📖 ספר האגדהמפתח מאוירכל פרקי הספר
חלק רביעי · א: טוֹב וָרָע
#559

א. יֵצֶר־טוֹב וְיֵצֶר רָע

א דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בְּרַ' חִסְדָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּיצֶּר"858 – בִּשְׁנֵי יוּדִי"ן? – שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אֶחָד יֵצֶר־טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר־רָע (בר' סא.).

ב שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: שְׁתֵּי כְלָיוֹת יֶשׁ־בּוֹ בְאָדָם, אַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְטוֹבָה וְאַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְרָעָה.

וּמִסְתַּבֵּר859 שֶׁטּוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"860 (שם).

––––––––

ג שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָשֶׁה יֵצֶר־הָרָע שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"861 (קיד לו:).

ד אָמַר רַ' חִיָּא רַבָּה: עֲלוּבָה862 הִיא הָעִסָּה863 שֶׁנַּחְתּוֹמָהּ864 מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו". אַבָּא יוֹסֵי הַתּוֹרָתִי אָמַר: עָלוּב הוּא הַשְּׂאוֹר, שֶׁמִּי שֶׁבָּדָא865 אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי־עָפָר אֲנָחְנוּ"866. חֲכָמִים אָמְרוּ: עֲלוּבָה הַנְּטִיעָה, שֶׁמִּי שֶׁנְּטָעָהּ מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהִיא רָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַייָ צְבָאוֹת הַנּוֹטֵעַ אוֹתָךְ דִּבֶּר עָלַיִךְ רָעָה"867 (ב"ר לד).

ה "לֹא־יִהְיֶה בְךָ868 אֵל זָר"869 – אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע (שבת קה:).

ו אָמַר רָבָא: [יֵצֶר־הָרָע] בִּתְחִלָּה קְרָאוֹ "הֵלֶךְ"870 וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ "אֹרֵחַ"871, וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ "אִישׁ"872, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ"873, וְנֶאֱמַר: "וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו"874 (סוכה נב:).

ז אָמַר רַ' אַסֵּי: יֵצֶר־הָרָע בִּתְחִלָּה דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹתוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹי משְׁכִי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה"875 (שם; ב"ר כ"ב).

ח כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר־הָרָע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה כָךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ: לֵךְ וַעֲבֹד עֲבוֹדָה־זָרָה – וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד (שבת קה:; נדה יג:).

ט יֵצֶר־הָרָע רֹאשׁוֹ מָתוֹק וְסוֹפוֹ מָר (ירוש' שבת פי"ד, ה"ג).

י אָמַר רַב: יֵצֶר־הָרָע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב876. שֶׁנֶּאֱמַר: "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ"877 (בר' סא).

יא אָמַר רַ' אַמִּי: אֵין יֵצֶר־רָע מְהַלֵּךְ לִצְדָדִים, אֶלָּא בְאֶמְצַע פְּלַטְיָא878, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה אָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו879, מְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ, מְתַלֶּה בַעֲקֵבוֹ880 – הוּא אוֹמֵר: זֶה שֶׁלִּי!

אָמַר רַ' אָבִין: כָּל מִי שֶׁמְּפַנֵּק881 אֶת־יִצְרוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ סוֹפוֹ לִהְיוֹת מָנוֹן882 עָלָיו בְּזִקְנוּתוֹ. מַה טַּעַם? – "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן"883 (ב"ר כב).

יב אָמַר רָבָא: מְקֻבָּלִים אָנוּ884, שֶׁאֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בַמֶּה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת (סוטה ח.).

יג "תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְרָכַי תִּצֹּרְנָה"885 – מָה רָאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִשְׁאֹל מִיִּשְׂרָאֵל הַלֵּב וְהָעֵינַיִם שֶׁיִּהְיוּ אַחֲרָיו, לְפִי שֶׁהַעֲבֵרָה תְּלוּיָה בָהֶם: זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"886 – הָעַיִן וְהַלֵּב שְׁנֵי סַרְסוֹרִים887 שֶׁל עֲבֵרָה הֵם (במ"ר י).

יד אֵין יֵצֶר־הָרָע תָּאֵב888 אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא אָסוּר לוֹ (ירוש' יומא פ"ו, ה"ד).

טו אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר־הָרָע889, הוּא מַלְאָךְ־הַמָּוֶת890 (ב"ב טז.).

טז אָמַר רַ' שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר רַ' יוֹנָתָן: יֵצֶר־הָרָע מְסִיתוֹ לְאָדָם בָּעוֹלָם־הַזֶּה וּמֵעִיד עָלָיו לָעוֹלָם־הַבָּא (סוכה נב:).

יז אָמַר לוֹ אַנְטוֹנִינוֹס לְרַבִּי: מֵאֵימָתַי יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט בָּאָדָם – מִשְּׁעַת יְצִירָה אוֹ מִשְּׁעַת יְצִיאָה891? אָמַר לוֹ: מִשְּׁעַת יְצִירָה. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן בּוֹעֵט בִּמְעֵי אִמּוֹ וְיוֹצֵא: אֶלָּא מִשְּׁעַת יְצִיאָה. אָמַר רַבִּי: דָּבָר זֶה לִמְדַּנִי אַנְטוֹנִינוֹס, וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ892, שֶׁנֶּאֱמַר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ"893 (סנה' צא:).

