ו, כו.

↩ חזרה לטקסט
938

ילבש שחורים – לסימן אבלות, ושמא יכניע ע"י זה את יצרו.

↩ חזרה לטקסט
939

בפרהסיא – בגלוי.

↩ חזרה לטקסט
940

שדה זבורית – שדה גרועה.

↩ חזרה לטקסט
941

זבלוה – דשנו אדמתה בזבל ובדומן.

↩ חזרה לטקסט
942

וכסחוה – כרתו מתוכה את הקוצים.

↩ חזרה לטקסט
943

שהוא מסית בנו – וקשה לעמוד בו.

↩ חזרה לטקסט
944

תהלים ק"ג, יד.

↩ חזרה לטקסט
945

אוי לי מיוצרי – אם אשמע לעצת היצר.

↩ חזרה לטקסט
946

אוי לי מיצרי – אם לא אשמע לו, שמיגענו בהרהורים.

↩ חזרה לטקסט
947

דברים ו', ו.

↩ חזרה לטקסט
948

להשביע את יצרו – מי שיצרו תקפו ישביע את יצרו לשם גדר וסייג.

↩ חזרה לטקסט
949

באברהם וכו' – שהשביע את יצרו על תאות הממון.

↩ חזרה לטקסט
950

בראשית י"ד, כב, כג.

↩ חזרה לטקסט
951

בבועז – להתרחק מרות.

↩ חזרה לטקסט
952

רות ג', יג.

↩ חזרה לטקסט
953

בדוד – על הנקמה.

↩ חזרה לטקסט
954

שמואל א' כ"ו, י.

↩ חזרה לטקסט
955

באלישע – אף הוא השביע את יצרו על תאות הממון והכבוד.

↩ חזרה לטקסט
956

מלכים ב' ה', עז.

↩ חזרה לטקסט
957

הכובש – המנצח.

↩ חזרה לטקסט
958

תהלים א', א.

↩ חזרה לטקסט
959

שם ק"ג, כ.

↩ חזרה לטקסט
960

תבעתו מטרונה – גבירה רומית תבעה אותו לעבירה.

↩ חזרה לטקסט