יח בּוֹא וּרְאֵה בִּגְדִי אוֹ בְטָלֶה, כֵּוָן שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת־הַבְּאֵר הוּא חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו894, לְפִי שֶׁאֵין יֵצֶר־הָרָע בִּבְהֵמָה; אֲבָל הַתִּינוֹק – יֵצֶר־הָרָע זוֹרְקוֹ בְּבַת־רֹאשׁ895: מַנִּיחַ יָדוֹ עַל גַּבֵּי נָחָשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי עַקְרָב וְעוֹקְצוֹ, מַנִּיחַ יָדוֹ עַל גַּבֵּי גֶחָלִים וְנִכְוָה (אדר"נ טז).

יט "בִּרְצוֹת יְיָ דַּרְכֵי־אִישׁ גַּם־אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ"896 – רַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־לֵוִי אוֹמֵר: זֶה יֵצֶר־הָרָע. בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם גָּדֵל עִם חֲבֵרוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ שָׁנִים בְּכֶרֶךְ897 – וְהוּא קוֹשֵׁר לוֹ אַהֲבָה; וְזֶה גָדֵל עִם אָדָם מִנַּעֲרוּתוֹ עַד זִקְנוּתוֹ, אִם מְצָאוֹ בְּתוֹךְ שִׁבְעִים898 – הוּא מַפִּילוֹ, בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים – הוּא מַפִּילוֹ; הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר: "מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי… וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ"899 – אָמַר רַ' אַחָא: וְכִי יֵשׁ גַּזְלָן גָּדוֹל מִזֶּה? וְאָמַר שְׁלֹמֹה: "אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם"900 – מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּמֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה (ב"ר נד).

כ "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו"901 – וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה בָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵצֶר־הָרָע שֶׁכָּתוּב בּוֹ "כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" – וּמִי יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רָע. לָמָּה? תִּינוֹק הָיִיתָ וְלֹא חָטָאתָ, נִתְגַּדַּלְתָּ וְחָטָאתָ. וְאִם תֹּאמַר: אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁמֹר אֶת־עַצְמוֹ – אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כַּמָּה דְּבָרִים קָשִׁים יֵשׁ בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִיֵּצֶר־הָרָע וּמָרִים מִמֶּנּוּ, וְאַתֶּם מַמְתִּיקִים אוֹתָם. אֵין לְךָ מַר מִן הַתּוּרְמוֹס902, וְאַתָּה שׁוֹקֵד לְשָׁלְקוֹ903 וּלְהַמְתִּיקוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים בְּמַיִם עַד שֶׁהוּא מָתוֹק; וּמַה מָרִים שֶׁבָּרָאתִי אוֹתָם אַתָּה מְמַתְּקָם לְצָרְכֶּךָ, יֵצֶר־הָרָע הַמָּסוּר בְּיָדֶךָ – עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! (תנח' בראשית; אדר"נ יז).

כא אָמַר רַ' יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל־הַיּוֹם"904.

אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל־יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ"905; וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְיָ לֹא־יַעֲזְבֶנּוּ בְיָדוֹ"906 (סוכה נב; קיד' ל:).

כב אָמַר רַ' יִצְחָק: "מַה־יִתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חֲטָאָיו"907 – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת אֲנִינוּתוֹ908 שֶׁל אָדָם יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו (קיד' פ:).

כג אָמְרוּ: שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גָדוֹל יֵצֶר־הָרָע מִיֵּצֶר־טוֹב. מִמְּעֵי־אִמּוֹ שֶׁל אָדָם הוּא גָדֵל וּבָא עִמּוֹ, הִתְחִיל מְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ909; הוֹרֵג נְפָשׁוֹת – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ; הוֹלֵךְ לִדְבַר עֲבֵרָה – אֵין מְמַחֶה בְיָדוֹ; לְאַחֵר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה נוֹלָד יֵצֶר־טוֹב, כֵּוָן שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּתוֹת. אָמַר לוֹ: רֵיקָא910! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת"911; הוֹרֵג נְפָשׁוֹת – אוֹמֵר לוֹ: רֵיקָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ"912; הוֹלֵךְ לִדְבַר עֲבֵרָה – אוֹמֵר לוֹ: רֵיקָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "מוֹת־יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת"913.

בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְחַמֵּם אֶת־עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ לִדְבַר זִמָּה, כָּל־אֵבָרָיו נִשְׁמָעִים לוֹ; וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה הִתְחִילוּ מִתְעַצְּלִין לוֹ כָּל־אֵבָרָיו; מִפְּנֵי שֶׁיֵּצֶר־הָרָע שֶׁבְּמֵעָיו מֶלֶךְ הוּא עַל־מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם, וְיֵצֶר־טוֹב אֵינוֹ דוֹמֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא חָבוּשׁ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים (אדר"נ טז).

כד אָמַר רַ' אָמִי בַּר אַבָּא: מַהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט" וגו'914 – "עִיר קְטַנָּה" – זֶה הַגּוּף; "וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט" – אֵלּוּ הָאֵבָרִים; "וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ"915 – זֶה יֵצֶר־הָרָע; "וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדוֹלִים"916 – אֵלּוּ עֲוֹנוֹת; "וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם"917 – זֶה יֵצֶר־טוֹב; "וּמִלֵּט־הוּא אֶת־הָעִיר בְּחָכְמָתוֹ"918 – זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (נדר' לב:).

כה אָמַר רַ' לֵוִי בַּר חַמָּא אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־לָקִישׁ: לְעוֹלָם יַרְגִּיז919 אָדָם יֵצֶר־טוֹב עַל יֵצֶר־הָרָע; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב וְאִם לָאו – יִקְרָא קְרִיאַת־שְׁמַע; אִם נְצָחוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – יַזְכִּיר לוֹ יוֹם הַמִּיתָה (בר' ה.).

כו שָׁנָה דְבֵי רַ' יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה920, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ; אִם אֶבֶן הוּא – נִמּוֹחַ921, אִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ. (סוכה נב:).

כז אָמַר רַ' יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַ' בַּנָּאָה: אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל! שֶׁבִּזְמַן שֶׁהֵם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים יִצְרָם מָסוּר בְּיָדָם וְאֵין הֵם מְסוּרִים בְּיַד יִצְרָם (ע"ז ה:; ע"י).

כח "עַל־דַּעְתְּךָ כִּי־לֹא אֶרְשָׁע922 וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל"923 – אָמַר רָבָא: בִּקֵּשׁ אִיּוֹב לִפְטֹר אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, בָּרָאתָ שׁוֹר924 – פַּרְסוֹתָיו סְדוּקוֹת925. בָּרָאתָ חֲמוֹר926 – פַּרְסוֹתָיו קְלוּטוֹת927, בָּרָאתָ גַּן־עֵדֶן בָּרָאתָ גֵּיהִנֹּם, בָּרָאתָ צַדִּיקִים בָּרָאתָ רְשָׁעִים – מִי מְעַכֵּב עַל יָדֶךָ928?

וּמָה הֵשִׁיבוּ לוֹ חֲבֵרָיו לְאִיּוֹב? – "אַף־אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה929 וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי־אֵל"930 – בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵצֶר־הָרָע, בָּרָא לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין931 (ב"ב טז.).

כט רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר־הָרָע דּוֹמֶה לְבַרְזֶל שֶׁהֱטִילוּהוּ בְּתוֹךְ הָאוּר932; כָּל־זְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הָאוּר – עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כָּל־כֵּלִים שֶׁיִּרְצוּ; אַף כָּךְ יֵצֶר הָרָע אֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה בִּלְבָד, שֶׁהֵם כָּאֵשׁ (אדר"נ טז).

ל אָמַר רַ' לֵוִי: מָשָׁל לִמְקוֹם אֱרֵימוֹן933 שֶׁהוּא מְשֻׁבָּשׁ בִּגְיָסוֹת934. מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ? הוֹשִׁיב בּוֹ קוּסְטָדְיָנוֹס935 בִּשְׁבִיל לְשָׁמְרוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: תּוֹרָה קְרוּיָה אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶת־לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה"936, יֵצֶר הָרָע קָרוּי אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם"937; תּוֹרָה אֶבֶן וְיֵצֶר הָרָע אֶבֶן – הָאֶבֶן תִּשְׁמֹר אֶת־הָאֶבֶן (ויק"ר לה).

לא אָמַר רַ' אֶלְעַאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לִמְקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים938 וְיִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה מַה־שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ – וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם־שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא939. (חג' טז.).

לב אָמַר רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־יוֹחַי: אֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאִים פְּנֵי גֵיהִנֹּם לְעוֹלָם. מְשָׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר־וָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׂדֵה זִבּוֹרִית940, בָּאוּ בְנֵי־אָדָם וּשְׂכָרוּהָ בַּעֲשָׂרָה כֹרִים חִטִּים בְּשָׁנָה. זִבְּלוּהָ941, עֲדָרוּהָ, הִשְׁקוּהָ וְכִסְּחוּהָ942 – לֹא הִכְנִיסוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא כֹר אֶחָד חִטִּים בַּשָּׁנָה. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: מַהוּ זֶה? אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, אַתָּה יוֹדֵעַ בַּשָּׂדֶה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא הִכְנַסְתָּ מִמֶּנָּה כְּלוּם, וְעַכְשָׁו שֶׁזִבַּלְנוּהָ וְכִסַּחְנוּהָ וְהִשְׁקִינוּהָ מַיִם – לֹא הִכְנַסְנוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא כֹר אֶחָד חִטִּים בִּלְבָד. כָּךְ עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם! אַתָּה יוֹדֵעַ בְּיֵצֶר־הָרָע שֶׁהוּא מֵסִית בָּנוּ943, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי־הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ"944. (אדר"נ טז).

לג אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן־פַּזִּי: אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי945 וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי946! (בר' סא.).

––––––––

לד "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל־לְבָבֶךָ"947 – מִכָּאן הָיָה רַ' יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: צָרִיךְ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת־יִצְרוֹ948, שֶׁכָּךְ אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל־הַצַּדִּיקִים שֶׁהִשְׁבִּיעוּ אֶת־יִצְרָם. בְּאַבְרָהָם949 הוּא אוֹמֵר: "הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְיָ אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ"950; בְּבֹעַז951 הוּא אוֹמֵר: "וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי־יְיָ שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר"952; בְּדָוִד953 הוּא אוֹמֵר: "וַיֹּאמֶר דָּוִד חַי־יְיָ כִּי אִם־יְיָ יִגֳּפֶנּוּ אוֹ־יוֹמוֹ יָבֹא וָמֵת אוֹ בַמִּלְחָמָה יֵרֵד וְנִסְפָּה"954; בֶּאֱלִישָׁע955 הוּא אוֹמֵר: "חַי־יְיָ… אִם־אֶקָּח"956. (ספרי ואתחנן).

לה אֵיזְהוּ גִּבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ957 אֶת־יִצְרוֹ (אב' ד).

לו "אַשְׁרֵי הָאִישׁ"958 – אַשְׁרֵי לְמִי שֶׁהוּא אִישׁ וְכוֹבֵשׁ אֶת־יִצְרוֹ (ע"ז יט).

לז "גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ"959 – כְּגוֹן רַ' צָדוֹק וַחֲבֵרָיו.

רַ' צָדוֹק תְּבָעַתּוּ מַטְרוֹנָה960 אֶחָת. אָמַר לָהּ: חָלַשׁ לִי לִבִּי וְאֵינִי יָכוֹל, יֵשׁ דָּבָר לָאֲכִילָה? אָמְרָה לוֹ: יֵשׁ דָּבָר טָמֵא. אָמַר לָהּ: מַה־בְּכָךְ, מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה אוֹכֵל זֶה. הִסִּיקָה אֶת־הַתַּנּוּר וְהִנִּיחָה שָּׁם אֶת־הָאֹכֶל961. עָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר. אָמְרָה לוֹ: מַה־זֶּה? אָמַר לָהּ: מִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה נוֹפֵל בָּזֶה962, אָמְרָה לוֹ: אִלּוּ יָדַעְתִּי, לֹא צִעַרְתִּיךָ כָּל־כָּךְ (קיד' מ.).

לח רַ' עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָלַךְ לְרוֹמִי, הִלְשִׁינוּ אֵצֶל הֶגְמוֹן אֶחָד, וְשִׁגֵּר963 לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים יָפוֹת. רְחָצוּן וְסָכוּן וְקִשְּׁטוּן כְּכַלּוֹת־חֲתָנִים, וְהָיוּ מִתְנַפְּלוֹת עָלָיו כָּל־הַלָּיְלָה; זֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: חֲזֹר אֶצְלִי, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן וּמְרַקֵּק, וְלֹא פָנָה אֲלֵיהֶן. [לְשַׁחֲרִית] הָלְכוּ לָהֶן וְהִקְבִּילוּ964 לִפְנֵי הַהֶגְמוֹן וְאָמְרוּ לוֹ: שָׁוֶה לָנוּ הַמָּוֶת965 מִשֶּׁתִּתְּנֵנוּ לָאִישׁ הַזֶּה. שָׁלַח וְקָרָא לוֹ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָשִׂיתָ עִם הַנָּשִׁים הַלָּלוּ כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי־אָדָם עוֹשִׂים לַנָּשִׁים – לֹא יָפוֹת הֵן? לֹא בְנוֹת־אָדָם כְּמוֹתְךָ הֵן? מִי שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ לֹא בָרָא אוֹתָן? אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה, רֵיחָן בָּא אֵלַי מִבְּשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁרָצִים (אדר"נ טז).

לט רַ' עֲקִיבָא הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה966. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל967. תָּפַס בַּדֶּקֶל וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה968. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַדֶּקֶל – הִנִּיחוֹ יִצְרוֹ969. אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ970 עָלֶיךָ בָּרָקִיעַ: "הִזָּהֲרוּ בְּרַ' עֲקִיבָא וְתוֹרָתוֹ" – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין971.

רַ' מֵאִיר הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. פַּעַם אַחַת נִדְמָה לוֹ הַשָּׂטָן כְּאִשָּׁה [עוֹמֶדֶת] בְּעֵבֶר הַנָּהָר. לֹא הָיָה שָׁם גֶּשֶׁר – תָּפַס בַּמֶּצֶר972 וְהִתְחִיל עוֹבֵר בּוֹ וְהוֹלֵךְ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַמֶּצֶר הִנִּיחוֹ [יִצְרוֹ]: אָמַר לוֹ: אִלְמָלֵא שֶׁהִכְרִיזוּ בָרָקִיעַ: "הֻזָּהֲרוּ בְּרַ' מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ" – עָשִׂיתִי דָמֶיךָ שְׁתֵּי מָעִין (קיד פא.).

מ מַעֲשֶׂה בְּרַ' מַתְיָא בֶּן־חֶרֶשׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר וִירֵא־שָׁמַיִם וְיוֹשֵׁב כָּל־יָמָיו בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּרַ' מֵאִיר רַבּוֹ, וְהָיָה זִיו פָּנָיו מַבְהִיק כְּזֹהַר הַחַמָּה וּקְלַסְתֵּר פָּנָיו דּוֹמֶה לְמַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. וְאָמְרוּ עָלָיו, שֶׁמִּיָּמָיו לֹא נָשָׂא עֵינָיו לְאִשָּׁה בָעוֹלָם. פַּעַם אַחַת עָבַר הַשָּׂטָן וְנִתְקַנֵּא בוֹ, אָמַר: אֶפְשָׁר צַדִּיק בְּלֹא חֵטְא בָּעוֹלָם? מִיָּד עָלָה לַמָּרוֹם, וְעָמַד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ מַהוּ לְפָנֶיךָ? אָמַר לוֹ: צַדִּיק גָּמוּר הוּא. אָמַר: תֶּן־לִי רְשׁוּת וַאֲנַסֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: אֵין אַתָּה יָכוֹל לוֹ. – אַף־עַל־פִּי־כֵן!… נָתַן לוֹ רְשׁוּת.

מִיָּד הָלַךְ וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִדְמָה לוֹ כְּאִשָּׁה יָפָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כִדְמוּתָהּ מֵעוֹלָם מִימוֹת נַעֲמָה אֲחוֹת תּוּבַל־קַיִן, שֶׁטָּעוּ בָהּ מַלְאָכֵי־הַשָּׁרֵת973. עָמַד לְפָנָיו. כֵּוַן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ, הָפַךְ פָּנָיו לַאֲחוֹרָיו; חָזַר הַשָּׂטָן וְהָלַךְ כְּנֶגֶד פָּנָיו. הֶחֱזִיר פָּנָיו לְצַד אַחֵר וְהַשָּׂטָן כְּנֶגֶד פָּנָיו. כֵּוָן שֶׁרָאָה, שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת לְכָל הַצְּדָדִים, אָמַר בְּלִבּוֹ: מִתְיָרֵא אֲנִי, שֶׁמָּא יִתְגַּבֵּר עָלַי יֵצֶר־הָרָע וְיַחֲטִיאֵנִי. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ צַדִּיק? קָרָא לְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁהָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֵךְ וְהָבֵא לִי אֵשׁ וּמַסְמְרִים. כֵּוָן שֶׁהֱבִיאָם לוֹ הֶעֱבִיר הַמַּסְמְרִים בָּאֵשׁ וּנְעָצָם974 בְּעֵינָיו. כֵּוָן שֶׁרָאָה הַשָּׂטָן כָּךְ, נִזְדַּעֲזַע975 וְנָפַל לַאֲחוֹרָיו, וְהָלַךְ מֵעָלָיו. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִרְפָאֵל שַׂר שֶׁל רְפוּאוֹת, אָמַר לוֹ: לֵךְ וּרְפָּא עֵינָיו שֶׁל מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ. בָּא רְפָאֵל וְעָמַד לְפָנָיו. אָמַר לוֹ מַתְיָא: מִי אַתָּה? אָמַר לוֹ: אֲנִי הוּא רְפָאֵל הַמַּלְאָךְ, שֶׁשְּׁלָחַנִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְרַפְּאוֹת אֶת־עֵינֶיךָ. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי. מַה־שֶּׁהָיָה הָיָה. חָזַר רְפָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: לֵךְ וֶאֱמֹר לוֹ: מֵהַיּוֹם וְאֵילֵךְ אַל תִּירָא, אֲנִי עָרָב לְךָ בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יִשְׁלַט בְּךָ יֵצֶר־הָרָע כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. כֵּוָן שֶׁשָּׁמַע מַתְיָא בֶן־חֶרֶשׁ מִפִּי הַמַּלְאָךְ קִבֵּל רְפוּאָתוֹ וְנִתְרַפָּא (תנה"ק חקת; מד' אבכ'; ילק"ש ויחי).

מא מַעֲשֶׂה בְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי־הַיָּם976 שֶׁנּוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים977 בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמָן. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָהּ: אוֹתוֹ אָדָם שֶׁשִּׁגֵּר לָךְ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בָּא וְיָשַׁב עַל פֶּתַח הַבָּיִת. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס. נִכְנָס. הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת, שֵׁשׁ שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וּבֵין כָּל־אַחַת וְאַחַת סֻלָּם שֶׁל כֶּסֶף, וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. וְעָלְתָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה כְּשֶׁהִיא עֲרֻמָּה – וְאַף הוּא עָלָה לֵשֵׁב עָרֹם כְּנֶגְדָּהּ. בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְטָפְחוּ978 לוֹ עַל פָּנָיו. נִשְּׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע – וְאַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי979, שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי – מַה־מּוּם רָאִיתָ בִּי? אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא רָאִיתִי אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹתֵךְ; אֶלָּא מִצְוָה אַחַת צִוָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינו, וְצִיצִית שְׁמָהּ, וְכָתוּב בָּהּ: "אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם"980 – שְׁתֵּי פְּעָמִים: אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרֵעַ981, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר; וְעַכְשָׁו נִדְמוּ עָלַי כְּאַרְבְּעָה עֵדִים. אָמְרָה לוֹ: אֵינִי מַנִּיחָתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי מַה־שְּׁמֶךָ, וּמַה־שֵּׁם עִירְךָ, וּמַה־שֵּׁם רַבְּךָ, וּמַה־שֵּׁם בֵּית־מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לוֹמֵד בּוֹ תוֹרָה. כָּתַב וְנָתַן בְּיָדָהּ. עֶמְדָה וְחִלְּקָה כָּל־נְכָסֶיהָ, שְׁלִישׁ לְמַלְכוּת וּשְׁלִישׁ לַעֲנִיִּים וּשְׁלִישׁ נָטְלָה בְיָדָהּ, חוּץ מֵאוֹתָן מַצָּעוֹת, וּבָאָה לְבֵית־מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַ' חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, צַוֵּה עָלַי וְיַעֲשׂוּנִי גִיּוֹרֶת. אָמַר לָהּ: בִּתִּי, שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה כְתָב מִיָּדָהּ וְנָתְנָה לוֹ. אָמַר לָהּ: לְכִי זְכִי בְּמִקָּחֵךְ982.

אוֹתָן מַצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לוֹ בְּאִסּוּר הִצִּיעָה לוֹ בְּהֶתֵּר. (מנח' מד.; ע"י; ספרי שלח).

מב רַ' חֲנִינָא וְרַ' יוֹנָתָן הָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. הִגִּיעוּ לִשְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד עוֹבֵר עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה־זָרָה וְאֶחָד עוֹבֵר עַל פֶּתַח בֵּית־זוֹנוֹת. אָמַר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: נֵלֵךְ עַל פֶּתַח עֲבוֹדָה־זָרָה, שֶׁיִּצְרָהּ שָׁחוּט983; אָמַר הַשֵּׁנִי: נֵלֵךְ עַל פֶּתַח בֵּית־זוֹנוֹת וְנִכְפֶּה984 אֶת־יִצְרֵנוּ וּנְקַבֵּל שָׂכָר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, רָאוּם הַזּוֹנוֹת וְנִטְמְנוּ מִפְּנֵיהֶם. אָמַר לוֹ: זוֹ מִנַּיִן לָךְ985? אָמַר לוֹ: "מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ986 תְּבוּנָה תִּנְצְרֶכָּה"987. (ע"ז יז.).

מג רַב כָּהֲנָא הָיָה מוֹכֵר קְלָתוֹת988. תְּבָעַתּוּ מַטְרוֹנָה אֶחָת. אָמַר לָהּ: אֵלֵךְ וַאֲקַשֵּׁט אֶת־עַצְמִי. עָלָה וְנָפַל מֵעֲלִיָּה לָאָרֶץ. בָּא אֵלִיָּהוּ קִבְּלוֹ. אָמַר לוֹ: הִטְרַחְתַּנִי989 אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. אָמַר לוֹ: מִי גָרַם לִי990 – הָעֲנִיּוּת. נָתַן לוֹ שִׁיפָה991 מְלֵאָה דֵּינָרִים (קיד' מ.).

מד פַּעַם אַחַת הֵבִיאוּ שְׁבוּיוֹת לִנְהַרְדְּעָא. הֶעֱלוּ אוֹתָן לַעֲלִיָּתוֹ שֶׁל רַב עַמְרָם הֶחָסִיד וְסִלְּקוּ992 אֶת־הַסֻּלָּם מִלִּפְנֵיהֶן. עָבְרָה אַחַת מֵהֶן בָּעֲלִיָּה וְנָפַל אוֹר דֶּרֶךְ הָאֲרֻבָּה. נָטַל רַב עַמְרָם אֶת־הַסֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים עֲשָׂרָה לְהַגְבִּיהוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ לְבַדּוֹ993, וְהָיָה הוֹלֵךְ וְעוֹלֶה בּוֹ. כְּשֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַסֻּלָּם נִפְשַׁח994 וְהִגְבִּיהַּ קוֹלוֹ: "אֵשׁ בְּבֵית עַמְרָם!" בָּאוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ לוֹ: בִּיַּשְׁתָּנוּ! – אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁתִּתְבַּיְּשׁוּ בְעַמְרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא תִתְבַּיְּשׁוּ מִמֶּנִּי בָּעוֹלָם הַבָּא. הִשְׁבִּיעַ אֶת־יִצְרוֹ שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנּוּ. יָצָא מִמֶּנּוּ כְּעַמּוּד שֶׁל אֵשׁ. אָמַר לוֹ: רְאֵה, שֶׁאַתָּה אֵשׁ וַאֲנִי בָּשָׂר – וַאֲנִי גִּבּוֹר מִמֶּךָּ (שם פא.).

מה אַבַּיֵי שָׁמַע שֶׁאָמַר אָדָם אֶחָד לְאִשָּׁה אֶחָת: נַשְׁכִּים וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. אָמַר: אֵלֵךְ וְאַפְרִישֵׁם מֵאִסּוּר. הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלשׁ פַּרְסָאוֹת בַּאֲגָם. כְּשֶׁנִּפְטְרוּ זֶה מִזֶּה שָׁמַע שֶׁאוֹמְרִים: הַדֶּרֶךְ רְחוֹקָה995 וְצִוְתָּה עֲרֵבָה. אָמַר אַבַּיֵי: אִלּוּ הָיָה שׂוֹנְאִי בִּמְקוֹמָם996 לֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁלֹט בְּעַצְמוֹ997. הָלַךְ וְתָלָה עַצְמוֹ998 בִּבְרִיחַ הַדֶּלֶת וְהָיָה מִצְטַעֵר. בָּא זָקֵן וְשָׁנָה לוֹ: כָּל־הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ999 יִצְרוֹ גָדוֹל הֵימֶנּוּ (סוכה נב.).

מו פְּלֵימוֹ הָיָה רָגִיל לוֹמַר בְּכָל יוֹם: "חֵץ בְּעֵינֶיךָ, הַשָּׂטָן"1000. פַּעַם אַחַת בָּא הַשָּׂטָן בְּעֶרֶב יוֹם־הַכִּפּוּרִים וְנִדְמָה לוֹ כְּעָנִי וְקָרָא עַל הַפָּתַח. הוֹצִיאוּ לוֹ פַת. אָמַר לוֹ: "בְּיוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל מִבִּפְנִים וַאֲנִי מִבַּחוּץ?". הִכְנִיסָהוּ וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת. אָמַר: "יוֹם כְּגוֹן זֶה – הַכֹּל אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן וַאֲנִי לְעַצְמִי?" – נְטָלוֹ וְהוֹשִׁיבוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן. הָיָה יוֹשֵׁב וּמַעֲלֶה עַל גּוּפוֹ שְׁחִין וַאֲבַעְבּוּעוֹת וְעוֹשֶׂה דְבָרִים מְאוּסִים. אָמְרוּ לוֹ: שֵׁב יָפֶה. אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי כּוֹס. נָתְנוּ לוֹ כּוֹס. נִתְחַמֵּם וְהִתְחִיל זוֹרֵק לְתוֹכוֹ כִּיחוֹ וְנִיעוֹ1001. גָּעֲרוּ בוֹ. נָפַל וָמֵת. יָצָא־קוֹל: "פְּלֵימוֹ הָרַג נֶפֶשׁ, פְּלֵימוֹ הָרַג נָפֶשׁ"! בָּרַח פְּלֵימוֹ חוּץ לָעִיר וְנִתְחַבֵּא. הָלַךְ הַשָּׂטָן אַחֲרָיו. נָפַל לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה הַשָּׂטָן שֶׁהוּא מִצְטַעֵר, נִתְגַּלָּה לוֹ וְאָמַר: מִפְּנֵי מָה אַתָּה רָגִיל לוֹמַר כָּךְ1002?

– אֶלָּא הֵיאַךְ אֹמַר?

– אֱמֹר: יִגְעַר יְיָ בְּךָ, הַשָּׂטָן! (קיד' פא).

מז רַ' חִיָּא בַּר אָשֵׁי – כָּל־פַּעַם שֶׁהָיָה נוֹפֵל עַל־פָּנָיו הָיָה רָגִיל לוֹמַר: "הַמָּקוֹם יַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרָע". פַּעַם אַחַת שָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרָה: "הֲרֵי כַמָּה שָׁנִים שֶׁהוּא פָרוּשׁ מִמֶּנִּי – וְלָמָּה הוּא אוֹמֵר כָּךְ?" פַּעַם אַחַת יָשַׁב וְלָמַד בְּגִנָּתוֹ. נִתְקַשְּׁטָה אִשְׁתּוֹ, עָבְרָה וְיָשְׁבָה לְפָנָיו. אָמַר לָהּ: מִי אָתְּ? אָמְרָה לוֹ: חֲרוּתָא1003 אֲנִי, וְהַיּוֹם חָזַרְתִּי לְכָאן מִן הַדָּרֶךְ. תְּבָעָהּ. אָמְרָה לוֹ: הָבֵא לִי רִמּוֹן זֶה מֵרֹאשׁ הֶעָנָף. קָפַץ וְהֵבִיא לָהּ.

כְּשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ – הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מַסֶּקֶת הַתַּנּוּר. עָלָה וְיָשַׁב בְּתוֹכוֹ. אָמְרָה לוֹ: זוֹ מַה הִיא? אָמַר לָהּ: כָּךְ וְכָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי הִיא זוֹ. לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ עַד שֶׁנָּתְנָה לוֹ סִמָּן. אָמַר לָהּ: אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי לְאִסּוּר נִתְכַּוַּנְתִּי.

כָּל־יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִתְעַנֶּה – עַד שֶׁמֵּת בְּאוֹתָהּ מִיתָה1004 (שם).

מח אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שְׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא1005. בָּאוּ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים. אָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל לוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת – וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ.

– תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה.

– יָמוּת וְאַל תַּעֲמֹד לְפָנָיו עֲרֻמָּה.

– תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר.

– יָמוּת וְאַל תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. (סנה' עה.).

מט אָמַר רַ' נַחֲמָן בַּר חָנִין: כָּל־מִי־שֶׁהוּא לָהוּט אַחֵר בּוּלְמוֹס1006 שֶׁל עֲרָיוֹת סוֹף שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ מִבְּשָׂרוֹ (בר' מא).

נ אֲפִלּוּ חָסִיד שֶׁבַּחֲסִידִים אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ אֶפִּיטְרוֹפּוֹס1007 עַל עֲרָיוֹת (ירוש' כת' פ"א, ה"ח).

נא הִרְהוּרֵי עֲבֵרָה1008 קָשִׁים מֵעֲבֵרָה. וְסִמָּנָךְ – רֵיחַ שֶׁל בָּשָׂר1009. (יומא כט.).

נב תְּחִלַּת עֲבֵרָה – הִרְהוּר הַלֵּב (דא"ז ו).

––––––––

נג רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן־אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יֵצֶר – תְּהֵא שְׂמֹאל דּוֹחָה1010 וְיָמִין מְקָרֶבֶת (סוטה מז.).

נד [כְּשֶׁהָרְגוּ לְיֵצֶר־הָרָע שֶׁל עֲבוֹדָה־זָרָה1011] אָמְרוּ: הוֹאִיל וְעֵת רָצוֹן הוּא נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יֵצֶר־הָרָע שֶׁל עֲבֵרָה1012. בִּקְשׁוּ רַחֲמִים וְנִמְסַר בְּיָדָם. אָמַר לָהֶם נָבִיא: רְאוּ, אִם תַּהַרְגוּ אֶת־זֶה יֶחֱרַב הָעוֹלָם1013. חֲבָשׁוּהוּ אֶצְלָם שְׁלשָׁה יָמִים. נִתְבַּקְשָׁה בֵּיצָה1014 בַת־יוֹמָהּ לְחוֹלֶה בְּכָל־אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִמְצָאָה. אָמְרוּ: מַה־נַּעֲשֶׂה? נַהַרְגֶנּוּ – יֶחֱרַב כָּל־הָעוֹלָם. – – – כָּחֲלוּ אֶת־עֵינָיו1015 וְהִנִּיחוּהוּ. וְהוֹעִיל הַדָּבָר לְהָתֵשׁ1016 כֹּחוֹ (יומא סט:; ע"י).

נה שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ: יֵצֶר עֲבוֹדָה־זָרָה וְיֵצֶר זְנוּת. יֵצֶר עֲבוֹדָה־זָרָה כְּבָר נֶעֱקַר1017, וְיֵצֶר זְנוּת הוּא קַיָּם. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: כָּל־מִי שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בִּזְנוּת, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ עָמַד בִּשְׁתֵּיהֶן (שהש"ר ז).

נו רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָן אָמַר: "וְהִנֵּה טוֹב" זֶה יֵצֶר טוֹב, "וְהִנֵּה־טוֹב מְאֹד"1018 – זֶה יֵצֶר רָע, וְכִי יֵצֶר־הָרָע טוֹב מְאֹד – אֶתְמְהָא! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִלּוּלֵי יֵצֶר־הָרָע לֹא בָנָה אָדָם בַּיִת וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה וְלֹא הוֹלִיד בָּנִים וְלֹא נָשָׂא־וְנָתָן. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: "כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ"1019 (ב"ר ט; קה"ר ג).

נז רַ' יְהוּדָה אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַקִּנְאָה וְעַל הַתַּאֲוָה וְעַל הָרַחֲמִים (אדר"נ הוצ"ש נו"ב, ד).

נח אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאִלְמָלֵא הֵם לֹא חָטְאוּ, אָנוּ לֹא בָאנוּ לָעוֹלָם1020 (ע"ז ה.).

––––––––

נט אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ כֹּחוֹ שֶׁל יֵצֶר־הָרָע שֶׁהוּא קָשֶׁה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: סַקְּלוּ אוֹתוֹ קִמְעָא1021 בָּעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי מַעֲבִירוֹ מִכֶּם לֶעָתִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: "סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן1022" 1023, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְאָמַר סֹלּוּ־סֹלּוּ פַּנּוּ־דָרֶךְ, הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי"1024; וְלָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי עוֹקְרוֹ מִכֶּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם"1025 (במ"ר טו).

ס אֵין יֵצֶר־הָרָע שׁוֹלֵט לֶעָתִיד־לָבוֹא (ב"ר מח).

סא דָּרַשׁ רַ' יְהוּדָה בְּרַ' אֶלְעַאי: לֶעָתִיד־לָבוֹא מְבִיאוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיֵצֶר־הָרָע וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים. צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ: רְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט־הַשַּׂעֲרָה. הַלָּלוּ בוֹכִים וְהַלָּלוּ בוֹכִים; צַדִּיקִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ יָכֹלְנוּ לִכְבּשׁ הַר גָּבוֹהַּ כָּזֶה! רְשָׁעִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לִכְבּשׁ אֶת־חוּט־הַשַּׂעֲרָה הַזֶּה! וְאַף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא תָּמֵהַּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת, כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה… גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא"1026 (סוכה נב.).

סב "קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ"1027 – זְמַן נָתַן לְעוֹלָם כַּמָּה שָׁנִים יַעֲשֶׂה בַּאֲפֵלָה, שֶׁכָּל־זְמַן שֶׁיֵּצֶר־הָרָע בָּעוֹלָם אֹפֶל וְצַלְמָוְת בָּעוֹלָם; נֶעֱקַר יֵצֶר־הָרָע מִן הָעוֹלָם – קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ (ב"ר פט).